גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עניין אישי למיעוט

השופט נעם סולברג מכיר ב"עניין אישי שלילי" של בעל מניות מיעוט. פרשנות וביקורת על פסק הדין

תיקון 16 לחוק החברות חידד את המתח המובנה בין בעלי שליטה לבין המיעוט בנוגע לאישור עסקאות שבהן מצוי בעל השליטה בניגוד עניינים. התיקון העצים את כוח המיעוט לבלום עסקאות כאלה על-ידי העלאת הרוב הנדרש למחצית (במקום שליש) מהמניות אשר לבעליהן אין עניין אישי באישור העסקה. התיקון אף חייב אישור אחת ל-3 שנים לכל עסקה נמשכת בין החברה לבעל השליטה, בדגש על עסקאות שכר ודמי ניהול.

לאור התפתחויות אלה יש להבין את חשיבותו של פסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים. פסק דינו של השופט נעם סולברג דן בשאלה התקדימית אם ניתן לפסול בעל מניות מיעוט שמתנגד לעסקה עם בעל שליטה, וזאת משום שלבעל המניות יש עניין אישי נגד אישור העסקה (פסק דין גולדפון נ' ב. יאיר). בית המשפט דחה את הבקשה לפסול את ההצבעה, ובכך העניק לכאורה חיזוק נוסף לכוח של המיעוט. אולם המודל הפרשני שקבע בית המשפט חורג אל מעבר לסוגיית העניין האישי השלילי, וכפי שנסביר דווקא עלול לחזק את בעלי השליטה ולהחליש את הפיקוח על עסקאות פוגעניות.

פסק הדין עוסק בשאלה מיהו בעל עניין אישי לצורך סעיף 275 לחוק החברות. במקרה רגיל, העניין האישי מתייחס לטובת הנאה הנצמחת לבעל המניות מאישור העסקה. אולם כאן נטען כי מדובר בבעל מניות המבקש לסחוט מן החברה טובות הנאה. מניע הסחטנות, כך טענה החברה, מהווה אף הוא עניין אישי כמשמעו בחוק החברות.

עמדתה העקבית של רשות ניירות ערך, שהושמעה גם בדיון זה, היא שאין לפסול בעל מניות שהצביע נגד עסקה (זאת בין אם יש לו אינטרס במניעת העסקה ובין אם יש לו אינטרס לכאורי באישור העסקה, אך הוא מצביע בניגוד לאינטרס זה). בית המשפט דחה את עמדת הרשות, וקבע שאין הבדל בין עניין אישי באישור העסקה ובין עניין אישי שלילי. עם זאת, בית המשפט הטיל סייגים משמעותיים על אפשרות הפסילה.

השפעת שיקולים זרים

על פני הדברים, אכן קיימת סימטריה בין פסילת בעל מניות בשל עניין אישי לטובת העסקה, ובין פסילה בשל עניין אישי נגד העסקה. ביסוד כללי ההצבעה בדיני החברות עומדת האמונה, כי עמדת הרוב היא הדרך הטובה ביותר לברר אם מדובר בעסקה יעילה. אולם כאשר לבעל מניות יש אינטרס החורג מזה הנובע מהיותו בעל מניות בחברה, מאבד עקרון הרוב מהלגיטימיות שלו. זו הסיבה לכך שהחוק דורש מלכתחילה את אישורו של המיעוט לעסקאות עם בעלי שליטה. הדרישה לאישור רוב מקרב אלה שאין להם עניין אישי נועדה לשמוע עמדה אובייקטיבית לגבי כדאיות העסקה עבור החברה. לנוכח תכלית זו, דומה שיש להחיל דין אחד כלפי בעל עניין אישי באישור העסקה וכלפי בעל עניין אישי נגד העסקה.

עם זאת, אנו סבורים שקיים שוני משמעותי בין שני המקרים. החשש מפני השפעת שיקולים זרים של בעלי המניות קיים בכל מקרה המובא להצבעה, ולא רק כאשר מדובר בעסקאות בעלי שליטה. תופעה זו עלתה לאחרונה למודעות עולמית עקב פעילות קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים בעלי אחזקות צולבות. אולם דיני החברות אינם קובעים כלל פסילה גורף בכל מקרה של חשש להשפעת שיקול זר על בעל מניות. המחוקק הישראלי מפעיל את כלל הפסילה רק כאשר מדובר בעסקה שבה מעוניין בעל השליטה, וזאת כחלק מן המנגנון לפיקוח על בעלי שליטה המצויים בניגוד עניינים.

הענקת כוח לחברה לפסול בעלי מניות המתנגדים לעסקה עם בעל שליטה, מהטעם שיש להם אינטרס זר, תקנה בעקיפין כוחות נרחבים לבעלי השליטה. היות שבמקרה הרגיל אין סימטריה בין כוחו של המיעוט לזה של בעלי השליטה (היכולים לרתום לצידם גם את החברה ומשאביה), הרי שהרחבת סמכות החברה לפסול הצבעה של משקיעי מיעוט עלולה לחבל במנגנון האישור. חשש זה הביא את רשות ניירות ערך להורות על פרשנות לא-סימטרית למושג עניין אישי.

