לקראת נאומו של יו"ר הפדרל ריזרב בסוף השבוע בג'קסון הול, נח היה לדבר על Lose-lose situation, מצב שבו כל אחת משתי האופציות העומדות בפני הנגיד תוביל לתוצאת הפסד. רוצה לומר, כל החלטה שתוכרז תביא את אמון המשקיעים לשפל חדש ואת השווקים הפיננסים לאבד גובה נוסף.
רבים מהפרשנים בארה"ב העריכו, שהכרזה על תכנית הקלה כמותית שלישית תלמד את המשקיעים למעשה על עומק המשבר בכלכלה האמריקאית, וכך תיתן גושפנקא לצניחת המדדים בראשית אוגוסט ומכאן להמשך המפולת.
אחרת, אם לא תוכרז תוכנית כלשהי לתמיכה בשווקים, אזי ממילא לא ימצא הכח שיעצור את הפאניקה שמכה במשקיעים מאז הורדת דירוג האשראי ע"י סוכנות S&P, והשווקים ימשיכו לצנוח כך או אחרת. אלו היו ציפיות הקונצנזוס לפני מועד הנאום ביום שישי.
ובזמן שהמשקיעים מתלבטים באיזו משתי הדרכים הבעייתיות יבחר ללכת ברננקי, זה החליט מצידו בתחכום רב לבחור באפשרות השלישית, דרך המדלגת בקלילות בתחום האפור שבין פעולה לבין התעלמות. מהנאום עולה כי הנגיד אינו פוסל התערבות באמצעות מגוון הכלים העומדים לרשותו לכאורה, ובאותה נשימה ציין שאין בכוונתו להתערב כרגע, רמז לכך שמצב כלכלת ארה"ב אינו גרוע כפי שהשווקים מתמחרים זאת.
בדרך אלגנטית במיוחד הצליח הנגיד לאסוף לפחות שלוש נקודות זכות, במטרה להביא לרגיעה בשווקים:
-
הרוויח זמן - גם ברננקי ער לרמת הפחד הגבוהה שליוותה את צניחת המדדים בשבועות האחרונים, וגם הוא יודע שפחד מטבעו הוא בר חלוף. כך הניח, שדחיית ההחלטה על מידת ההתערבות תיתן לזמן לעשות את שלו, ועד לפרסום החלטה הצפויה ב-21 בספטמבר, יתכן שלא יהיה כבר צורך לתמוך את אמון המשקיעים.
-
האדרת כוחו של הפד - איפוק הוא אחד הכלים החשובים ביותר המצויים בידי שחקן אקטיבי שיוזם מהלכים, על אחת כמה וכמה כאשר הכלים שברשותו בפועל מוגבלים. העדר פעולה מצידו יחד עם הכרזה על מגוון רחב של אמצעים, מייצר אצל השחקן האחר (ציבור המשקיעים שמגיב במסחר) אשליה של כח אדיר המצוי בידי הצד השני.
-
הגביר אמינות - דחיית ההחלטה חרף לחץ הציפיות להתערבות כלשהי שתעצור את ההתדרדרות בשווקים, מלמדים את המשקיעים שהפד אינו סחיט ולא מושפע מלחצים. הארכת הישיבה הבאה מיום אחד ליומיים ודחיית ההחלטה בחודש מלמדת על רצינותו של הפד בקבלת החלטותיו. אמינות הארגון מקבלת חיזוק כאשר הוא אינו נתפס כגוף השולף פתרונות.
אם לשפוט על פי עליות השערים החדות בשווקים והצניחה במדד הפחד מאז הנאום, המסר הגיע ליעדו ופורש בהתאם לכוונת המשורר. ברננקי הצליח להשיב את האמון בהנהגה הכלכלית וכך הוציא את העוקץ מפאניקת משברון דירוג החוב האמריקאי. ואולם, הנאום אינו ההסבר לגל העליות השוטף את השווקים ואשר עשוי להמשך עוד חודשים ארוכים.
המגמה החיובית למעשה נולדת מרמות המחירים המגוחכות אליהן הגיעו המדדים המובילים. עוד לפני מאורעות אוגוסט, עמד היחס בין שווי השוק המצרפי של החברות במדד S&P 500 לרווחיות הצפויה שלהן בשנה הקרובה ברמת שפל שלא נראתה מאז שיא המשבר של 2008. זאת לנוכח גידול עקבי של 10% ברווחיות המצרפית בכל אחד משבעת הרבעונים שחלפו, כשלמעלה מ-75% מהמדווחות מכות את תחזיות האנליסטים, בכל אותם רבעונים.
צניחת המדדים החודש הגיעה מפחד בלבד, והתמחור כבר גילם את התרחישים הגרועים ביותר בכלכלה הגלובאלית. במהלך החודשים הקרובים תתבהר התמונה וירידת החשש תוסיף לחזק את עליות השערים. הראלי הזה אינו תולדה של ברננקי, אך נאומו בהחלט סימן את נקודת הפתיחה.
האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד