לאחרונה גובר השיח הציבורי המעודד הטלת מס עיזבון. קריאות דומות נשמעו בעקבות דו"ח ועדת בן בסט בשנת 2000, אך בסופו של דבר נזנח הרעיון. ייתכן כי ועדת טרכטנברג תמליץ על הטלתו מחדש. מאמר זה לא יעסוק בשיקולי "בעד ונגד", אלא יבחן את האפשרות לתכנון מס לגיטימי, כבר בשלב זה, בתחום הנדל"ן.
אחת הדרכים הפשוטות והמידיות להימנע מהמס הצפוי, היא העברת הנדל"ן כיום במתנה ליורשים הפוטנציאליים. מאחר שאם יוחלט על הטלת מס עזבון, לא ברור המועד שיקבע כקובע לעניין תחולתו, למען הזהירות ניתן לבצע את המהלך עוד בטרם ייבש הדיו על דו"ח הועדה (נזכיר כי ועדת רבינוביץ' קבעה את מועד הדו"ח כמועד הקובע, ואולם באותו עניין דובר בדו"ח שעניינו הקלות מס).
ב.
כאשר מדובר באיגוד מקרקעין יש להפחית את השווי. זאת בשל הדיחוי שבפירוק האיגוד והגעת המקרקעין לידי מקבל המניות. ככל שהמעביר מוכן לתת במתנה כיום את המקרקעין, אך להותיר בידיו את הזכות לפרות בחייו, למעשה הנאת הקרוב המקבל תתחיל רק לאחר פטירת נותן המתנה. לכך חשיבות רבה בקביעת שווי המקרקעין המועברים. הדבר דומה למכירת מקרקעין נשוא להסכם שכירות עם אחר, והותרת פירות הסכם השכירות בידי המוכר.
דרך קביעת השווי על פי שיטת היוון ההכנסות תתחשב בכך שההנאה הינה דחויה. למעשה, לצרכי מס רכישה יש להעריך תוחלת חיים של נותן המתנה, בין ע"פ נתונים סטטיסטיים כלליים ובין ע"פ היסטוריה משפחתית. בהתאם יש להעריך את שנות חייו הנותרות של מקבל המתנה, ואז להוון לערך נוכחי את ערכה העתידי של המתנה הניתנת כיום. בכך ייקבע למעשה שווי נמוך ומס רכישה נמוך בהתאם. ניסיון העבר מלמד כי הרשויות מסכימות לגישת הערכת שווי זו.
כיוון שלא ידוע אם יוטל מס העיזבון, כדאי לשקול, בשלב ראשון להתחייב לתת במתנה, המאפשר גם חזרה ממתנה כל עוד המקבל לא שינה את מצבו, בהסתמך על ההתחייבות, או אם המקבל התנהג "באופן מחפיר".
עם זאת, ייתכן שבהתחייבות כאמור לא יהיה די על מנת להימנע ממס עזבון, ככל שיקבע שההקניה עצמה היא הרלוונטית לעניין מועד התחולה. ניתן לשקול מתנה המותנית בקיומו של תנאי, אפשרות המוכרת אף היא במסגרת חוק המתנה, וכך אם תנאי לא יתקיים, ניתן יהיה לבטל המתנה ולהשיב את מס הרכישה. יש להקפיד לפחות בתקופת הביניים כי המתנה לא תיטע שורשים בקרקע המציאות כאמור בפס"ד עידית זמר אשר אף הוא עסק במתנה ובביטולה.
יש לזכור כי בהעברת מקרקעין והותרת הזכות לפרות בידי הנותן, רשויות מס עלולות לטעון בעתיד, כי הזכות לפרות לא פקעה בעת פטירת הנותן אלא הורשה ליורשים.
הכותבים הם ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין ואלתר עורכי דין