דודו זקן על מחאת האוהלים: "יש לי סימפטיה למוחים"

"אין שום סכנה ליציבות הבנקים מהורדת הדירוג של ארצות הברית ואין אפילו השפעה על הלימות ההון", אמר המפקח על הבנקים דודו זקן במסיבת העיתונאים לרגל הצגת הדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים. זקן התייחס להורדת דירוג החוב של ארצות הברית ואמר כי "יש תרחישים גרועים יותר. מדובר בהורדת דירוג לחוב לטווח ארוך - דירוג החוב לזמן קצר נשאר AAA. זה תרחיש אפשרי שלקחו אותו בחשבון ואינו מהווה מבחינתנו תרחיש קיצון לגבי אירועים בשווקים גלובליים".

להערכת זקן, האירוע לא אמור להשפיע על הבנקים. "איך הורדת הדירוג תשפיע על המערכת הבנקאית בישראל? אפס. לא תשפיע. משקל הסיכון של ארצות הברית גם אחרי הורדת הדירוג זהה מבחינת הבנקים, שלא ידרשו להעמיד הון נוסף.

"עם זאת, האירוע ממחיש את הצורך בהיערכות לתרחישים שנתפסים כבלתי אפשריים, כלומר להכין רזרבות מתאימות, תוכניות מגירה וכלי מדידה מתאימים". זקן הוסיף כי בישראל תהיה ירידה בקצב הצמיחה וכך גם עולה מתחזית בנק ישראל בנושא שפורסמה לפני שבוע.

זקן התייחס למחאת האוהלים ולהפגנות של אתמול ואמר כי "כאזרח שחי במדינת ישראל יש לי באופן אישי סימפטיה למוחים. הם עמוד השדרה של מדינת ישראל, מעמד הביניים. עם זאת צריך לזכור שיש חשיבות לשמירה על משמעת תקציבית שעמדה לזכותנו במשבר הפיננסי".

צפוי צמצום בדיבידנדים

בנוגע להלימות ההון הרחיב זקן את היריעה והסביר כי "הלימות ההון בבנקים היא מעל 14% ונראה כאילו הכל טוב ויפה אבל זה לא כך. בהתייחס להון ליבה, הבנקים נמצאים ברמה נמוכה מדי בהשוואה לקבוצת השוואה עולמית. לבנקים גדולים באיחוד האירופי הון ליבה של 10% ובישראל יש כ-7.5%-8%".

זקן הוסיף כי בכוונת בנק ישראל ללמוד וליישם את הוראות באזל 3. "נשב ונקבע עד סוף השנה מה נאמץ מהנחיות באזל 3 ובאיזה קצב. דבר אחד ברור וצריך להיות ברור - הגדלת הרזרבות ההוניות חיונית. הבנקים צריכים לחזק את הון הליבה ויפה שעה אחת קודם. כך שהדרישות מבנקים בעלי השפעה מערכתית מהותית (SIFI) ופעילות הפיקוח להידוק הכלים החשבונאיים, יפחיתו את יכולתם של הבנקים לחלק דיבידנד בעתיד".

זקן התייחס לטענות בדבר רגולציית יתר ואמר כי "אנחנו לא מנהלים את הבנקים. אנחנו מפקחים עליהם בדגש על פיקוח ממוקד סיכון. כלומר אנחנו משקיעים משאבי פיקוח בבנקים עם השפעה מערכתית, בבנקים מסוכנים יותר ובפיקוח על תחומי פעילות מסוכנים יותר".

דוח בנק ישראל מתייחס לרפורמה בעמלות, ארבע שנים לאחר שיצאה לדרך. "מאז הרפורמה, עמלות העו"ש נשחקו ריאלית כאשר מחירי שירותים אחרים במשק עלו. עם זאת, רפורמה אין משמעותה שאנחנו נקבע את המחיר ונפקח על כל העמלות".

לגבי עמלות ניירות ערך הבהיר זקן כי אין כוונה להכניסן לפיקוח. "בניירות ערך יש חלופה ללקוחות גם בין הבנקים וגם חלופה שנמצאת מחוץ למערכת הבנקאית. לכן אנו לא מתכוונים להכניס לפיקוח עמלות אלו".

סיכון הריכוזיות

"המערכת הבנקאית מאופיינת בתיק אשראי ריכוזי מאוד וזאת לפני שהבאנו בחשבון את ריכוזיות האשראי המערכתית. כלומר לווה א' שמוגדר גדול בבנק אחד הוא גם לווה גדול בבנק שני. זו תמונת ראי של הריכוזיות במשק", אמר זקן. לעמדתו, "יש בעיה בכך שדירקטורים בבנק חברים גם בדירקטוריונים של גופים עסקיים אחרים. זה נושא שמטריד אותנו ויטופל בוועדת הריכוזיות".

