גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עניין אישי למיעוט

השופט נעם סולברג מכיר ב"עניין אישי שלילי" של בעל מניות מיעוט. פרשנות וביקורת על פסק הדין

תיקון 16 לחוק החברות חידד את המתח המובנה בין בעלי שליטה לבין המיעוט בנוגע לאישור עסקאות שבהן מצוי בעל השליטה בניגוד עניינים. התיקון העצים את כוח המיעוט לבלום עסקאות כאלה על-ידי העלאת הרוב הנדרש למחצית (במקום שליש) מהמניות אשר לבעליהן אין עניין אישי באישור העסקה. התיקון אף חייב אישור אחת ל-3 שנים לכל עסקה נמשכת בין החברה לבעל השליטה, בדגש על עסקאות שכר ודמי ניהול.

לאור התפתחויות אלה יש להבין את חשיבותו של פסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים. פסק דינו של השופט נעם סולברג דן בשאלה התקדימית אם ניתן לפסול בעל מניות מיעוט שמתנגד לעסקה עם בעל שליטה, וזאת משום שלבעל המניות יש עניין אישי נגד אישור העסקה (פסק דין גולדפון נ' ב. יאיר). בית המשפט דחה את הבקשה לפסול את ההצבעה, ובכך העניק לכאורה חיזוק נוסף לכוח של המיעוט. אולם המודל הפרשני שקבע בית המשפט חורג אל מעבר לסוגיית העניין האישי השלילי, וכפי שנסביר דווקא עלול לחזק את בעלי השליטה ולהחליש את הפיקוח על עסקאות פוגעניות.

פסק הדין עוסק בשאלה מיהו בעל עניין אישי לצורך סעיף 275 לחוק החברות. במקרה רגיל, העניין האישי מתייחס לטובת הנאה הנצמחת לבעל המניות מאישור העסקה. אולם כאן נטען כי מדובר בבעל מניות המבקש לסחוט מן החברה טובות הנאה. מניע הסחטנות, כך טענה החברה, מהווה אף הוא עניין אישי כמשמעו בחוק החברות.

עמדתה העקבית של רשות ניירות ערך, שהושמעה גם בדיון זה, היא שאין לפסול בעל מניות שהצביע נגד עסקה (זאת בין אם יש לו אינטרס במניעת העסקה ובין אם יש לו אינטרס לכאורי באישור העסקה, אך הוא מצביע בניגוד לאינטרס זה). בית המשפט דחה את עמדת הרשות, וקבע שאין הבדל בין עניין אישי באישור העסקה ובין עניין אישי שלילי. עם זאת, בית המשפט הטיל סייגים משמעותיים על אפשרות הפסילה.

השפעת שיקולים זרים

על פני הדברים, אכן קיימת סימטריה בין פסילת בעל מניות בשל עניין אישי לטובת העסקה, ובין פסילה בשל עניין אישי נגד העסקה. ביסוד כללי ההצבעה בדיני החברות עומדת האמונה, כי עמדת הרוב היא הדרך הטובה ביותר לברר אם מדובר בעסקה יעילה. אולם כאשר לבעל מניות יש אינטרס החורג מזה הנובע מהיותו בעל מניות בחברה, מאבד עקרון הרוב מהלגיטימיות שלו. זו הסיבה לכך שהחוק דורש מלכתחילה את אישורו של המיעוט לעסקאות עם בעלי שליטה. הדרישה לאישור רוב מקרב אלה שאין להם עניין אישי נועדה לשמוע עמדה אובייקטיבית לגבי כדאיות העסקה עבור החברה. לנוכח תכלית זו, דומה שיש להחיל דין אחד כלפי בעל עניין אישי באישור העסקה וכלפי בעל עניין אישי נגד העסקה.

עם זאת, אנו סבורים שקיים שוני משמעותי בין שני המקרים. החשש מפני השפעת שיקולים זרים של בעלי המניות קיים בכל מקרה המובא להצבעה, ולא רק כאשר מדובר בעסקאות בעלי שליטה. תופעה זו עלתה לאחרונה למודעות עולמית עקב פעילות קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים בעלי אחזקות צולבות. אולם דיני החברות אינם קובעים כלל פסילה גורף בכל מקרה של חשש להשפעת שיקול זר על בעל מניות. המחוקק הישראלי מפעיל את כלל הפסילה רק כאשר מדובר בעסקה שבה מעוניין בעל השליטה, וזאת כחלק מן המנגנון לפיקוח על בעלי שליטה המצויים בניגוד עניינים.

הענקת כוח לחברה לפסול בעלי מניות המתנגדים לעסקה עם בעל שליטה, מהטעם שיש להם אינטרס זר, תקנה בעקיפין כוחות נרחבים לבעלי השליטה. היות שבמקרה הרגיל אין סימטריה בין כוחו של המיעוט לזה של בעלי השליטה (היכולים לרתום לצידם גם את החברה ומשאביה), הרי שהרחבת סמכות החברה לפסול הצבעה של משקיעי מיעוט עלולה לחבל במנגנון האישור. חשש זה הביא את רשות ניירות ערך להורות על פרשנות לא-סימטרית למושג עניין אישי.

הגם שסירב לקבל את עמדתה העקרונית של הרשות, השופט סולברג לא העלים עין מהסכנה שעליה הצבענו. אולם הפתרון שהציע עלול להכביד באופן כללי על האכיפה של סעיף 275 לחוק החברות. בית המשפט קובע הבחנה בין אינטרס זר גלוי לאינטרס שקיים לגביו ספק. בלשונו של השופט: "פסילה מוקדמת (קרי - ללא אישורו של בית המשפט) של בעל מניות תיעשה אפוא רק על-פי הודאתו של בעל מניות כי יש לו עניין אישי באישור ההסכם, או, יש להניח, כאשר הדברים גלויים על פניהם".

אולם הניסיון מלמד, שברוב המקרים קיים ספק עובדתי דווקא בנוגע לאינטרסים של אלה התומכים בעסקה. הסיבה יכולה להיות ניסיונות מכוונים של בעלי שליטה להסוות את האינטרסים של מקורבים להם (כפי שעלה בפרשיות ערד, אלגור דייויס ואחרות), אחזקות צולבות של בעלי מניות (כפי שעלה בפרשת ההזרמה לצים), או גישת רשות ניירות ערך בנוגע לקיומו של עניין אישי מקום בו בעל המניות מקיים קשרים עסקיים מתמשכים עם בעל השליטה. הגישה המוצעת עלולה, לפיכך, לסייע לבעלי השליטה, שכן היא תאפשר להם לרתום את הספק העובדתי לטובתם. לנוכח חשש זה, אנו מציעים לפרש בצמצום את פסק הדין, כך שיוגבל רק למקרים שבהם מתבקשת פסילה על רקע עניין אישי שלילי.

עם זאת, אנו שותפים למודל העקרוני שהציע השופט סולברג, הקורא לצמצום כללי הפסילה בכל הנוגע לעניין אישי שלילי ולהגברת מעורבותו של בית המשפט. במקרה רגיל, ניתן יהיה להעלות טענת פסלות נגד בעל מניות שהצביע נגד העסקה (ולא סיווג עצמו כבעל עניין אישי), אולם טענה זאת תתברר בבית המשפט ולא כסעד עצמי של החברה. פתרון זה ראוי בעינינו, ואינו חורג משמעותית מעמדת רשות ניירות ערך.

יחד עם זאת, אין לזלזל גם במצוקתן של חברות הבאות לאשר עסקאות טובות עבור החברה, אף שהן נגועות בניגוד עניינים של בעל השליטה. החשש מסחטנות איננו חשש בעלמא. בעיקר בחברות דלות סחירות שלהן בעלי מניות מיעוט אינדיבידואליים משמעותיים (להבדיל ממשקיעים מוסדיים), עלול הליך אישור העסקה לשמש כר פורה לסחטנות על-ידי משקיעים בעלי אינטרס זר. התגשמות סחטנות זו היא הרע מכל העולמות - היא עלולה להכשיר עסקאות ניגוד עניינים שפוגעות בחברה, תוך שבעל המניות הסחטן מעשיר את עצמו על-חשבון שאר בעלי מניות המיעוט.

