לאחרונה אנו עדים למגמה בה הגבול המבדיל בין המישור האזרחי לבין אחריות פלילית הולך ונעלם, בעיקר כשמדובר בייעוץ או בייצוג בעסקאות ותיקים מורכבים שבהם ההיבט המיסויי הינו משמעותי.
מפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין חברת פרומדיקו מתברר כי הסתמכות של נישומים על ייעוץ של אנשי מקצוע בתחומים הדרושים ידע ותכנון מיוחד - כגון עורכי דין ורואי חשבון - עשויה לפטור את הנישום מעבירה פלילית.
הסתמכות בתום-לב על עצה שקיבל נישום מעורך דין או רואה חשבון, שעליו הוא יכול לסמוך כבעל הידע הנדרש, ושידועות לו כלל העובדות והנסיבות הדרושות לעניין, עשויה לשלול את קיומה של כוונה פלילית מצידו של הנישום ולהותיר את המייצג בלבד כנאשם בפלילים.
מחפשים את רואה החשבון
במצב עניינים זה עשויים החוקרים למקד את אינטרס החקירה דווקא ברואה החשבון. רואה החשבון הינו הבטן הרכה במשרדי החקירות, שכן פרסום שמו כנחקר עלול באחת להמיט עליו אסון מקצועי ואישי.
מייצג יכול למצוא את עצמו כעבריין היחיד שיועמד לדין, מקום בו הוחלט כי הנישום פעל בתום-לב, תוך הסתמכות מוחלטת על דעת היועץ שלו.
דוגמה לכך הינה פרשת רואי החשבון מוטי גרינוולד ואליעזר אבוגני (תפ' (ת"א) 4787/08), בה החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד רואי החשבון שהעניקו את ייעוץ המס - אך לא נגד הנישומים עצמם, שנהנו ממנו. זאת לאור טענת ההסתמכות שטענו לה הנישומים - הם לשיטתם הסתמכו על רואי החשבון.
החלטה זו של הפרקליטות נדחתה בסופו של יום על-ידי בית המשפט, שקבע כי העמדה לדין של רואי החשבון, אך לא של הנישומים עצמם, הינה אכיפה בררנית שפסולה ביסודה.
ואולם, אין מדובר במילה האחרונה בסוגייה סבוכה זו, ואל לרואי החשבון למצוא בכך נחמה, שכן בהחלט ייתכנו מקרים בהם הסתמכות על רואי החשבון תחלץ את הנישומים, אך תחייב את רואי החשבון. כך, למשל, במקרים בהם במהלך הדיונים עם פקיד השומה, רואי החשבון הסתירו נתונים מהותיים שהיו ידועים להם ואשר יש בהם כדי להשליך על תכנון המס.
כללים לרואה החשבון המתגונן
על רקע האחריות הגדלה המוטלת על רואי החשבון, אציין מספר המלצות לרואי החשבון שנמצאים בחזית העשייה:
* תכנון מס במרבית המקרים מבוסס על פרשנות משפטית של מושגים ומונחים. פרשנות משפטית של מושגים אינה עבודתו של רואה החשבון, ולכן אל לו להציג עצמו כמומחה משפטי ולנכס לעצמו אחריות מיותרת. יש לקבל חוות-דעת משפטית מבעל מומחיות בתחום שבו מתבקש הייעוץ.
* מומחה שמתעורר אצלו ספק ביכולתו להעניק חוות-דעת בתחום המבוקש - אל לו לא להסתכן, אלא להפנות את הנישום לגורם בעל מומחיות, וזאת כדי להימנע מתביעות בשל רשלנות מקצועית ותוצאותיהן.
* לדרוש מעורך דין ללוות את הכנת הדוחות הכספיים במתן ניסוחים לביאורים לדוחות הכספיים וייעוץ בהצגה החשבונאית.
* לפרוס בפני המומחה את כל המידע והעובדות. אין לנקוט בעצימת עיניים, גם אם הלקוח מבקש לעדן או לרכך את העובדות.
* במידת הצורך, לפנות לקבלת פרה-רולינג של רשות מוסמכת, וזאת לצורך נקיטה בכל האמצעים המתאימים לבירור הדין.
* לסיום - לא לחשוש לאבד לקוח, שרצונו בהפחתת מס בכל מחיר עלול לסבך את היועץ בהרפתקאה מיותרת.
הכותב הוא עורך דין העוסק בדיני מסים, לשעבר עובד רשות המסים. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני.