גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יודע חקלאי פיקח

כל אחד מהשחקנים מאשים את משנהו באחריות לקריסת אגרקסקו. אז מי אשם?

משבר אגרקסקו, אשר הופכת מהיום לחברה בפירוק, מתווסף למצעד הכישלונות של חברות רבות במשק אשר הנפיקו בעבר לציבור החוסכים ולמוסדיים אג"ח בסכומי-עתק, ועתה טוענות כי אין ביכולתן לעמוד בהתחייבויות להחזר החוב שקיבלו על עצמן בעת שגייסו את הכספים.

בחלק ניכר מהמקרים גויסו הכספים שלא באמצעות תשקיפים שיש לאשרם על-ידי רשות ניירות ערך, אלא על בסיס מזכר קצר, כאשר נקודת המוצא של מוסדות הפיקוח היא כי כאשר האג"ח מוצעות לגופים מוסדיים גדולים, מדובר לרוב בגופים מקצועיים היודעים לבחון ולבדוק את הסחורה המוצעת להם, והם אינם זקוקים להגנת הרגולטור.

אם נתמקד באירוע המתנהל עתה במקרה של אגרסקו, כעולה מדיוני בית המשפט, הרי כל אחד מהשחקנים מאשים את משנהו בכישלון, תוך שהוא מוציא את עצמו מהאחריות.

אחריות הדירקטורים

ראש וראשונים לכישלון הם הדירקטורים של החברות אשר גייסו כספים וכשלו בניהולם, כאשר הגיוס המקומי שימש במקרים רבים כהון עצמי לחברות שהשקיעו בחו"ל. החוק מכיר בהגנה בפני אחריות גם כאשר הדירקטורים שקלו שיקולים עסקיים וכשלו בהם. אולם הגנה זו לא תעמוד להם אם הם כ"שומרי הסף" נרדמו בשמירה, או גרוע מזה כשלו בשמירה.

אם נתמקד בשלב זה במסקנות החוקר שהגיש הנאמן לבית המשפט, ואשר מסתמך רק על מידע גלוי, נמצא בין השאר כי אגרסקו שינתה את שיטת החשבונאות בסמוך להנפקת האג"ח, כדי לעמוד לכאורה בהתחייבות ההון העצמי שלה, ולפיכך הסתירה העברת 15 מיליון יורו לחקלאים שהיו חוב אבוד, אך הוגדרו בדוחות כנכס.

חברות פרטיות אשר מגייסות מיליוני שקלים מגופים מוסדיים אינן חייבות בתשקיף. כללי הממשל התאגידי, הבאים להבטיח ניהול תקין ונאות של האורגנים השונים בחברה, תוך דגש על הדירקטוריון, לא הוחלו עד עתה על חברות פרטיות המגייסות אג"ח, ובכך נכשלו הרגולטורים והמחוקק בהניחם כי אין הצדקה להתערבות, והשאירו דלת פרוצה להתנהגות תאגידית שאינה עולה תמיד בקנה אחד עם עקרונות ממשל תאגידי.

במקביל, גוברת מגמת הפסיקה להחמיר באחריותם של הדירקטורים ולאפשר הגשת תובענות ייצוגיות (ראו פרשת כור-מכתשים אגן). הדירקטורים בחברות שכשלו חייבים להיות מודעים כי כללי המשחק השתנו, וישיבה בדירקטוריון אינה עוד מפגש רעים על קפה ועוגה.

עד לתיקון החדש לחוק החברות (תיקון 17) לא הייתה חובה בחברות האמורות למנות דח"צים, למנות ועדת ביקורת, למנות מבקר פנימי, ומעל לכל - לא הייתה הכשרה נאותה לקראת התפקיד החשוב של דירקטור בחברה המגייסת מיליונים מציבור החוסכים ומגופים מוסדיים.

אחריות בעלי המניות

אצבע מאשימה מופנית לבעלי השליטה בחברות תוך דרישה כי יכניסו יד לכיסם הפרטי ויפצו את בעלי האג"ח. כך במקרה של חברת אפריקה, כאשר בעליה לב לבייב תרם, לאחר מסע לחצים, מיליונים רבים מכיסו הפרטי לקופת החברה; יצחק תשובה נמצא במשא-ומתן להסדר בדלק נדל"ן, כאשר הביע נכונות לתרום סכומים ניכרים; ובחברת טאו נמשך מסע הדרישות ומועלות אפשרויות שונות לפיצוי.

האם המקרה של אגרסקו שונה? הגופים המוסדיים יוצאים נגד המדינה וטוענים כי היא מתנהגת כ"אחרון הטייקונים", תוך שהיא מתעלמת מאחריותה כבעלת מניות. מה הבסיס לטיעון זה?

הבסיס לרעיון התאגידי, כי בעל מניות בחברה בע"מ אינו חב בחובותיה, והדרך לדרוש ממנו לכבד את חובות החברה היא דרך טענת "הרמת המסך". זאת, אם בית המשפט מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן במקרים חריגים, כאשר השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באופן שיש בו כדי להונות אדם, לקפח נושה של החברה או באופן הפוגע בתכלית החברה, ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה.

