הצפייה שחוק שלוש הפסילות הצרפתי יהווה 'כח החלוץ' שיציל את תעשיית המוזיקה והסרטים באינטרנט מתנגשת במציאות המורכבת.
לפני כשנה היה נראה כי צרפת הרימה את דגל המאבק בהורדות הלא חוקיות מהאינטרנט. חוק שלוש הפסילות שנועד להרתיע מפני הורדות לא חוקיות עבר והיה נראה כי הפתרון המיוחל נמצא במרחק נגיעה.
מהות החוק פשוטה - הורדת לא חוקית? קבל התרעה. אחרי שלוש אזהרות ינתקו אותך מהאינטרנט. אך המציאות מורכבת יותר. יש רצוי ויש מצוי- השבוע דווח כי מנתונים עדכניים עד כה יצאו 470 אלף אזהרות ללקוחות, אבל תביעות משפטיות אין.
ספקיות האינטרנט נקלעו למצב בעייתי שאינו כלכלי להן. אכיפת החוק כלשונו לא רק שתרכוש להם "שונאים" בקרב לקוחותיהם, אלא לכאורה אף תפחית את כמות המינויים. מצד שני, דווקא החוק הצרפתי, בשינויים נדרשים, יכול להוות מקפצה כלכלית עבור אותן חברות.
הטכנולוגיה תפתור את הבעיה שהטכנולוגיה יצרה?
על פניו ההתפתחות הטכנולוגית מסמנת את הפתרון לסוגית ההורדות הלא חוקיות. שמיעת מוזיקה ב"זרימה" (Stream) תופסת תאוצה וחברות רבות מציעות שירותי מוזיקה באופן זה. שלם דמי מנוי קבל שמיעה רציפה כמה שתרצה.יתרה מכך, חברת פנדורה המציעה שרות כזה הונפקה לאחרונה בארה"ב ביותר מ 3 מיליארד דולר (!!).
אך טכנולוגיה לחוד ומציאות לחוד. נושא שמיעת מוזיקה בסטרים עדיין בחיתוליו והטכנולוגיה עדיין לא עונה על הצורך של הצרכנים לשמוע מוזיקה במהלך היום המגוון שלהם. לא נמצא עדיין פתרון שישלב שמיעת מוזיקה רציפה במעבר מהסביבה הביתית לחיצונית. לקוחות רבים שומעים מוזיקה בנהיגה, בנסיעה ברכבת, תוך כדי הליכה, ריצה ובכלל במעבר התכוף ממקום למקום. זאת ועוד, המקצבים (רוחב הפס) שמציעות כיום ספקיות האינטרנט גורמות, לא אחת, להאטת הגלישה במהלך שמיעת מוזיקה בסטרים.
אז נכון, העתיד בסוף תמיד מגיע, אבל מטרת החוק הייתה להתמודד עם הנתונים הנוכחיים הקיימים. בשנת 2010 לבדה דווח על עשרות מיליארדי הורדות לא חוקיות בארה"ב ואירופה. במציאות כזאת, שבעלי הזכויות פונים למחוקק לשם הגנה על יצירתם כל שנותר לספקיות האינטרנט הוא לשאוף למצב בו יהיה איזון חוקתי. איזון שעיקרו- אם עפ"י חוק חברות האינטרנט נדרשות להפעיל את פתרון הענישה מול לקוחותיהם, צריכה במקביל להיות להן אפשרות חוקית לתת לאותם לקוחות "חבל לירידה מהעץ" קרי לאפשר למנוי להסדיר את ההורדות דרכן.
מאיום להזדמנות
טכנולוגיית הסטרים אולי עדיין לא נותנת פתרון לבעיית ההורדות, אך היא מציעה מודל עסקי שראוי לאמץ. הכיוון לפתרון שספקיות האינטרנט צריכות לסמן הינו, הכיוון, שגופי התמלוגים השכילו ליצור עוד לפני שנים גם עם מספר ספקי אודיו וידאו חוקים לתחום העסקי בעולם. עיקר המודל העסקי (שבארץ מיושם ע"י חברות כגון YCD) שספקי המוסיקה החוקית גובים את תמלוגי המוסיקה יחד עם דמי השרות שלהן. למעשה, כפי שהוזכר לעיל, זה גם הפתרון שאומץ ע"י אתרי המוזיקה שמציעים מוזיקה בטכנולוגיית הסטרים. המהפכה שבתשלום דמי מנוי קבועים בגין שימוש בקבצים מוגנים (מוזיקה או ווידאו) אינה רק בעצם התשלום על צריכתם (שכידוע אינה טריוויאלית כלל ועיקר) אלא גם ביכולת לבצע חלוקה צודקת יותר של הכסף שמתקבל. החברות שגובות את התשלום לגופי התמלוגים נדרשות להעביר גם דיווח מה נוגן או נצפה וכמה פעמים, ועפ"י זאת מחולק הכסף.
מודל של מנוי הורדות חודשי, יאפשר מחד את ההורדות באופן חוקי, ומאידך לא יפגע כלכלית בספקיות האינטרנט אלא להיפך. מדובר בהפיכת איום כלכלי על ספקיות האינטרנט להזדמנות עבורן. גבייה משולבת של דמי מנוי האינטרנט עם תוספת "מנוי ההורדות" תהיה מנוע צמיחה לא מבוטל לכל ספק אינטרנט.
ומה על הצרכנים? "מנוי הורדות חודשי" יאפשר לחלקם להיפתר מתחושות האי נוחות "המוסרית" , שהמבוגרים יותר ביניהם חשים בעידן האינטרנט. בעוד שבצעירותם הם רכשו מוסיקה וסרטים במיטב כספם, הם מחנכים דורות חדשים שלא רואים פסול בהורדות לא חוקיות שמונעות כספים מבעלי הזכויות.
אז מה הלאה?
עיני רבים נשואות לצרפת להיות החלוץ שיסמן את הכיוון לפתרון הבעיה הסבוכה. החוק הצרפתי, במידה ויצליח יאומץ ע"י האיחוד האירופאי ובעקבותיו ייתכן שגם בארה"ב. למרות הנתונים על כישלונו לא ראוי להתעלם ממנו אלא להכניס בו שיפורים. שינויים שיגרמו לגופים כלכליים לרצות ולאכוף אותו. בכוחן של ספקיות האינטרנט לחלץ את השוק ממצב לא פשוט בו הורדות לא חוקיות הפכו לנהר שוצף ובלתי נשלט.
ייתכן שכחלק מהשינוי המחשבתי צריך להיות שכבר לא נחוץ למצוא פתרונות איך לשלוט באותו נהר איתני, אלא "לזרום איתו" ולגבות "דמי כניסה" בכניסה אליו.
אביחי מיכאלי הוא מנכ"ל חברת YCD מולטימדיה, המפתחת פתרונות עיצוב חוויית לקוח וקידום מכירות באמצעות מדיה דיגיטלית (אודיו ווידאו) עבור נקודות מכירה