במשרד הקליטה החליטו כנראה שנגמרה עתודת היהודים שיכולים לעשות עלייה והחליטו, רגע לפני החגים, ללחוץ על בלוטת הרגש היהודי בקמפיין סוחט דמעות על הילדים שעזבו את הארץ ואותם צריך להחזיר. מדינת ישראל, במעשה "ושבו בנים לגבולם", מציעה סל הטבות מפתה לקליטה רכה.
ההנחה
מיטב בנינו עזבו את הארץ, אי-אז בימי ממשלות קודמות וכושלות. עכשיו, כשהכל כאן כל-כך טוב, אפשר לפנות ללב היהודי של כולנו ולצאת בקמפיין חזרה של הילדים האבודים מכל רחבי הגלובוס אל ארץ זבת החלב והדבש.
הדרך
סרטונים קורעי-לב ואתר משרד הקליטה כולו, בקמפיין סוחט דמעות הפונה אל שריר הלב המיילל שלנו וקורא לכולנו להחזיר אותם, תינוקות שנישבו בקסמי הגולה, חזרה אל הארץ המובטחת.
בסרטונים בן-הזוג שלא יבין לעולם מהו יום הזיכרון, האב שנרדם כשמגזין ה-"Financial Times" על חזהו והילד שקורא לו "Daddy", וסבא וסבתא קרועי-הלב כשהנכדה שלהם מעבר לים חוגגת קריסמס במקום את חג החנוכה, רחמנא ליצלן. אלה הדימויים הכה ישראלים שמוכרים לנו במשרד הקליטה ואמורים להביא דמעה של כאב אל קצה העין היהודית של כל אחד ואחד מאיתנו.
האמצעים
ממשלת ישראל מציעה הטבות במס הכנסה, מכס וביטוח הבריאות לתושב החוזר, סיוע במציאת עבודה ראויה או הקמת עסק עצמאי והרבה תמיכה בחינוך הילדים של משרד החינוך.
מאות אלפי שקלים ואף למעלה מכך שיושקעו במי שיחליט לחזור, כשמטרת המשרד להחזיר 15 אלף ישראלים יהודים ארצה. בחישוב גס מדובר ב-3,000 משפחות ועלות של כמה מיליוני שקלים.
אנחנו לא השוויץ של המזרח התיכון
בהתחלה לא כל-כך הבנתי את תחושת חוסר הנוחות שהרגשתי לנוכח הקמפיין, הרי הוא כה נחמד. אחרי כמה ימים תחושת חוסר הנוחות התגברה עד שהכתה בי ההכרה: שוב הבדלנות מרימה ראש, שוב אנחנו כל-כך טובים, שאין סיכוי שאדם שעבר לחיות במקום אחר, ממש כמו שעושים אנשים בכל העולם, יהיה מרוצה בבחירה שלו ובמקום בו הוא נמצא.
מילא היומרה המתנשאת, אבל למה דווקא עכשיו? בסופו של קיץ 2011 ברור שיש מספיק צעירים ישראלים שכבר נמצאים כאן וזקוקים לעזרה, מאות אלפים מהם יצאו לרחובות, ועדות קמו כדי למצוא מימון שיביא על כולנו צדק חברתי מיוחל. למה שלא נפנה משאבים ונעזור להם למצוא עבודה או להקים עסק? למה לא ננסה לעזור לתלמידי מערכת החינוך הקורסת לקבל שיפור בחינוך, ומה דחוף כל-כך בקמפיין יוקרתי כזה דווקא עכשיו?
לא כל-כך מפתיע שהממשלה המרדימה יוזמות שצומחות על הקרקע הבוערת שלה, ממש מתחת לאף, מעלה קמפיינים הזויים להעצמת האון הלאומי בלבבות אזרחיה, ממש כאילו הפכנו בהינף שרביט קסמים אחד לשוויץ של המזרח התיכון.