דוח בנק ישראל מתייחס לעימות של הבנק עם שלמה אליהו מבלי לנקוב בשמו - "קבענו מנגנונים למניעת שליטה בפועל על ידי מי שאין בידיו היתר שליטה מבנק ישראל. התיקונים המוצעים מאזנים בין הזכויות המוקנות לבעלי מניות לבין הצורך למנוע שליטה בבנק ממי שלא עבר הליך בחינה של איתנות פיננסית ויושרה על ידי הפיקוח על הבנקים", נכתב בדוח.

זקן התייחס לפיקוח על בנק ללא גרעין שליטה מאחר שייתכן מצב שבו הבעלים של הבינלאומי (צדיק בינו) ומזרחי טפחות (מוזי ורטהיים ויולי עופר) יאלצו למכור את אחזקותיהם בבנקים, לאור רצונם להמשיך להחזיק בנכסים ריאליים. "אם יהיו בנקים נוספים ללא גרעין שליטה חוץ מבנק לאומי, איני רואה בכל בעיה. יש שני מצבי צבירה למבנה בעלות: עם גרעין שליטה ובלי גרעין שליטה. אנחנו צריכים לטפל במעבר בין שני מצבים אלו ולכן החוק נדרש".

נושא שמאוד מטריד את בנק ישראל הוא חוסר היעילות של הבנקים - "הבנקים נמצאים בפיגור ביחסי היעילות (יחס הוצאות להכנסות - ע'פ') מול העולם ולכן הבנקים צריכים להתייעל", הבהיר זקן. לשאלת "גלובס" ענה המפקח כי הוא מצפה מכל מנכ"ל שימצא את הדרך להתייעלות.

"התייעלות אינה אומרת בהכרח לפטר עובדים. אפשר לייצר יותר תפוקה בעלות נתונה או להקטין הוצאות. כל בנק יבחר את הדרך שלו להתייעל".

סיכון גבוה בנדל"ן

דוח המפקח על הבנקים מתמקד בתחום הנדל"ן. מהנתונים עולה כי בסוף 2010 היוותה חשיפת הבנקים לענפי הדיור והנדל"ן כשליש מסך תיק האשראי, כאשר האשראי לדיור עצמו עלה בשנת 2010 ב-16%.

"נטל החוב של משקי הבית גדל, ההחזר החודשי גדל, הנטל גדל וזמן הפירעון להלוואות גדל ל-25 ו-30 שנה. זה מהווה סיכון בייחוד כי בתקופה זו, הריבית לא בהכרח תישאר ברמה נמוכה", אמר זקן.

"האם ננקוט צעדים נוספים להגביל את שוק המשכנתאות? - הממשלה נקטה בצעדים להגדיל את ההיצע וזה ייקח זמן. אם נראה התפתחויות בעייתיות ננקוט בצעדים אבל כרגע אין התפתחויות כאלו".

זקן הבהיר כי במקרה של משבר בנדל"ן גם הבנקים ייפגעו: "תנודתיות חדה במחירי הדירות תשפיע לרעה על הבנקים. ההפרשה לחובות מסופקים תגדל והרווחיות תקטן".

חוסר יכולת להעריך את הסיכון

בנק ישראל אישר את הפרסום ב"גלובס" לגבי ההנחיה לבנקים להקשיח את הפרמטרים למימון חברות נדל"ן ולליווי פרויקטי בנייה.

בנק ישראל הגדיר את האשראי לנדל"ן כאשראי ברמת סיכון גבוהה ודיווח כי "לאור התפתחויות לא רצויות בשוק הדיור והגדלת חשיפת הבנקים לבינוי ונדל"ן, נקט הפיקוח לאחרונה מספר פעולות בתחום האשראי לדיור". כשמחירי הדירות גבוהים צריך להיזהר באשראי לנדל"ן", אמר זקן.

להערכת זקן, הסיכון בנדל"ן נובע גם מחוסר יכולת הבנקים להעריך את הסיכון האמיתי. "עולה מהניסיון הבינלאומי כי בנקים נוטים להעריך שלא כראוי את הסיכונים הגלומים בחשיפתם לענף הבינוי, בשל הערכת חסר של הסיכון הגלום.

ההערכה נובעת מחוסר בנתונים ובמידע, כגון עומק נתונים שאינו מספק ונתוני כשל מועטים שאין בהם די. הבנקים מודדים אחורה וזה לא מלמד על העתיד.

"הבנקים גם מעריכים הערכת חסר את סיכון הריכוזיות הענפי".