שש בערב. זה הפריים-טיים של חובבי הספורט ברדיו. באותה דקה עולות לאוויר 3 תכניות - אופירה אסייג ומגישים מתחלפים ברדיו תל-אביב, הקולות המוכרים של מאיר איינשטיין, משה פרימו, רון קופמן וצביקה שרף ברדיו 103FM והתכנית הממלכתית והמאופקת של רשת ב'. עיקר הקרב הוא בין התחנות התל-אביביות, שמנסות בשעתיים האלה לשכנע שרק אצלם תשמעו את התותחים הכבדים של עולם הספורט הישראלי.
במדינה שבה הספורט הוא בעיקר דיבורים ותככים, התכניות האלה זוכות לפופולריות לא קטנה, שהרי לשחק אפשר רק 90 דקות - אבל לדבר על זה אפשר בלי הפסקה.
התכנית של רדיו 103FM היא למעשה השחקן החדש בשטח. עיקר הפוקוס הוא על הדינמיקה בין קופמן, הסקופיסט הצעקן; פרימו, המקורב לדמויות מרכזיות בכדורגל הישראלי; ואינשטיין בתור המבוגר האחראי שמנווט את הדיון.
- אתם לא מרגישים ש-3 מגישים דומיננטיים כמוכם זה לפעמים יותר מדי? יש מספיק מיקרופונים לכולם?
איינשטיין: "חלק מהעניין של התכנית הוא גם הדינמיקה בין המגישים. כל אחד מאתנו פה מגיע עם אהבה לספורט. הדינמיקה בינינו היא כזאת שאנחנו מגיבים אחד לדברי השני, וזה מה שעושה את התכנית לתכנית חיה כל-כך. אם תעמוד עם סטופר ותמדוד את הפעמים שבהם אנחנו עולים אחד על השני, אתה תצליח למדוד מקסימום 30-40 שניות. בדרך-כלל נוצר מצב שאנחנו שניים נגד אחד. פעם זאת התנפלות שלי ושל קופמן על פרימו, ופעם אחרת זאת התנפלות שלי ושל פרימו על קופמן, ואז נוצרת איזושהי דינמיקה".
פרימו: "הדינמיקה הזאת הרבה יותר מעניינת. בעבר המרואיין ברדיו היה פחות או יותר האיש המרכזי בתכנית. היום זה השתנה. מרואיינים כל הזמן חוזרים על עצמם. נדיר מאוד שמרואיין ייתן לך איזו פצצה בשידור חי - אז אנחנו שומעים אותו, מפרגנים לו אם צריך, אבל את המאזינים, חובבי הכדורגל והכדורסל במיוחד, הרבה יותר מעניין היום ויכוח בין 3 עיתונאים, שבכל זאת עשו משהו בקריירה העיתונאית שלהם, על הנושאים הבוערים של השעה. עם כל הכבוד לאלישע לוי, שהוא מאמן האלופה, הוא הרבה יותר משעמם מקופמן, איינשטיין ופרימו".
קופמן: "אני עובד עם איינשטיין כבר 20 שנה בערך. בתכנית יש התפתחות טבעית בעניין הזה. עלינו לשידור ב-1 ביוני, ועברו מאז חודשיים וחצי בערך. בזמן הזה הדינמיקה בינינו התפתחה מאוד".
אגב דינמיקה, לא פעם מתאחדים אינשטיין וקופמן נגד פרימו במהלך דיון על סוגייה כלשהי. הרעיון הוא לייצר עימותים בין העיתונאים עצמם ולנסות ליצור דרמה תקשורתית בשידור חי.
- אתם לא מרגישים שיש יותר מדי תכניות ספורט באוויר? הרי מרוב תכניות אף אחד לא מצליח לחדש.
קופמן: "יש לנו הרבה סקופים, אבל גם צריך לזכור שאנחנו מאוד מוגבלים. אנחנו משדרים בשעה שש בערב, ואין לנו מערכת כתבים".
איינשטיין: אי-אפשר להשוות את התפוצה של התכנית שלנו לזאת של אתרי האינטרנט או של מערכות העיתונים, שיש להם כתבים שמסקרים את כל התחומים בספורט".
פרימו: "למה אתה חושב שלא מצליחים לחדש? יש אצלנו פה סיפורים ראשוניים ובלעדיים כמעט כל יומיים, שזה ממש נדיר ברדיו. לפעמים עושים במקומות אחרים פולו-אפ על דברים שנחשפו פה לראשונה".
אחד הסקופים הבולטים של התכנית הייתה חשיפה של קופמן לגבי העברות כספים בעייתיות לכאורה בין חשבונות של קבוצות. בעקבות החשיפה, שכללה גם הקלטה מחילופי דברים במשרדי ההתאחדות, גלשה התכנית למעבר לשעה שמונה ודחקה הצידה את שידור מהדורת החדשות הרגילה.
"אין פרות קדושות"
עולם הספורט הוא ברנז'ה לא גדולה. כולם מכירים את כולם, והמרואיינים בעצם עוברים מתכנית לתכנית, כאשר בחלק מהמקרים יש להם גם קשרים אישיים עם העיתונאים. לחלק מהעיתונאים גם יש אג'נדות מובנות בעד ונגד גורמים בעולם הספורט. איינשטיין דווקא דוחה את הביקורת: "אף אחד לא יכול לבוא ולומר שהפרשנות שלנו מוטה לכיוון זה או אחר".
פרימו: "אני אגיד יותר מזה - גם אנשים שנחשבים יותר מקורבים או יותר ידידים קיבלו כאן בראש וכעסו. אין מה לעשות. אין קשר לזה שאני לפעמים קרוב יותר למישהו, או לזה שאני אומר בשידור שאני אוהד של מכבי נתניה. אז מה? אם נתניה תשחק גרוע, אני אגיד שהיא משחקת טוב? אין מצב.
"המוטו שלי הוא שאין לי פרות קדושות. אני במהלך השנה האחרונה ביקרתי שתי פרות קדושות בצורה קיצונית: את אורי מלמיליאן ואת דרור קשטן - שני סמלים שהרבה אנשים מפחדים לגעת בהם. אבל אין מה לעשות, צריך היה לתת ביקורת על התפקוד שלהם".
איינשטיין: "כל מי שמאזין לנו יודע שאנחנו משמיעים פה מדי ערב ביקורת נוקבת כלפי מי שצריך להיות מבוקר. זאת שאלה שהיא לא רלוונטית בפורום הזה".
עימותים בשידור חי
- התמהיל של כל התכניות מאוד דומה - 90% כדורגל ישראלי ו-10% מכבי תל-אביב בכדורסל. אין מחשבה דווקא לשנות כיוון ולבדל את התכנית?
קופמן: "הקהל בישראל, הגרעין הקשה שלו, מתעניין במעט. 90% מאוהדי הספורט מתעניינים בכדורגל, עוד 45% בערך מתעניינים בכדורסל בגלל מכבי תל-אביב. אין כאן כמעט התעניינות וסיקור - ואני עיתונאי ספורט הרבה שנים - בדברים אחרים כמו לדוגמה הענפים האולימפיים כגון שחייה, גלישה. כאן זה לא ארה"ב, בריטניה או ספרד. מתעניינים פה טיפה בטניס בגלל העניין הגדול שיש בספורט הזה בעולם וגם בגלל שחר פאר, דודי סלע והצמד אנדי ויוני.
"ככה שזה בערך כמות הנושאים שיש לנו פה: כדורגל, כדורסל וקצת טניס. זה ההארד-קור של סיקור הספורט בישראל. כשאתה משדר ברדיו שפונה לכל האוכלוסייה, אתה מתעסק בהארד-קור. ככה זה גם בכל ערוצי הטלוויזיה ותכניות הספורט.
"רוב הקהל למשל לא רואה אתלטיקה. אני מתעניין בזה וצופה בזה, אבל האדם הממוצע ברחוב לא יידע לומר לך 10 שמות של אתלטים".
קופמן טוען כי רוב הבחירה של האייטמים נובעת מהפופולריות של הכדורגל בעולם: "יש פה עוד דבר שאנשים לא יודעים. הליגה היקרה ביותר היא בכלל לא באמריקה או באירופה אלא בהודו. זאת ליגת הקריקט. יש שם 8 קבוצות בלבד, ומחוץ להודו אף אחד לא כותב עליהם, ואף אחד לא מתעניין בהם. ורק בשביל הפרופורציות - אם מחר פרגוסון חוטף אדמת, אז זאת תהיה הכותרת הראשית בבריטניה בכל מקום. בקיצור, לא יעזור כלום - כדורגל הוא דיבוק".
פרימו: "אצלנו בתכנית מה שקובע את הליין-אפ זה האירועים עצמם. כשיש אירועים גדולים גם בענפים שהם לא משחקי כדור, אנחנו מתייחסים לזה. גם אם זו תחרות שחייה שחשובה רק להורים של השחיינים".
- ובכל זאת, הביצה הישראלית קטנה מאוד, וזה מתחדד יותר כשעוסקים בעיקר בשני הענפים, כדורגל וכדורסל. אתם לא מרגישים שאתם מראיינים כל הזמן את אותם האנשים?
איינשטיין: ודאי שיש מרואיינים מוכרים, אבל כמובן שהשאיפה היא שהם לא יחזרו כל הזמן ולגוון".
פרימו: "למרות שאותם האנשים מתראיינים יש משהו שהוא מיוחד ברדיו - העימותים הסוערים בשידור חי. בטלוויזיה קשה לעמת בשידור חי. בעיתון אתה מביא ציטוט של זה וציטוט של זה. ברדיו אתה מביא שני אנשים שמנהלים עימות בשידור חי משני קווי טלפון שונים. אין לזה תחליף".
"רכילות זולה"
- איך אתם רואים את התחרות מול אופירה אסייג ואייל ברקוביץ', שמתחרים בכם ברצועה מקבילה ברדיו תל-אביב?
פרימו: "פה לא תשמע בחיים על זה שמאור בוזגלו התחתן או איך חיים רביבו התלבש. זה לא מעניין, וזה לא ספורט. פעם אחת לא תשמע את איינשטיין, את קופמן או אותי מדברים על פתיחה של חנות שהגיעו אליה כדורגלנים. נראה לך שאיינשטיין, קופמן או אני נעז לדבר על מה שמכונה 'גליצ'ים' (פינת רכילות הספורט של התכנית של אסייג, ר"ב) ב-ONE ובתכנית הרדיו של אופירה?
קופמן: "מה זה גליץ'? מי שמה כמה סמ"ק בציצי שלה, ואיך זה קשור לכדורגלן? זה פשוט רכילות זולה, ואין שום קשר בינה לבין ספורט. הסמרטוטיאדה ש-ONE עשתה לספורט היא בושה למקצוע.
"גודל הסיליקון שיש למישהי בחזה זה עיתונות ספורט? אם אני אצא לדייט עם סוס, והם ידברו על זה או יפרסמו על זה משהו - יהיה לזה חשיפה של 100%, אבל זה לא קשור לספורט. אני עיתונאי כבר 31 שנה, סיקרתי כל תחום אפשרי כמעט. מי שמעוניין לדעת את הרכילות הזו מוזמן להאזין ל-102FM ול-ONE. אנחנו לא עוסקים בזה".
איינשטיין: "אנחנו לא מתעסקים ברכילות. זאת השורה התחתונה".
תגובה
מ-ONE נמסר בתגובה: "מוזר לשמוע ביקורת על מוסר מאדם אינטרסנט, אשר מציג את עצמו כלוחם למען הציבור, אך בוחר למלא את פיו מים בכל דיון בענייני זליגת התכנים ועושק חובבי הספורט, בהיותו מתפרנס דווקא מבעלי המניות של הערוצים הללו. באופן תמוה מתקיף קופמן דווקא את ONE, שחרת על דגלו שידורים בחינם ואף פתח ערוץ ספורט חדש בחינם, ערוץ ONE (ערוץ 50).
"אנו בטוחים שהמאזינים ימשיכו לבחור יום-יום באופירה אסייג, אייל ברקוביץ', חיים רביבו ופיני גרשון ב'תכנית הספורט של ישראל', אשר משודרת בפריסה ארצית ברדיו תל-אביב 102FM, רדיו דרום, רדיו חיפה ורדיו גלי ישראל, כי זה פשוט לא כוחות".