משבר ישראל-טורקיה - כך זה נראה משם: בימים אלה, שבהם ממשלת טורקיה בראשות רג'פ-טאיפ ארדואן מובילה קו אגרסיבי למדי מול ישראל ומאיימת לנתק את היחסים במידה וישראל תעמוד בסירובה להתנצל על אירועי המשט לעזה, החליט מוסטפא אקיול, בעל טור בעיתון הטורקי הנחשב "הורייט", לפרסם "מכתב פתוח לישראלים". במכתב הוא מתאר את המצב מנקודת מבטם של הטורקים ומנסה לשכנע את הישראלים בדבר אחד: עליכם להתנצל ולשנות גישה.
המכתב נפתח במילים "בני יצחק היקרים" (כך מכנה אקיול את הישראלים) ומתאר את הצעדים האחרונים שננקטו על ידי טורקיה לאחר שישראל החליטה לא להתנצל. הוא מדגיש כי בחודשים האחרונים דווקא הייתה התחממות מסוימת ביחסים בגלל פרסומים בתקשורת לפיהם רה"מ נתניהו יתנצל בפני הטורקים, ולפיכך טורקיה החליטה לשלוח סיוע לישראל בעת השריפה הגדולה בכרמל. אך בסופו של דבר, טוען אקיול, נתניהו נכנע לקיצוניים בממשלתו והחליט לשלול על הסף התנצלות.
"נסו להבין את הגישה הטורקית", פונה אקיול לישראלים. "ספינות אזרחיות שלנו לא מותקפות בדרך כלל במים בינלאומיים. למעשה, אירוע ה'מרמרה' היה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם הראשונה שאזרחים טורקיים נהרגו על ידי צבא זר".
אקיול טוען כי הישראלים מסרבים להכיר בתפיסות עולם שונות משלהם, כמו למשל ההתנגדות לכיבוש הישראלי בגדה המערבית, ומגמד את האלימות בה השתמשו פעילי ארגון ה-IHH על סיפון ה"מרמרה" נגד חיילי צה"ל: "כן, חלק מהנוסעים השתמשו ב'אלימות' כדי להגן על הסיפון שלהם מול מי שהם ראו כפיראטים, אך הכוונה שלהם הייתה לפרק את אנשי הקומנדו שלכם מנשקם. צילומים מהאירוע מראים שהם לקחו את אחד החיילים שלכם לטיפול רפואי".
מכאן משתלח אקיול בחיילי השייטת: "מה שהחיילים שלכם עשו זה התפרעות חסרת משולחת רסן. אפילו דוח פאלמר, שאותו אימצתם, גורס כי אחד ההרוגים, פורקן דוג'אן בן ה-18, סבל מפגיעות בפרצופו, בחלק האחורי של הגולגולת וברגל שמאל. זה אומר שיכול להיות שהוא שכב פצוע עוד לפני שהכדורים שלכם פגעו בו, כפי שציינו עדי ראייה".
הדברים שכותב אקיול מראים באופן הברור ביותר את החשיבות שמייחסים הטורקים ל"כבוד הטורקי". הוא מציין שהטורקים לעולם לא ישכחו את מה שקרה על ה"מרמרה", ועוקץ גם את ארה"ב: "פורקן היה בעל אזרחות אמריקנית, אבל ארה"ב לא התעמקה בעניינו מסיבות שכולנו מבינים. אבל אנחנו, הטורקים, לא נשכח לעולם את פורקן ואת 8 הקורבנות האחרים ואת המטרה שלשמה הם מתו: פלסטין חופשיה ובטוחה".
מכאן פונה אקיול לחשש של הישראלים כי טורקיה הופכת איסלאמית ומתקרבת לאיראן, ומנסה להרגיע את החשש: "אני יודע שאתם רואים בנו מדינה עם ממשלה 'איסלאמית' ושאתם חושבים שאנחנו הופכים לאחת ממדינות 'ציר הרשע'. אך העולם הוא לא שחור ולבן. אנחנו לא בעלי ברית של סוריה או של איראן ואנחנו גם גינינו את האלימות שם כלפי אזרחים. מצד שני, אנחנו בעלי ברית של ארה"ב, אולם לא מוכנים להיות 'יס-מנים' ולהסכים לכל דבר. אנו תומכים במטרה הפלסטינית, אך רוצים לחזור להיות חברים שלכם.
"למעשה, לפני סיבוב הדמים הזה, קיווינו לסייע לכם למתן את חמאס ואת הגורמים הקיצוניים האחרים במזרח התיכון. ניסינו לשכנע מוסלמים קיצוניים בפתרון שתי המדינות. אך כעת אנו מבינים שהמכשול לשלום במזרח התיכון הוא לא רק הקיצוניים המוסלמים, אלא גם אתם - ההתנחלויות שלכם והגישה של הפוליטיקאים שלכם שחושבים שהם תמיד צודקים בהכל.
"הקשיבו, אתם לא יכולים לנהוג כך לנצח. המזרח התיכון משתנה ובקרוב לא תהיו הדמוקרטיה היחידה באזור. עליכם לבחור בין מודל של מדינת אפרטהייד מבודדת לבין מדינה המכבדת את הנורמות הבינלאומיות של הצדק. באופן אישי, אני מקווה שיש בכם את החוכמה לבחור את הבחירה הנכונה".
את המכתב חותם אקיול במילים: "בכבוד רב, טורקי פשוט - בן ישמעאל".
מבול של תגובות
121 טוקבקים פורסמו במאמר של אקיול, שפורסם ב-6 בספטמבר. חלק מהגולשים כינו אותו "שופר של ארדואן" וחלק האשימו אותו בצביעות על כך שהוא מבקר את הכיבוש הישראלי בזמן שלטורקיה עבר בעייתי עם הארמנים והווה בעייתי עם הכורדים.
"מה היית כותב אם קבוצה של פעילי שלום ישראלים היו מארגנים משט לטורקיה תחת הכותרת 'שחררו את כורדיסטן'?", שאל אותו אחד המגיבים. למעשה, אקיול קיבל גם כל כך הרבה תגובות מישראלים עד שהחליט לכתוב מאמר המשך ביום ו' האחרון. הוא מציין כי הוא מעריך את רוב התגובות ובחר להתמקד באחת מהן, שהגיעה אליו מידי ארד אלפר.
"אלפר הסביר לי שהישראלים מרגישים נבגדים על ידי טורקיה, שהם המומים מהמדיניות האוהדת את עזה והמוכנה להבין את חמאס", כתב אקיול. "הוא הסביר לי שהרטוריקה של חמאס כוללת מסרים אנטישמיים ושמזכירים את הנאצים, ולפיכך תמיכה בחמאס כמוהה כתמיכה בנאציזם".
אך גם לטענות מצד הישראלים יש לאקיול מענה: "אני יכול להבין את ההיגיון, אבל יש בו פגם: היהודים באירופה נרצחו וסבלו מאנטישמיות ללא כל סיבה, רק בגלל שהיו יהודים. לעומת זאת, האנטישמיות במזרח התיכון שונה. ראשית כל, עד כמה שזה קיצוני ולא מקובל, המוסלמים הקיצוניים רוצים לשחרר רק את פלסטין מהיהודים, ואילו הנאצים היו אחוזי טירוף ורצו להשיג עולם נקי מיהודים. שנית - וזה יותר חשוב - האנטישמיות בעולם הערבי לא צצה משום מקום. כל מי שיבדוק יראה שהיא תופעה מודרנית שהחלה במאה ה-20 כתגובה להקמת התנועה הציונית. ההגירה של הציונים עלתה למיליוני ערבים בביתם, כבודם וחירותם. במילים אחרות, עבור ערבים רבים, השנאה ליהודים היא תולדה של מה שישראל עשתה להם.
"אך הישראלים לא מוכנים לקבל זאת. במקום לתהות מדוע שונאים אותם, אתם אומרים: 'הם שונאים אותנו כי הם מטורפים'. אתם מתעלמים מהכיבוש וההשפלה של מיליוני פלסטינים במשך עשרות שנים. כשהעולם מבקר אתכם על פגיעה בפלסטינים אתם אומרים: 'העולם כולו נגדנו!'. שוב אתם אומרים שהעולם הוא הבעיה, ולא אתם".
אקיול לא מתעלם מהכיבוש הטורקי של הכורדים ומשואת הארמנים ואומר: "אני מכיר את הגישה הצדקנית הזו וגם טורקיה נגועה בה. שנים האמנו שלא עשינו כלום לכורדים ולארמנים אך לאחרונה החלה להתעורר ביקורת גם אצלנו. אנו רואים את הדברים בצורה שונה. יש ביקורת עצמית בטורקיה, הודות לאינלקטואלים מכובדים. גם בישראל יש אינטלקטואלים מכובדים ואני מקווה שהם יגיעו לקונצנזוס. אך נראה שהזרם המרכזי בישראל מכור לאופיום כבד (וכשר) של לאומנות; והדבר היחיד שנותר לכם הוא לנהוג בבריונות כלפי היריבים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.