בית המשפט המחוזי בתל-אביב החליט היום (ד') לאפשר חשיפה חלקית של דוח הביקורת החקירתית שהוכן ע"י המפקח על הביטוח ושוק ההון בצוותא עם משרד רו"ח ברלב ושות', בפרשת ההלוואות שהעניקה חברת מנורה מבטחים החזקות במהלך 2009 לגורמים שונים, בלא קבלת ביטחונות כלשהן.
ההחלטה ניתנה על-ידי השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט, במסגרת דיון בבקשה לאישור תביעה נגזרת בסך 65 מיליון שקל שהגיש בעל המניות במנורה מבטחים החזקות, יונתן בן-עמי, נגד ארי קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים החזקות, וירון דוויק, לשעבר משנה למנכ"ל ומנהל אגף ביטוח חיים ובריאות בחברה, בפרשת ההלוואות.
עוד קבע כבוב כי במקרה זה, התובע, שהוא מחזיק מניות בחברה-האם מנורה מבטחים החזקות, זכאי להגיש את התביעה הנגזרת בשם החברה-הבת, מנורה ביטוח (תביעה נגזרת כפולה).
באמצעות עורכי הדין פנחס רובין והראל שחם טענו המשיבות כי דוח המפקח על הביטוח הוא מסמך סודי וחסוי, שחל עליו חיסיון, וכי גם המפקח עצמו הורה שלא לגלות את תוכנו. באשר לדוח הביקורת הפנימית, טענו המשיבות כי אין לגלותו מחמת היעדר רלבנטיות וגם חמת שאינו קביל.
בית המשפט, החליט, כאמור לאפשר גילוי חלקי של דוח המפקח ונימק: "יתרון החשיפה הוא בשמירת האינטרס הציבורי של שקיפות והרתעת בעלי תפקידים בחברות המנהלות כספי ציבור, כגון חברות ביטוח מלפעול במחשכים ולחסות תחת טענות חיסיון. מנגד, לא בכדי קיימת הוראת סודיות בחוק שמטרתה להבטיח בין היתר את יציבות חברות הביטוח, אמינותן ושמירת שיתוף-הפעולה של חברות הביטוח עם המפקח על הביטוח".
המשיבות התנגדו בנימוקים שונים גם לבקשה לנהל תביעה נגזרת כפולה, שהאישור לקיימה היווה תנאי מקדים לגילוי הדוח. בין היתר טענו המשיבות כי התביעה הנגזרת עוסקת בהלוואות שנתנה מנורה ביטוח ולא מנורה החזקות, ולכן אין להתיר למבקש, כבעל מניות בחברה-האם (מנורה החזקות), להגיש תביעה נגזרת בשם החברה-הבת.
לגבי סוגייה זו כתב השופט כי הוא אינו מתיימר לקבוע הלכה כללית בסוגייה הרחבה של זכות בעל מניות בחברה האם להגיש תביעה כפולה בגין פעולות שעשתה חברת-בת, אך ציין כי עובדות המקרה הספציפי מצדיקות מתן זכות כזו לתובע.
"במקרים בהם חברת-האם שולטת באופן מוחלט או אף מהותי בחברת-בת (מקל וחומר כאשר חברת-האם היא חברת אחזקות), וכאשר מעשי/מחדלי חברת-הבת עלולים להשליך מהותית על חברת-האם או על בעלי מניות בה - אזי יש מקום להעדיף גישה שרואה לנגד עיניה לא רק את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, אלא בוחנת הלכה למעשה את הקשר הסימביוטי בין החברות, השפעות והשלכות מעשי/מחדלי החברה-הבת על ערך מניית חברת-האם".
בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה בפברואר 2010, טוען בן-עמי, באמצעות באי-כוחו, עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, כי במסגרת דוחות כספיים ודיווחים מיידיים שונים שפרסמה מנורה מבטחים במהלך שנת 2009, היא הודתה כי העמידה הלוואות ללא ביטחונות במהלך התקופה שבין אוקטובר 2004 עד מארס 2007 לגורמים שונים, כנגד שיעבוד פוליסות ביטוח חיים שהופקו על-ידה לטובת הלווים. כל זאת בהיקף של כ-135 מיליון שקל, בלא קבלת ביטחונות כלשהם בעת מתן ההלוואות.
התובע טוען כי הרוח החיה במנורה מבטחים, שעמדה מאחורי המהלך של הענקת ההלוואות נטולות הביטחונות, היו הנתבעים, קלמן ודוויק, ואלה הפרו את חובת הזהירות כלפי מנורה ביטוח.