בן-דב בחר בעסק הלא נכון

פרטנר מזכירה היום קבוצת כדורגל כושלת, שהאוהדים שלה ראו ממנה ימים טובים יותר

כמו בקבוצת כדורגל כושלת בה מחפש הבעלים את סמלי העבר על מנת להחזיר את הקבוצה למסלול של ניצחונות, כך קורה עכשיו בפרטנר. הועם זוהרה של החברה ששיחקה בצמרת הליגה והייתה רגילה לקחת אליפויות. היא מתחילה להפסיד, ועכשיו מנסים להחזיר את החלוץ שפעם היה מזוהה כסמל להצלחה, לתפקיד המאמן.

אילן בן-דב יבזוק מלח בנעליו של המאמן החדש חיים רומנו, שבתורו יפזר מלח בנעליהם של השחקנים החדשים. אולי גם יימצא מישהו שישחרר תרנגול למגרש לפני המשחק, ובא לציון גואל.

במידה רבה, פרטנר מזכירה היום קבוצת כדורגל כושלת שהאוהדים שלה, איך לומר, ראו ממנה ימים טובים יותר.

קבוצת כדורגל לא יכולה לקחת כל שנה אליפות, ולפרטנר, כמו לכל חברה עסקית, יש מחזוריות בעסקים שמשפיעה עליה, וכעת הזמן שלה לרדת מקדמת הבמה לטובת קבוצות שהגיע תורן, כמו פלאפון, שמציגה כדורגל שוטף ומהנה.

זה לא אומר שהכול עניין של תזמון ומחזוריות כמובן, כי הטעויות שנעשו בפרטנר הן כבדות מאד, וגם המינוי של חיים רומנו כמנכ"ל חדש לא מבטיח כלום.

בכלל, ההתרפקות הנוסטלגית על העבר של פרטנר ושל רומנו כמי שזכה לקחת חלק בשעותיה היפות של החברה, בינינו, היא קצת פתטית. זה כמו לומר שאפשר להחזיר את עמיקם כהן לתפקיד המנכ"ל, והוא, על עיוור, יחזיר את החברה לימיה הזוהרים. זה לא עובד ככה. המציאות היום של השוק שונה לגמרי מהמציאות של כהן ורומנו. הם היו ענקים בתורם, אבל זהו.

חובת ההוכחה מוטלת עכשיו על רומנו, ואיש לא יזכור לו את עברו בחברה. להפך - הציפיות ממנו יותר גדולות, בגלל שהוטבעה בו אותה "רוח" של פרטנר שכה מרבים לדבר עליה, ושבתכל'ס מה שנשאר ממנה בזכותם של בן-דב ויעקב גלברד זה בעיקר שאריות ונוסטלגיה מפוררת לרסיסים.

אחת הסיבות שבן-דב רכש את פרטנר ב-2009 הייתה כי הוא רצה לקנות מעמד של טייקון במשק הישראלי. בן-דב רצה להימנות עם השורה הראשונה של אנשי העסקים בארץ. הבעיה שהוא בחר בעסק הלא נכון.

בן-דב הוא מסוג האנשים שהאמוציות שולטות בהם, ובאותה מידה שהוא קנה את החברה - כך הוא ימכור. סוג של סוחר שאם יקבל את המחיר הנכון, הוא ייצא מפרטנר. זה בדיוק מה שהחברה לא צריכה.

פרטנר זה לא נדל"ן, וגם אם בן-דב יכריז על עצמו כעל המשקיע האסטרטגי האולטימטיבי, זו תישאר הכרזה בלבד - כי הוא לא.

לבן-דב היה מתאים הרבה יותר להיות בעל חברת אחזקות שמנהל את עסקיו מלמעלה ולא יושב בתוך החברה, מביע את דעתו על מה שנעשה בה וגם מתערב במינויים.

לצורך הדגמה, נזכיר סיפור שהתרחש עם כניסתו של בן-דב לפרטנר ב-2009, ושנחשף בזמנו ב"גלובס". החברה הייתה כבר בעיצומו של הכנת התקציב לשנה הבאה, ולמעשה התקציב כבר היה סגור. בן-דב דרש לפתוח את התקציב, למורת-רוחו של דוד אבנר וחברי ההנהלה.

בעקבות הדרישה הביא בן-דב לקיצוץ של 200 מיליון שקל בתקציב של פרטנר ל-2010 - סכום חסר תקדים, שהוביל, בין היתר, לעצירת השקעות. פרטנר עצרה השקעות ברשת, וכתוצאה מכך היום הרשת שלה בפיגור.

את מראה פניהם של אנשי חטיבת ההנדסה בפרטנר שרואים את הקמפיין של פלאפון שזכתה במקום הראשון במבחן מהירות בינלאומי וגלישה באייפון, אפשר רק לדמיין.