מקומון משלם יותר

בתחילת שנות האלפיים פסק בית המשפט המחוזי בתביעה שהגיש עיתון "צפון 1" - מקומון מקבוצת שוקן, שיש לחייב לפחות חלק משטחי מערכות עיתון, ארצי או מקומי, לפי תעריף ארנונה של תעשייה, שכן עיתון מייצר את החומרים הקיימים ברשותו. במערכות עיתונים יש שטחי-יצור שבהם יוצרים את החדשות והכתבות ויש שטחים שבהם מתנהלת פעילות אחרת של העיתון.

עם השנים נוצרה מסורת לחיוב יחסי של שטחי עיתון כתעשייה, אך מסתבר שהרשויות השונות נוקטות בגישות שונות מקצה לקצה בעניין חלוקת החיוב לפי שיטה זו.

בטבלה מופיעים התעריפים הפורמליים של מ"ר ברוטו לשנה למשרד ולתעשייה, בטור השמאלי בטבלה מופיע התעריף "המעשי", אותנו חישבנו בהנחה שמערכת העיתון משתרעת על פני שטח ברוטו בהיקף 1,500 מ"ר, שמתוכם 750 מ"ר משרתים פעילות משרדית: הפצה, הנהלת חשבונות, שיווק וכיוצא באלה, ו-750 מ"ר מיועדים לפעילות "ייצור החדשות" - חדרי כתבים ועורכים, גרפיקאים, צלמים וכולי. מרבית הרשויות מחייבות את מערכות העיתונים בסיווג מסחר, אלא אם כן מוגשת השגה ע"י גוף מקצועי המכיר את הפרקטיקה הקיימת בפועל.

בתל אביב הנוהג הוא חיוב ארנונה בתעריף תעשייה בגובה 66% משטח המערכת ו-34% מחויבים כמשרדים, אנו מניחים שהפרופורציה עומדת להשתנות באופן ששטח גדול יותר יוכר כתעשייה. בפתח תקווה החיוב יחושב לפי 50% תעשייה ו-46.6% משרדים (700 מ"ר מתוך 750 מ"ר) שכן 50 מ"ר ראשונים של משרדים פטורים מארנונה בעירייה זו. בירושלים 66.6% יחויב כתעשייה ו-33.3% משרדים. בחיפה 100% יחויב כתעשייה. בראשל"צ 100% יחויב כמסחר איזור א', אם כי ניתן לקיים משא ומתן עם העירייה.

הכותב הוא מנכ"ל חברת ערך-מיסוי עירוני וניהול נדל"ן

 ארנונה