בעבר רווחה הדעה בקרב משקיעים כי בעל מניות מכובד יכבד את חובות החברה שבשליטתו אף אם אינו מחויב בכך, וברור כי המדינה תעמוד תמיד מאחורי חברות שבשליטה. אבל לא עוד, ואירועי השנה האחרונה יוכיחו.

האלטרנטיבה של בעלי האג"ח היא לדרוש את פירוק החברה, אבל הסיכוי כי יקבלו סכום גדול יותר בפירוק הוא מקסם-שווא.

אחריות המדינה

למקרה של אגרסקו יש גוון נוסף, והוא הטענות על התנהגות המדינה כבעלת מניות בכך שהתערבה בניהול ובהכוונת כספי החברה למטרות שונות הקשורות בחקלאים, שיקולים שאינם דווקא במסגרת "טובת החברה" בתור שכזו.

אכן, בחברות ממשלתיות רבות קיימת התערבות גדולה של השרים והמנכ"לים הממונים על החברה, בסברם אולי בתום-לב, אולם ללא בסיס, כי זכותם להורות לחברה כיצד לפעול במסגרת המדיניות של המשרד שעליו הם מופקדים.

החוק קובע כי חברה ממשלתית היא ככל חברה עסקית, ועליה לפעול רק לפי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, ואסור לשום שיקול חיצוני להשפיע על מדיניות החברה. רוצה המדינה להתערב ולשלוט בשלט-רחוק בדירקטוריון, תתכבד ותפעל במסגרות אחרות, כגון רשות סטטוטורית או במסגרת המשרד; אולם מרגע שהועדפה פעילות במסגרת חברה בע"מ - יש להניח לחברה לפעול ככל תאגיד עסקי. דומני שעיקרון זה המונח ביסוד חוק החברות הממשלתיות נעלם מדי מינויו של שר חדש.

היבט נוסף של הנושא הוא אופן מינוי הדירקטוריון בחברות ממשלתיות. הצורך באישור כפול של השר הממונה ושר האוצר, והרצון להיטיב עם פוליטיקאים כגמול עלפועלם מביא למינויים כושלים, למינוי אנשי שלומם של פוליטיקאים ולדירקטורים שהם חותמת להנחיות חיצוניות, ובסופו של דבר, לפגיעה בחוסנה של החברה. האם יש בסיס לטיעון כי מינוי דירקטורים שאינם מתאימים מטיל אחריות על הגוף הממנה?

אחריות המוסדיים

במקרה של אגרקסקו השיבה המדינה מלחמה שערה בטיעון כי על המוסדיים לבוא בטענות אל עצמם, שכן הם השקיעו ללא דרישת ביטחונות מספקים, רכשו את האג"ח ללא בדיקה רצינית, לא דרשו תשקיף מפורט, ולא המשיכו לעקוב אחר הדוחות הכספיים השוטפים, ובלשון כתב התשובה - "על מחזיקי האג"ח לבדוק קודם כול בביתם ואחר-כך להטיל דופי במדינה".

כישלון המוסדיים בשנים האחרונות הינו לכל אורך הדרך, ובייחוד בהשקעות של חברות ממשלתיות, תוך שהניחו כי המדינה תעמוד תמיד מאחורי חברות אלה ולא תיתן להן ליפול. הרי מדובר במקרים רבים בחברה שיש לה תפקידים ממלכתיים (ראו חברת החשמל), ואם כך הם פני הדברים, מי צריך לבדוק בקפדנות את מצבה של החברה? הרי בעל הבית תמיד ישלם.

ואכן, המוסדיים בחרו בדרך הקלה ועטו על הנפקות של חברות ממשלתיות, גם כאשר הממשלה מחזיקה באחוז קטן של מניות. מהיבט האחריות אין הבדל אם המדינה מחזיקה במישרין רק 30% באגרסקו וחלק ניכר נוסף באמצעות מועצות ייצור.

אין בסיס משפטי לטענה כי אם המדינה מחזיקה ברוב המניות זהו "שיעור המחייב נשיאה באחריות על החברה", ואין מקום לטיעון כי "הסיבה העיקרית לתספורת היא הסירוב חסר התקדים של הבעלים, ובראשם המדינה, לתרום לקופת ההסדר ולקחת אחריות לקריסת החברה".

אחריות היועצים

במסגרת הטחת האשמות מועלות גם טענות נגד חברת הדירוג המדרגת את סדרות האג"ח ואשר דירוגה קובע לא מעט את נכונות המשקיעים להשקיע בחברה. טענות רבות מועלות גם נגד רואי החשבון אשר ביקרו את דוחות אגרסקו.

באשר למקרה של אגרקסקו, דומה כי הסדר שיושג במהירות על דעת הצדדים, גם בשלבי הפירוק, עדיף על כל דרך אחרת אשר בעקבותיה תיפתח קופסת פנדורה מלאה בעקרבים, אשר ישחיתו את היצוא החקלאי מישראל ויעקצו רבים המעורבים בפרשה מעיבה זו.

מעבר לכל, אימוץ והטמעה של כללי ממשל תאגידי על כלל החברות במשק, יתרום לאחריות ציבורית של כל שחקני האג"ח וימנע, עד כמה שאפשר, תקלות דומות בעתיד.

הכותב הוא מומחה לדיני חברות.

עוד כתבות

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 על ידי דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת לונדון עולה לשיא חדש של כל הזמנים

הפוטסי מתקדם בכ-1% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם