המדד שצלל ביותר מ-10% בשבוע, והמניות שצפויות לעלות מחר

הבורסה בת"א תפתח את השבוע לאחר שרשמה ביום שישי את הביצועים החלשים ביותר מזה שנה • מדד הביטחוניות בלט לשלילה עם ירידה שבועית של כ-12% • השווקים הגלובליים הפכו אדישים להצהרות של טראמפ, וירדו בחדות למרות הארכת האולטימטום לאיראן • בנק ישראל צפוי להשאיר מחר את הריבית ללא שינוי • וגם: האנליסט שמעריך: הסקטורים שירוויחו ביום שאחרי המלחמה • כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter
צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

1האירועים שישפיעו על שבוע המסחר

המלחמה נגד איראן נכנסה לשבוע החמישי שלה. לפי הערכות הממשל האמריקאי, היא צפויה להימשך לתקופה של בין שניים לארבעה שבועות נוספים.

בסוף השבוע החולף, נרשמה נקודת מפנה משמעותית, אשר סימנה, על פניו, שחיקה מסוימת ביכולתו של הנשיא טראמפ להכתיב את הטון בשווקים. על אף הודעתו על הארכת האולטימטום לאיראן עד ה-6 באפריל, במקביל לקיום מגעים לסיום המלחמה, הבורסות בעולם לא התאוששו - כפי שקרה במספר הזדמנויות בעבר כשהוא אותת על דה־אסקלציה - והסנטימנט השלילי אף החריף. מחירי הנפט טיפסו, תשואת האג"ח לעשר שנים קפצה ומדד הפחד בוול סטריט (VIX) זינק לרמה שנראתה לאחרונה בטלטלת המכסים של אפריל בשנה שעברה.

גם בזירה המקומית, המצב הולך והופך מורכב יותר. המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר התרחבות הפעולה הקרקעית בלבנון, כמו גם אחר ההשפעות של הצטרפות החות'ים בתימן למלחמה. מחר (ב'), בנק ישראל יפרסם את החלטת הריבית שלו לחודש מרץ, כאשר בקרב הכלכלנים ישנה הסכמה רחבה שהוא ישאיר את הריבית ללא שינוי. כל העיניים יהיו נשואות לתחזיות המעודכנות של חטיבת המחקר של הבנק המרכזי ולמסיבת העיתונאים עם הנגיד אמיר ירון, שדבריו צפויים להיות יחסית "ניציים".

בארה"ב, לצד ההתפתחויות הביטחוניות, שורה של נתוני מאקרו מרכזיים שיפורסמו השבוע צפויים להשפיע על הסנטימנט בשווקים, ביניהם דוח התעסוקה הרשמי לחודש מרץ, מדד התעסוקה של ADP, מדד מנהלי הרכש של ISM למגזר הייצור ומדד אמון הצרכנים של CB.

2בשווקים לא מאמינים יותר לטראמפ

בפתח יום שני, הבורסה בת"א תזכה לדחיפה קלה מהמניות הדואליות - על אף הירידות החדות שנרשמו בוול סטריט בסוף השבוע. המניות הדואליות יחזרו בפער ארביטראז' חיובי כולל של 0.35%. טאואר ו-ICL יבלטו לחיוב עם עליות של כ-2.8%, כאשר אלביט מערכות תטפס בכ-1.2%. מנגד, טבע תיחלש בקרוב ל-2%.

הבורסה המקומית סיכמה את החודש הראשון למלחמה בירידות שערים - אם כי מתונות מאוד ביחס לאלו שנרשמו ביתר השווקים בעולם. מדד ת"א 35 ירד בכ-0.7% בלבד, בעוד מדד ת"א 125 איבד מערכו כ-1.3%. לצורך ההשוואה, בתקופה זו מדד הדגל האמריקאי, ה-S&P 500, צנח בכ-7.4%.

בהמשך לירידות שנרשמו בסוף השבוע בשווקים הגלובליים, ביום שישי רשמה הבורסה בת"א את הביצועים הגרועים ביותר שלה מזה שנה, עם ירידה של כ-3.8% במדד ת"א 35 וכ-3.5% במדד ת"א 125. בסיכום שבועי, ת"א 35 נפל בכ-5% ות"א 125 נחלש בכ-5.2%. מדד הביטחוניות, שסיפק ביצועי־יתר בחודשים האחרונים, הוביל את הירידות השבוע וצלל בכ-12.3%, ייתכן שגם על רקע התמחור של סיום המלחמה; המדד עדיין רושם עלייה של כ-19% מתחילת השנה. מדד הטכנולוגיה היה השני החלש ביותר השבוע ונפל בכ-7.5%, בין היתר, בשל החולשה במדד הנאסד"ק, שהקרינה עליו.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, ציין כי "ככל שהמלחמה נמשכת, המוקד עובר מסנטימנט שלילי כללי לחשש כי תיפגע פעילות המשק באופן מהותי יותר - פגיעה בתוצר, בתעסוקה ובהשקעות בענפי המשק. בתוך כך, נמשכת השפעת התייקרות מחירי האנרגיה על עלות הדלקים, הסחורות והשינוע. החשש מפגיעה כלכלית יותר מיתרגם לירידות חדות יותר של המדדים ה'כבדים', כגון ת"א 35, מאשר ת"א 90".

מנחם הוסיף כי "ירידת היתר של ת"א 35 ות"א 125 משקפת את השפעות ירידות השערים בוול סטריט, שהחריפו והתמקדו במניות הטכנולוגיה, ואת הירידות של חלק מהמניות הדואליות. ברקע, צריך לזכור כי בחודש האחרון - שהתאפיין רובו ככולו במלחמה - עדיין עלה מדד ת"א 125 1.6%, ובשנה האחרונה זינק 64%. לכן, אפשר כי לנוכח ירידת תיאבון הסיכון, חל מעבר לענפים, לסקטורים ולחברות עם פחות זיקה לנתוני הצמיחה, מחזורי העסקים ועלות האשראי, ויותר ביקוש קשיח למוצריהן ושירותיהן".

בניו יורק, הבורסה סיכמה שבוע חמישי רצוף של ירידות. מדד ה-S&P 500 נפל בכ-2.1%, הנאסד"ק מוטה הטכנולוגיה צנח בכ-3.2% והדאו ג'ונס מוטה התעשייה נחלש בכ-0.9%. כך, מדדי הנאסד"ק והדאו ג'ונס נפלו רשמית לטריטוריה של תיקון - כלומר, רשמו ירידה של מעל 10% ביחס לשיאם האחרון. מדד ה-S&P 500 נמצא במרחק של 8.7% משיאו.

כאמור, הירידות נרשמו למרות הודעתו של הנשיא טראמפ על הארכת האולטימטום לאיראן בעשרה ימים - אם כי במקביל, כוחות אמריקאיים רבים ממשיכים לעשות את דרכם לעבר המזרח התיכון. מייק האקט, אסטרטג שווקים ראשי ב-Nationwide, אמר למרקטוואץ' כי "הבעיה היא שאנחנו, באופן קולקטיבי, לא מאמינים לחדשות לגבי הפסקת האש. בארבעת השבועות האחרונים, אנחנו משחקים עם הרעיון שיהיה פתרון לקונפליקט, ושנקבל ראלי. התקווה הזו מתחילה להתפוגג כרגע".

3מחירי הנפט יישארו גבוהים חודשים קדימה

במקביל לירידות בוול סטריט, וכן להתחזקות הדולר בעולם, השקל נחלש מול הדולר בשבוע החולף בשיעור של כ-1.3% ושערו ביום שישי האחרון נעמד על 3.14 שקלים.

מחירי הנפט סגרו את השבוע ברמתם הגבוהה ביותר מאז יולי 2022. נפט מסוג ברנט ננעל במחיר של כ-112.6 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי ננעל במחיר של 99.6 דולר לחבית. אנג'י גילדאה, ראש תחום נפט וגז גלובלי ב-KPMG, אמרה לאתר הכלכלי מרקטוואץ' כי "אפילו אם מיצרי הורמוז ייפתחו בפועל מחר, אי אפשר פשוט 'לפתוח את הברז' מחדש. עם בארות מושבתות ונזק לתשתיות גז טבעי, אנחנו צפויים לחוות השפעות ארוכות־טווח שיחזיקו את מחיר הנפט גבוה לפחות למשך כמה חודשים קדימה".

מחיר הזהב התאושש מעט בסוף השבוע החולף וטיפס בכ-3% לרמה של כ-4,500 דולר לאונקיה, אם כי הוא עדיין במרחק של קרוב ל-20% משיאו האחרון. פול מרינו, סמנכ"ל הכנסות ב-Themes ETFs, התייחס למגמות האחרונות בשוקי הסחורות והמטבעות וציין כי "הדולר ואג"ח ממשלת ארה"ב לטווח קצר הם כיום המקלטים היחידים שעומדים במבחן. הסיבה: שילוב של עוצמה כלכלית יחסית, עצמאות אנרגטית ונזילות עמוקה. לעומת זאת, הזהב והכסף מאכזבים יחסית לאירועים גאו-פוליטיים קודמים. הגורם המרכזי לכך הוא התחזקות הדולר, שמנטרלת את הביקוש המסורתי למתכות".

בשוק הקריפטו, הביטקוין נפל שוב מתחת לרף ה-70 אלף דולר ונסחר סביב 66 אלף דולר. "הוא מתנהג כמו נכס סיכון לכל דבר - נופל בתחילת האירוע ומגיב רק כשהשווקים נרגעים", אמר מרינו.

4איך תשפיע המלחמה על מתווה הריבית?

כאמור, בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4% ביום ב', אך הזרקור יופנה לתחזיות המעודכנות של חטיבת המחקר. רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, ציין בסוף השבוע שעבר כי התחזית "תינתן תחת תנאי אי־ודאות קיצוניים לגבי הסביבה המדינית־ביטחונית, הסביבה התקציבית (העלאת הגירעון מ-3.9% ל-4.9% תוצר, וחששות כי ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות לצורכי בנייה ושיקום תהיינה גבוהות בהרבה), נושא שנת הבחירות, וכמובן השלכות התייקרות האנרגיה על קצב האינפלציה".

בסקירה השבועית של החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים נכתב כי "ישראל הצטרפה למגמה העולמית שצופה שינוי כיוון במדיניות המוניטרית ובלימה של הפחתות הריבית. השוק צופה יציבות בריבית בשנה הקרובה. הרבה תלוי בשאלה אם עליות המחירים שצפויות בטווח הקצר יתפתחו לתהליך מתמשך של אינפלציה. בשלב זה, אנו רואים שהציפיות לאינפלציה עלו במתינות, וזה מצמצם את הסיכון של התפתחות מעגל קסמים של עליות מחירים. מנגד, עליית הגירעון ושוק העבודה ההדוק עדיין מהווים סיכון. אנו סבורים שאם המלחמה תסתיים עד סוף החג, נראה במחצית השנייה של השנה היפוך מגמה של האינפלציה, והפחתת ריבית תחזור לעמוד על הפרק".

עוד העריכו בבנק הפועלים כי "מספיק שהמלחמה תימשך עד סוף חג הפסח כדי שהצמיחה השנתית כבר תפחת מ-3% וייתכן שאף הרבה מתחת לזה... בתרחיש בו המלחמה נמשכת עוד מספר שבועות, הממשלה תיאלץ לבצע קיצוצים והעלאות מסים כדי למנוע מצב בו הגירעון יוצא מכלל שליטה - גירעון של 6% או יותר. השווקים יבחנו בשלב הזה עד כמה הגירעון הוא זמני, וניתן לייחוס למלחמה ועד כמה הוא מבני. לממשלות בישראל יש רקורד חיובי, ובכלל זה לממשלה הנוכחית שביצעה התאמה תקציבית גדולה בתחילת 2025. מנגד, מדובר בשנת בחירות, ובממשלה שלא מיהרה לקצץ בהוצאות שנויות במחלוקת. מדיניות זו עשוייה לפגוע באמון המשקיעים, ותשואות האג"ח שעלו עד כה בעיקר בהשפעת המגמות בעולם, עשויים להמשיך לעלות בשל המצב הפיסקאלי".

בשוק החוב האמריקאי, תשואת האג"ח לעשר שנים נמצאת במגמה משמעותית של עלייה ועומדת כעת על 4.44% - רמתה הגבוהה ביותר מאז יולי 2025. עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בסיגמא-קלאריטי, ציין כי "בעוד שהירידות בשוק המניות תופסות את מירב הכותרות, הדרמה האמיתית נמצאת בשוקי האג"ח. בעוד שדווקא בישראל עליית התשואות באג"ח לעשר שנים היא קטנה יחסית (0.2%), הרי שבארה"ב הן עלו בכחצי אחוז, ובבריטניה התשואה האמירה ל-5%, עלייה של כ-0.7%. כלומר, המחזיקים באגרת הבריטית לעשר שנים ספגו הפסד של כ-7% מתחילת החודש!".

5הסקטורים שירוויחו ביום שאחרי המלחמה

עידן אזולאי מסיגמא-קלאריטי התייחס בסקירתו השבועית גם לשוקי המניות, ולסקטורים שצפויים להתחזק ביום שאחרי המלחמה. לדבריו, לנוכח הזעזוע במחירי הנפט, "ברור שהצורך באנרגיה זמינה שמגיעה ממקור אמין הוא חיוני יותר מכל משאב אחר. לפיכך, אנחנו מעריכים שהפיתוח של כל סוגי האנרגיה החליפית יואץ". סקטור נוסף שאזולאי מציין הוא סקטור התשתיות, "לא רק בגלל הצורך לתקן נזקים, אלא משום שהמלחמה חושפת מחדש עד כמה הכלכלה העולמית נשענת על מערכות שבירות".

לבסוף, אזולאי סימן את התעשיות הביטחוניות כסקטור שצפוי להרוויח ביום שאחרי. התממשות של תרחיש בו ארה"ב תעזוב את נאט"ו, שנראה לדבריו כסביר, לנוכח התבטאויותיו של הנשיא טראמפ, עשויה "לאלץ את מדינות אירופה להגביר עוד יותר את ההצטיידות הביטחונית שלהן לאחר שהמשענת הכי משמעותית של הארגון תעזוב אותו".

"לפעמים השוק עולה ולעתים הוא יורד, אבל יש דבר אחד שצריך לזכור: There is always a bull market somewhere. הוא קיים, האתגר הוא למצוא אותו", סיכם אזולאי.