אם כך, יש לתת לחברות כלים אפקטיביים להתמודד עם מצב זה. מאחר שסחטנות אינה נעשית לרוב לאור היום, ולעיתים היא רק נרמזת, לא תמיד אפשר יהיה להוכיח את ניסיון הסחטנות בבית המשפט, ולהביא לפסילת הסחטן.

הגברת מעורבות בתי המשפט

גם במקרה מעין זה אנו ממליצים, בדומה לעמדת השופט סולברג, על הגברת מעורבות בתי המשפט. למעשה, זה הפתרון אשר הציעה לפני מספר שנים ועדת גושן. לפי דוח הוועדה, עם כינונו של בית משפט מיוחד לדיני חברות (חזון שהתגשם בינתיים בדמות המחלקה הכלכלית, שהחלטותיה האחרונות מעידות על גישה פעילה בפיקוח על ניגודי עניינים של בעלי שליטה) - יש לשקול שינוי חקיקה בתחום העסקאות בניגוד עניינים. שינוי זה יאפשר לחברות לפנות לבית המשפט כדי לאשר עסקה בניגוד עניינים אשר ניתן להוכיח לעילא ולעילא כי היא הוגנת לחברה ולמיעוט, וזאת גם אם העסקה לא זכתה לאישור רוב מקרב המיעוט.

פתרון זה יתמוך במגמה של רשות ניירות ערך להרחיב את הגדרת עניין אישי, אך בלי שהדבר ישלול לחלוטין אפשרות ביצוע עסקאות יעילות. מנגנון חקיקתי כזה קיים כבר במפורש בנוגע למיזוג אשר נגוע בעניין אישי של בעל השליטה. מיזוג כזה דורש ברגיל רוב מקרב המיעוט, בדומה לכל עסקה אחרת בניגוד עניינים. אולם לבית המשפט סמכות לאשר את המיזוג גם ללא אישור כזה.

לדעתנו, יש להקנות סמכות זו לבית המשפט בנוגע לכלל העסקאות, ובהיעדר חקיקה מתאימה יש לשקול אם כוח כזה לא מוקנה לבית המשפט ממילא במסגרת הכלים הקיימים וסמכותו הטבועה.

פרופ' חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. פרופ' חנס הוא ראש מרכז צגלה למשפט בינתחומי ופרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

טרמינל 1, נתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

החל מהשבוע הבא: טרמינל 1 חוזר לפעילות מלאה

טרמינל 1 בנתב"ג, שנסגר באוקטובר 2023, צפוי לחזור לפעילות בשבוע הבא ● עפ"י נתוני רשות שדות התעופה, צפויים לעבור בטרמינל כ-200 אלף נוסעים מדי חודש ● אלה החברות שיפעלו ממנו

אילוסטרציה: Shutterstock

איך הפכו מניות השירותים לתחום שמדליק את השוק האמריקאי

מניות שירותי התשתיות - חשמל, גז ומים, שנחשבות שנים להשקעה אפרורית אך מניבת תשואה בטוחה - לוהטות מתחילת השנה ● זאת בעיקר על רקע הצורך האינסופי של יישומי הבינה המלאכותית בחשמל ● אולם כמו כל מגזר שהופך רותח, גם כאן אפשר להיכוות

שלמה פילבר / צילום: יוסי זמיר

עורך דינו של נתניהו החל לייצג את עד המדינה פילבר בשימוע; הפרקליטות: "ניגוד עניינים"

עו"ד עמית חדד, המיצג את נתניהו בתיק 1000, הודיע לצוות התביעה כי הוא ייצג את עד המדינה שלמה פילבר בשימוע ● בתגובה הודיע צוות התביעה כי לעמדתם מדובר ב"ניגוד עניינים מובהק, העומד בניגוד גמור לכללי האתיקה המחייבים של לשכת עורכי הדין" ● חדד דחה את הטענה: "עדותו הסתיימה לפני שנתיים, אין לו השפעה על ההליך והאינטרסים שלו ושל פילבר אינם מנוגדים"

מוחמד מוחבר, צפוי להיות ממלא מקום הנשיא באיראן / צילום: Reuters, Pacific Press

מפעילות גרעינית ועד טילים בליסטיים: הכירו את הנשיא הזמני של איראן

כאשר נשיא מת או אינו כשיר למלא את תפקידו, החוק באיראן קובע כי ממלא מקומו יהיה הסגן הראשון ● עם מותו של איברהים ראיסי מונה סגנו הראשון מוחמד מוחבר ● בחירות לנשיאות יש לקיים תוך פרק זמן מקסימלי של 50 יום

בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת / צילום: Shutterstock

הביקוש לעובדים ממשיך לעלות, אך רק למשרות במיומנות נמוכה

שיעור התעסוקה על פי נתוני הלמ"ס המשיך לעלות בחודש החולף ● על פי הנתונים בניכוי העונתיות לחודש אפריל, ישנם 137 אלף משרות פנויות - לעומת 134 אלף בחודש מרץ ● יחד עם זאת, בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

הפתיעה אפילו את עצמה: דוחות טובים לוויקס


מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם • וויקס עקפה את הציפיות הן בהכנסות והן ברווח; מעדכנת את התחזיות כלפי מעלה • מדור חדש

קניות אונליין / איור: גיל ג'יבלי

מיהן קמעונאיות המזון שהתחזקו באונליין, ומי עדיין לא בתמונה?

בין 15 אתרי הקניות הישראלים הבולטים באפריל נמנות שש רשתות מזון: שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, קשת טעמים, טיב טעם וחצי חינם - בעוד יוחננוף וקרפור בחוץ ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

צוות חיפוש אחר נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Azin Haghighi

המעורבות הטורקית בחיפוש המסוק האבוד וההשפעה על ישראל

התרסקות המסוק האיראני שהובילה למותו של נשיא איראן איברהים ראיסי, עשוי להצביע על בשורה מדאיגה עבור ישראל: מכירת טכנולוגיות צבאיות טורקיות לאיראן

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם נתניהו וגלנט לא יוכלו לטוס לחו"ל? כל המשמעויות של ההחלטה הדרמטית המסתמנת

התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הגיש היום בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט ● מה המשמעות של צווי המעצר, מי יכריע בבקשה ומה הסיכוי שהיא תתקבל? ● גלובס עושה סדר

חברות המזון הפרטיות. האם תהיה שקיפות? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בג"ץ מאותת: חברות מזון ייאלצו לחשוף רווחיות של מוצרים

ויסוצקי, אסם, שטראוס, קימברלי קלארק, סוגת, יוניליוור, סנו והחברה המרכזית למשקאות קלים עתרו לבית המשפט העליון במטרה להימנע מחשיפת נתוניהן ● מסתמן כי העתירות יידחו, והרכב השופטים קבע: למפקח על המחירים יש סמכות לדרוש את הנתונים

מירן פחמן, יוזם תחרות גרנות / צילום: טרלן בן אבי

בצל המלחמה: תחרות הפרסום העצמאית גרנות תתקיים השבוע

בעקבות המלחמה ייערכו כמה שינויים באירוע, אך לא כל משרדי הפרסום הגדולים בטוחים בנחיצותו ● איש הפרסום מירן פחמן, מיוזמי התחרות: "האירוע יתייחס ברגישות למצב"

דב קוטלר, המנכ''ל היוצא של בנק הפועלים / צילום: כדיה לוי

ברקע מכתב המפקח: הפועלים עם רווח של 1.9 מיליארד שקל ויחלק 40% כדיבידנד

שבועיים אחרי שמנכ"ל הבנק דב קוטלר הודיע על פרישה, הפועלים מפרסם דוחות ומגלה תשואה להון של 14.6% ברבעון הראשון של השנה ● בתיאום עם בנק ישראל יחלק הפועלים דיבידנד של 775 מיליון שקל, ימים ספורים אחרי שהמפקח על הבנקים קרא לחלוקת רווחים שקולה על רקע המלחמה

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ניצחון לחברות התשלומים מול בנק ישראל: יוכלו להתחייב לריבית קבועה

למרות התנגדותו של בנק ישראל, רשות לניירות ערך אישרה את ההוראה שצפויה להכנס לתוקף ביוני ● חברות תשלומים יוכלו להציע ללקוחות שיפקידו אצלן כספים ריבית מובטחת ● הרשות: "חברות התשלומים נועדו לקדם תחרות מול מערכת הבנקאית ולכן נדרש לאפשר להן להציע ללקוחותיהן ריבית, בדומה לזו שהמערכת הבנקאית"

מחשב העל Israel-1 של אנבידיה

העולם נכנס לעידן ה-ChatGPT, איך יכול להיות שלישראל אין מחשב על?

התוכנית להקמת מחשב־על לאומי עברה גלגולים רבים מאז שנכללה בהמלצות ועדת הבינה המלאכותית ב־2021, וטרם נבחר זכיין או מיקום ● זאת בזמן שהצרכים והדרישה לתשתיות מחשוב רק הולכים ומתעצמים בעידן ה־ChatGPT ● בינתיים, לוואקום הממשלתי נכנסים יזמים פרטיים

חנן מור / צילום: אייל טואג

אחרי חצי שנה: ביהמ"ש אישר את הסדר החוב בחנן מור

עיקרי הצעת ההסדר הם השלמת פרויקטים של בנייה, מכירה ואכלוס של מאות יחידות דיור, מה שיאפשר פירעון חובות לחלק מהנושים ● כחלק מההליך ידוללו חנן מור ושותפו מאור לאחוזים בודדים בחברה הציבורית ● ביהמ"ש: "המרת החוב להון תאפשר לקבוצה לצאת לדרך חדשה תחת מינוף מוקטן"

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

ההחלטה הפתאומית: פרטים חדשים מאחורי הודעת התובע בהאג

בחודשים האחרונים התקיים שיח דיסקרטי וחריג בין גורמים ישראלים לבין צוותו של תובע בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, כרים חאן ● בארץ הופתעו מההודעה החריגה והתקדימית של חאן, שהיה אמור להיפגש עם גורמים מקצועיים שיציגו לו כיצד פועלת ישראל בהתאם לדין הבינלאומי במלחמה בעזה

נשיא איראן, אברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן דיווחה רשמית: הנשיא ראיסי נהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של הנשיא התרסק אתמול בשעות הצהריים (שעון ישראל) ונותק הקשר עימו ● אחרי מספר דיווחים סותרים, הטלוויזיה הממלכתית באיראן דיווחה כי שברי המסוק אותרו וכי אין סימני חיים במקום, וכעת היא מדווחת רשמית על מותו ● באותו מסוק טס גם שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, שנהרג אף הוא

רקפת רוסק עמינח / צילום: רון קדמי

התפקיד החדש של רקפת רוסק עמינח בחברת השבבים הישראלית

רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, מונתה ליו"ר סטארט-אפ השבבים היילו לאחר פטירתו של היו"ר הקודם והמשקיע הראשון בחברה, זהר זיסאפל ● במרץ האחרון הרחיבה היילו את סבב הגיוס שלה שהחל ב-2021 לפי שווי של 1.13 מיליארד דולר

נשיא איראן איברהים ראיסי שנהרג בתאונת מסוק / צילום: Reuters

"תזמון רגיש במיוחד": כך סיקרו בעולם את מותו של נשיא איראן

הידיעה על התרסקות המסוק בה נהרגו איברהים ראיסי ושר החוץ האיראני תפסה את הכותרות הראשיות במרבית אתרי החדשות הזרים ● "איראן נותרה ללא שניים ממקבלי ההחלטות החשובים ביותר שלה, במהלך זמנים מטלטלים", נכתב בניו יורק טיימס ● וגם: כך הגיבו מנהיגי העולם למות הנשיא האיראני

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

רווחי בנק דיסקונט ירדו ב-17% ברבעון; שיפור ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי

הירידה ברווח הנקי מוסברת על ידי הבנק בשינוי בעליית המדד ומצמצום פער הריבית ● הכנסות הבנק ירדו ב-5% ● דירקטוריון הבנק החליט על חלוקת דיבידנד בשיעור של 30%, בסך של 315 מיליון שקל