הגם שסירב לקבל את עמדתה העקרונית של הרשות, השופט סולברג לא העלים עין מהסכנה שעליה הצבענו. אולם הפתרון שהציע עלול להכביד באופן כללי על האכיפה של סעיף 275 לחוק החברות. בית המשפט קובע הבחנה בין אינטרס זר גלוי לאינטרס שקיים לגביו ספק. בלשונו של השופט: "פסילה מוקדמת (קרי - ללא אישורו של בית המשפט) של בעל מניות תיעשה אפוא רק על-פי הודאתו של בעל מניות כי יש לו עניין אישי באישור ההסכם, או, יש להניח, כאשר הדברים גלויים על פניהם".

אולם הניסיון מלמד, שברוב המקרים קיים ספק עובדתי דווקא בנוגע לאינטרסים של אלה התומכים בעסקה. הסיבה יכולה להיות ניסיונות מכוונים של בעלי שליטה להסוות את האינטרסים של מקורבים להם (כפי שעלה בפרשיות ערד, אלגור דייויס ואחרות), אחזקות צולבות של בעלי מניות (כפי שעלה בפרשת ההזרמה לצים), או גישת רשות ניירות ערך בנוגע לקיומו של עניין אישי מקום בו בעל המניות מקיים קשרים עסקיים מתמשכים עם בעל השליטה. הגישה המוצעת עלולה, לפיכך, לסייע לבעלי השליטה, שכן היא תאפשר להם לרתום את הספק העובדתי לטובתם. לנוכח חשש זה, אנו מציעים לפרש בצמצום את פסק הדין, כך שיוגבל רק למקרים שבהם מתבקשת פסילה על רקע עניין אישי שלילי.

עם זאת, אנו שותפים למודל העקרוני שהציע השופט סולברג, הקורא לצמצום כללי הפסילה בכל הנוגע לעניין אישי שלילי ולהגברת מעורבותו של בית המשפט. במקרה רגיל, ניתן יהיה להעלות טענת פסלות נגד בעל מניות שהצביע נגד העסקה (ולא סיווג עצמו כבעל עניין אישי), אולם טענה זאת תתברר בבית המשפט ולא כסעד עצמי של החברה. פתרון זה ראוי בעינינו, ואינו חורג משמעותית מעמדת רשות ניירות ערך.

יחד עם זאת, אין לזלזל גם במצוקתן של חברות הבאות לאשר עסקאות טובות עבור החברה, אף שהן נגועות בניגוד עניינים של בעל השליטה. החשש מסחטנות איננו חשש בעלמא. בעיקר בחברות דלות סחירות שלהן בעלי מניות מיעוט אינדיבידואליים משמעותיים (להבדיל ממשקיעים מוסדיים), עלול הליך אישור העסקה לשמש כר פורה לסחטנות על-ידי משקיעים בעלי אינטרס זר. התגשמות סחטנות זו היא הרע מכל העולמות - היא עלולה להכשיר עסקאות ניגוד עניינים שפוגעות בחברה, תוך שבעל המניות הסחטן מעשיר את עצמו על-חשבון שאר בעלי מניות המיעוט.

אם כך, יש לתת לחברות כלים אפקטיביים להתמודד עם מצב זה. מאחר שסחטנות אינה נעשית לרוב לאור היום, ולעיתים היא רק נרמזת, לא תמיד אפשר יהיה להוכיח את ניסיון הסחטנות בבית המשפט, ולהביא לפסילת הסחטן.

הגברת מעורבות בתי המשפט

גם במקרה מעין זה אנו ממליצים, בדומה לעמדת השופט סולברג, על הגברת מעורבות בתי המשפט. למעשה, זה הפתרון אשר הציעה לפני מספר שנים ועדת גושן. לפי דוח הוועדה, עם כינונו של בית משפט מיוחד לדיני חברות (חזון שהתגשם בינתיים בדמות המחלקה הכלכלית, שהחלטותיה האחרונות מעידות על גישה פעילה בפיקוח על ניגודי עניינים של בעלי שליטה) - יש לשקול שינוי חקיקה בתחום העסקאות בניגוד עניינים. שינוי זה יאפשר לחברות לפנות לבית המשפט כדי לאשר עסקה בניגוד עניינים אשר ניתן להוכיח לעילא ולעילא כי היא הוגנת לחברה ולמיעוט, וזאת גם אם העסקה לא זכתה לאישור רוב מקרב המיעוט.

פתרון זה יתמוך במגמה של רשות ניירות ערך להרחיב את הגדרת עניין אישי, אך בלי שהדבר ישלול לחלוטין אפשרות ביצוע עסקאות יעילות. מנגנון חקיקתי כזה קיים כבר במפורש בנוגע למיזוג אשר נגוע בעניין אישי של בעל השליטה. מיזוג כזה דורש ברגיל רוב מקרב המיעוט, בדומה לכל עסקה אחרת בניגוד עניינים. אולם לבית המשפט סמכות לאשר את המיזוג גם ללא אישור כזה.

לדעתנו, יש להקנות סמכות זו לבית המשפט בנוגע לכלל העסקאות, ובהיעדר חקיקה מתאימה יש לשקול אם כוח כזה לא מוקנה לבית המשפט ממילא במסגרת הכלים הקיימים וסמכותו הטבועה.

פרופ' חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. פרופ' חנס הוא ראש מרכז צגלה למשפט בינתחומי ופרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקלים ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

התחום המפתיע שזכה להשקעות של חצי מיליארד שקל

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות