ת"א ת"א לנד

בקיץ הזה משהו השתנה במדינת ת"א: ברוטשילד הקמנו אוהלים, בטלוויזיה ראינו את "לה לה לנד"

"חי בלה לה לנד", תכנית הגמר, יום ג' 20:30, ערוץ yes קומדי

מדובר בהצלחה הטלוויזיונית הגדולה ביותר של 2011, אבל הרשו לי תחילה להפנות משפט אחד לקוראים שהרימו גבה לנוכח המשפט הקודם: אתם לא רלוונטים, חברים. אתם שבויים בקונספט שמודד את עוצמתה של תכנית לפי נתוני הרייטינג שלה, מה שאומר שביותר מ-90% מהמקרים אתם מכוונים לפריים-טיים של ערוץ 2. גם אם נעניק לרצועה הזאת אוטומטית 25% של רייטינג ממוצע, שאלו את עצמכם היכן נמצאים כל השאר.

נתוני ה"באזז" שמעוררת "לה לה לנד" בקרב הגולשים באינטרנט מלמדים כי אחוזים ניכרים מהם נמצאים שם, מול מסך חדש - מקום שלנו, הדור הוותיק של הצופים שגדל על טלוויזיה בין 20:00 לחצות, קשה אפילו להבין. מהבחינה הזאת, אנחנו הם אלה שחיים בלה לה לנד.

ועכשיו לסדרה המצליחה. במוצאי שבת עמד על הבמה, מול קהל של מאות אלפים, אייל גולן ושר "יש לי חלום לקנות לך יהלום". מילים טיפשיות, אולי סתמיות, רק שהבמה שמעליה הושרו העניקה להן משנה תוקף.

מול גולן עמדו בכיכר נציגיה של הקבוצה שהובילה את המחאה החברתית של 2011, קבוצה שהשם הכולל הטוב ביותר שניתן להעניק לה הוא "מפסידי 77". ילדי מעמד הביניים שהיה נאמן לארץ ישראל הישנה והטובה, עד שגילה שהוא לא חי כאן לבד.

גם חלק מאלה שמחאו כפיים בהתלהבות (ביניהם לא מעט קוראים של העיתון הזה) באותו לילה לפני 34 שנים, מצאו את עצמם מהר מאוד לא רק נהנים מחירות כלכלית של שוק חופשי, אלא גם באותה סירה עם ציבור שלא הכירו: דתיים, מזרחיים, מתנחלים - והתחילו להתגעגע למפא"יניקים של פעם, אלה שלפחות נראים כמו השכנים שלהם מתל-אביב.

שלום חנוך מקיבוץ משמרות, מלהקת "תמוז" - זו שלקול צליליה גוועה ישראל של "עד 77", היה אמור לעמוד על הבמה בכיכר המדינה. אלא שמשיח לא בא, ובמקום לטלפן הוא הלהיב את ההמונים עם "מי שמאמין לא מפחד", קצת מצחיק מול קהל שממנו נפקדו דווקא המאמינים, לפחות במובן הדתי של המילה.

אני מניח שגם מי שקרא את השורות האחרונות והנהן, תוהה עדיין מה הקשר בין "ת"א ת"א לנד" ל "לה לה לנד". הקשר הוא הגשר: הצמד שכבש גולן מעל הבמה במגרשה הביתי של היריבה החברתית למוזיקה שלו, דומה מאוד לסדרה הזאת. יש בה, כמעט בלי שנתכוונה, קווים לדמותה התרבותית של ישראל החדשה.

אם להתעלם לרגע מאתי לוי שהייתה סוג של גימיק, הרי שזהבה בן היא זמרת נשמה, דודו אהרון הוא מין יהורם גאון מעודכן, אלון דה לוקו רוצה להיות ראפר, אביהו שבת, הבן של, רוצה להיות כמו הבן של - אנריקה הבן של חוליו איגלסיאס, וג'ולייטה רוצה להיות שאקירה.

הם לא מתביישים לחפות בחיוך כובש על אנגלית רצוצה, הם עורכים קידוש בערב שבת אבל נוסעים במהלכה, והכי חשוב: יש להם הומור עצמי - הסממן הבולט ביותר לביטחון עצמי.

נינוחות של אליטה

הדור הקודם של הזמר המזרחי היה נוח להיעלב, אבל משתתפי "לה לה לנד" מפגינים כבר נינוחות של אליטה. אם בפרקים הראשונים של הסדרה הזאת הרגשתי קצת כמו דפני ליף במאהל ג'סי כהן, כמו תל-אביבי שהבטיחו לו שלום (חנוך) וקיבל עוד הוכחה לכך שהעם עם הגולן, הרי לאט-לאט התרככתי.

בקיץ 2011 הבינה מדינת תל-אביב שכדי לשרוד היא חייבת לשנות את מדיניות ההגירה והקליטה שלה. בשדרות רוטשילד נטעו אוהלים, בטלוויזיה ראינו את "לה לה לנד".

מה מכל זה יחלחל למשדר הגמר? סביר להניח שלא הרבה, בלי האיגואנה ונסים הנהג, יכול להיות שנסתפק הערב (ג') בתחרות זמר.

הציון 9 לפיכך הוא עבור כל העונה, בתקווה שאף אחד לא ירצה לנצל את ההצלחה הגדולה כדי להפיק את "חי בלה לה לנד 2".