גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עניין אישי למיעוט

השופט נעם סולברג מכיר ב"עניין אישי שלילי" של בעל מניות מיעוט. פרשנות וביקורת על פסק הדין

תיקון 16 לחוק החברות חידד את המתח המובנה בין בעלי שליטה לבין המיעוט בנוגע לאישור עסקאות שבהן מצוי בעל השליטה בניגוד עניינים. התיקון העצים את כוח המיעוט לבלום עסקאות כאלה על-ידי העלאת הרוב הנדרש למחצית (במקום שליש) מהמניות אשר לבעליהן אין עניין אישי באישור העסקה. התיקון אף חייב אישור אחת ל-3 שנים לכל עסקה נמשכת בין החברה לבעל השליטה, בדגש על עסקאות שכר ודמי ניהול.

לאור התפתחויות אלה יש להבין את חשיבותו של פסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים. פסק דינו של השופט נעם סולברג דן בשאלה התקדימית אם ניתן לפסול בעל מניות מיעוט שמתנגד לעסקה עם בעל שליטה, וזאת משום שלבעל המניות יש עניין אישי נגד אישור העסקה (פסק דין גולדפון נ' ב. יאיר). בית המשפט דחה את הבקשה לפסול את ההצבעה, ובכך העניק לכאורה חיזוק נוסף לכוח של המיעוט. אולם המודל הפרשני שקבע בית המשפט חורג אל מעבר לסוגיית העניין האישי השלילי, וכפי שנסביר דווקא עלול לחזק את בעלי השליטה ולהחליש את הפיקוח על עסקאות פוגעניות.

פסק הדין עוסק בשאלה מיהו בעל עניין אישי לצורך סעיף 275 לחוק החברות. במקרה רגיל, העניין האישי מתייחס לטובת הנאה הנצמחת לבעל המניות מאישור העסקה. אולם כאן נטען כי מדובר בבעל מניות המבקש לסחוט מן החברה טובות הנאה. מניע הסחטנות, כך טענה החברה, מהווה אף הוא עניין אישי כמשמעו בחוק החברות.

עמדתה העקבית של רשות ניירות ערך, שהושמעה גם בדיון זה, היא שאין לפסול בעל מניות שהצביע נגד עסקה (זאת בין אם יש לו אינטרס במניעת העסקה ובין אם יש לו אינטרס לכאורי באישור העסקה, אך הוא מצביע בניגוד לאינטרס זה). בית המשפט דחה את עמדת הרשות, וקבע שאין הבדל בין עניין אישי באישור העסקה ובין עניין אישי שלילי. עם זאת, בית המשפט הטיל סייגים משמעותיים על אפשרות הפסילה.

השפעת שיקולים זרים

על פני הדברים, אכן קיימת סימטריה בין פסילת בעל מניות בשל עניין אישי לטובת העסקה, ובין פסילה בשל עניין אישי נגד העסקה. ביסוד כללי ההצבעה בדיני החברות עומדת האמונה, כי עמדת הרוב היא הדרך הטובה ביותר לברר אם מדובר בעסקה יעילה. אולם כאשר לבעל מניות יש אינטרס החורג מזה הנובע מהיותו בעל מניות בחברה, מאבד עקרון הרוב מהלגיטימיות שלו. זו הסיבה לכך שהחוק דורש מלכתחילה את אישורו של המיעוט לעסקאות עם בעלי שליטה. הדרישה לאישור רוב מקרב אלה שאין להם עניין אישי נועדה לשמוע עמדה אובייקטיבית לגבי כדאיות העסקה עבור החברה. לנוכח תכלית זו, דומה שיש להחיל דין אחד כלפי בעל עניין אישי באישור העסקה וכלפי בעל עניין אישי נגד העסקה.

עם זאת, אנו סבורים שקיים שוני משמעותי בין שני המקרים. החשש מפני השפעת שיקולים זרים של בעלי המניות קיים בכל מקרה המובא להצבעה, ולא רק כאשר מדובר בעסקאות בעלי שליטה. תופעה זו עלתה לאחרונה למודעות עולמית עקב פעילות קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים בעלי אחזקות צולבות. אולם דיני החברות אינם קובעים כלל פסילה גורף בכל מקרה של חשש להשפעת שיקול זר על בעל מניות. המחוקק הישראלי מפעיל את כלל הפסילה רק כאשר מדובר בעסקה שבה מעוניין בעל השליטה, וזאת כחלק מן המנגנון לפיקוח על בעלי שליטה המצויים בניגוד עניינים.

הענקת כוח לחברה לפסול בעלי מניות המתנגדים לעסקה עם בעל שליטה, מהטעם שיש להם אינטרס זר, תקנה בעקיפין כוחות נרחבים לבעלי השליטה. היות שבמקרה הרגיל אין סימטריה בין כוחו של המיעוט לזה של בעלי השליטה (היכולים לרתום לצידם גם את החברה ומשאביה), הרי שהרחבת סמכות החברה לפסול הצבעה של משקיעי מיעוט עלולה לחבל במנגנון האישור. חשש זה הביא את רשות ניירות ערך להורות על פרשנות לא-סימטרית למושג עניין אישי.

הגם שסירב לקבל את עמדתה העקרונית של הרשות, השופט סולברג לא העלים עין מהסכנה שעליה הצבענו. אולם הפתרון שהציע עלול להכביד באופן כללי על האכיפה של סעיף 275 לחוק החברות. בית המשפט קובע הבחנה בין אינטרס זר גלוי לאינטרס שקיים לגביו ספק. בלשונו של השופט: "פסילה מוקדמת (קרי - ללא אישורו של בית המשפט) של בעל מניות תיעשה אפוא רק על-פי הודאתו של בעל מניות כי יש לו עניין אישי באישור ההסכם, או, יש להניח, כאשר הדברים גלויים על פניהם".

אולם הניסיון מלמד, שברוב המקרים קיים ספק עובדתי דווקא בנוגע לאינטרסים של אלה התומכים בעסקה. הסיבה יכולה להיות ניסיונות מכוונים של בעלי שליטה להסוות את האינטרסים של מקורבים להם (כפי שעלה בפרשיות ערד, אלגור דייויס ואחרות), אחזקות צולבות של בעלי מניות (כפי שעלה בפרשת ההזרמה לצים), או גישת רשות ניירות ערך בנוגע לקיומו של עניין אישי מקום בו בעל המניות מקיים קשרים עסקיים מתמשכים עם בעל השליטה. הגישה המוצעת עלולה, לפיכך, לסייע לבעלי השליטה, שכן היא תאפשר להם לרתום את הספק העובדתי לטובתם. לנוכח חשש זה, אנו מציעים לפרש בצמצום את פסק הדין, כך שיוגבל רק למקרים שבהם מתבקשת פסילה על רקע עניין אישי שלילי.

עם זאת, אנו שותפים למודל העקרוני שהציע השופט סולברג, הקורא לצמצום כללי הפסילה בכל הנוגע לעניין אישי שלילי ולהגברת מעורבותו של בית המשפט. במקרה רגיל, ניתן יהיה להעלות טענת פסלות נגד בעל מניות שהצביע נגד העסקה (ולא סיווג עצמו כבעל עניין אישי), אולם טענה זאת תתברר בבית המשפט ולא כסעד עצמי של החברה. פתרון זה ראוי בעינינו, ואינו חורג משמעותית מעמדת רשות ניירות ערך.

יחד עם זאת, אין לזלזל גם במצוקתן של חברות הבאות לאשר עסקאות טובות עבור החברה, אף שהן נגועות בניגוד עניינים של בעל השליטה. החשש מסחטנות איננו חשש בעלמא. בעיקר בחברות דלות סחירות שלהן בעלי מניות מיעוט אינדיבידואליים משמעותיים (להבדיל ממשקיעים מוסדיים), עלול הליך אישור העסקה לשמש כר פורה לסחטנות על-ידי משקיעים בעלי אינטרס זר. התגשמות סחטנות זו היא הרע מכל העולמות - היא עלולה להכשיר עסקאות ניגוד עניינים שפוגעות בחברה, תוך שבעל המניות הסחטן מעשיר את עצמו על-חשבון שאר בעלי מניות המיעוט.

אם כך, יש לתת לחברות כלים אפקטיביים להתמודד עם מצב זה. מאחר שסחטנות אינה נעשית לרוב לאור היום, ולעיתים היא רק נרמזת, לא תמיד אפשר יהיה להוכיח את ניסיון הסחטנות בבית המשפט, ולהביא לפסילת הסחטן.

הגברת מעורבות בתי המשפט

גם במקרה מעין זה אנו ממליצים, בדומה לעמדת השופט סולברג, על הגברת מעורבות בתי המשפט. למעשה, זה הפתרון אשר הציעה לפני מספר שנים ועדת גושן. לפי דוח הוועדה, עם כינונו של בית משפט מיוחד לדיני חברות (חזון שהתגשם בינתיים בדמות המחלקה הכלכלית, שהחלטותיה האחרונות מעידות על גישה פעילה בפיקוח על ניגודי עניינים של בעלי שליטה) - יש לשקול שינוי חקיקה בתחום העסקאות בניגוד עניינים. שינוי זה יאפשר לחברות לפנות לבית המשפט כדי לאשר עסקה בניגוד עניינים אשר ניתן להוכיח לעילא ולעילא כי היא הוגנת לחברה ולמיעוט, וזאת גם אם העסקה לא זכתה לאישור רוב מקרב המיעוט.

פתרון זה יתמוך במגמה של רשות ניירות ערך להרחיב את הגדרת עניין אישי, אך בלי שהדבר ישלול לחלוטין אפשרות ביצוע עסקאות יעילות. מנגנון חקיקתי כזה קיים כבר במפורש בנוגע למיזוג אשר נגוע בעניין אישי של בעל השליטה. מיזוג כזה דורש ברגיל רוב מקרב המיעוט, בדומה לכל עסקה אחרת בניגוד עניינים. אולם לבית המשפט סמכות לאשר את המיזוג גם ללא אישור כזה.

לדעתנו, יש להקנות סמכות זו לבית המשפט בנוגע לכלל העסקאות, ובהיעדר חקיקה מתאימה יש לשקול אם כוח כזה לא מוקנה לבית המשפט ממילא במסגרת הכלים הקיימים וסמכותו הטבועה.

פרופ' חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. פרופ' חנס הוא ראש מרכז צגלה למשפט בינתחומי ופרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה