גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צבא קבע: השכר נשחק ככל שתקציב הביטחון גדל

תקציב הביטחון אמנם ממשיך לעלות מדי שנה, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בשכר אנשי הקבע ■ גם הכרסום התמידי בתדמיתם הציבורית מגלגל לפתחם עוד ועוד קיצוצים

די ברפרוף שטחי בטוקבקים שמתפרסמים במורדותיהם של דיווחים תקשורתיים שדנים בתקציב הביטחון, כדי להבין את הכרסום במעמד הציבורי של משרתי הקבע: אחד יספר כיצד בתי קפה הסמוכים לקריה בתל אביב מלאים בלובשי מדים, ואחרים יעידו שבשעות הצהריים קומת המזללות של קניון עזריאלי נראית כמו חדר אוכל צבאי שמגיש מנות נאות של סושי.

טוענים שהם השומן של מערכת הביטחון הגדולה והמסורבלת, שדיאטה נמרצת וקשוחה יכולה לעשות לה רק טוב. כמובן שהשיח הזה עושה עוול לקהל שלם של משרתים - לרוב בתנאי שכר מאוד לא נוצצים וזוהרים - שעושים מלאכה קשה במערכת היררכית שמתאפיינת במשמעת נוקשה, ובעיקר - בהרבה מצבים של אי-ודאות.

עכשיו המדינה צריכה לפנות מיליארדים כדי לרצות את הקוראים לרפורמה חברתית מקיפה, והדיון בשאלת הקיצוץ במשרתי הקבע צפוי. הקריאות שנשמעות מכיוון משרד האוצר מדברות על פיטורים של "אלפים בודדים", אבל לא צריך שדרת אוהלים בתל אביב כדי לאיים על היציבות ועל הוודאות התעסוקתית של משרתי הקבע.

עוד טרם גל המחאה החברתי הנרחב, פתח צה"ל בעבודת מטה נרחבת לקראת פיטורים אפשריים של כ-1,500 אנשי קבע מיחידות עורפיות, כדי לפנות תקציב שיאפשר מענה לצרכים החדשים של צה"ל, חלקם בתחום הרכש הביטחוני על רקע התהפוכות בעולם הערבי. המהלך המתוכנן אמור להיות חלק מרפורמה מקיפה שעליו שוקד אגף כוח האדם בצה"ל, שעשויה לטלטל את מבנה שירות הקבע ולהפוך אותו למשהו שלא הכרנו עד כה, ובשורה בתחתונה - לחסוך לתקציב הביטחון כמה מיליארדים נחוצים.

היתרונות

כשברקע שיח ציבורי מתלהם ושחיקה מתמשכת במעמד אנשי צבא הקבע, ניכר שבשטח כבר מתהווה בידול בין משרתי קבע בעורף לבין המשרתים ביחידות הלוחמות. כך אנשי קבע ביחידות שדה - שזוכים לאמפתיה בשיח הציבורי ונתפשים, בצדק, כאלה שנושאים בעול ההגנה על ביטחון המדינה תוך הקרבה - ייהנו מתנאי שירות משופרים בהרבה מאלה של המשרתים בעורף, ואחד המהלכים המובהקים שמעידים על כך הוא נושא גיל הפרישה.

על-פי המתווה שהושג באחרונה בין משרד הביטחון לאוצר, כל משרת חדש שנכנס לשירות קבע ביחידה עורפית יוכל לפרוש לגמלאות רק בגיל 50. גיל הפרישה של המשרתים ביחידות הלוחמות יישאר 42, פריבילגיה שמוסברת בצורך של החברה לתגמל ולהוקיר את מי שמוכן להקריב הרבה יותר מכל בעל מלאכה אחר במשק.

סידור זה מאפשר, לפחות עבור חלק ממשרתי הקבע ביחידות השדה, את ההכנות לקראת הקריירה השנייה שאחרי, על-ידי רכישה של מיומנויות והתמחויות במהלך השירות הצבאי, יציאה ללימודים אקדמיים על חשבון הצבא ועוד. לאלה נוספים גם אתגרים אישיים בהימצאות בחזית העשייה הביטחונית, לצד תחושות שליחות ומימוש אידיאלים לאומיים.

ככלל, קהיליית משרתי הקבע - בעורף ובחזית - מוקפת במערכת תומכת, ובדרגות הגבוהות המשרת ייהנה משירותי מזכירות, רכב או נהג, תחושת סיפוק ויוקרה.

החסרונות

מעבר לסיזיפיות שבשירות - תנאים נוקשים, היעדר תגמול על שהייה ממושכת בבסיס וזמינות בסופי שבוע ובחגים בשל צרכים מבצעיים - תנאי השכר לא נתפסים כאטרקטיביים והם רחוקים מלהיות גורם שיפתה המונים לגשת לקבע. על-פי נתונים שמציג צה"ל, אנשי הקבע שלו משתכרים כ-10% פחות מהשכר הממוצע בסקטור הציבורי. בשל אופי המערכת, אין לאנשי הקבע יכולת להתארגן באמצעות ועד עובדים, בעוד שהקידום והאופק של המשרת מושפע בידי המפקדים האמונים עליו, במערכת שמטבעה חייבת להנהיג היררכיה קשיחה.

לאלה מתווספת העובדה, שבעתות שבהן המדינה מחפשת מזומנים והעיניים נשואות אל ה"שומנים" שבמערכת הצבאית - בזכות תקציב ביטחון עתיר מיליארדים - משרתי קבע רבים מאבדים את תחושת הוודאות, כשהם רואים את חרב הקיצוצים מול העיניים.

אילוצי התייעלות כבר הפכו את הכניסה לקבע מובהק - אחרי גיל 30, שממנו ניתן להגיע אל גיל הפרישה - ליעד שהשגתו נעשית קשה יותר ויותר. אם בשנת 2000 עמד שיעור המשרתים בקבע מובהק על 62% מכלל צבא הקבע, הרי שלפי נתוני צה"ל, שיעור זה ירד ב-2010 ל-45%. לפי צה"ל, רק אחד מתוך 10 אנשי קבע פורש בסופו של דבר עם פנסיה. נוסף על מעמד ציבורי שהולך ונשחק, התריעו בחודשים האחרונים בצה"ל כי שכרם של כ-40% מהמשרתים בקבע, לפחות בשנות השירות הראשונות שלהם, נמוך מהשכר הממוצע במשק.

נתונים שפרסם באחרונה אגף התקציבים בצה"ל גורסים כי בעוד שבמהלך העשור האחרון האמירה רמת השכר בסקטור הציבורי בשיעורים של 25%-30%, שכרם הממוצע של אנשי הקבע גדל בשיעורים זעומים.

איך מתקדמים

השינויים מהשנה האחרונה בגיל הפרישה עתידים להשפיע על אופק הקידום של משרתי הקבע, ולממש את החשש שהביעו לאורך השנים ראשי המערכת הצבאית משחיקה של בעלי תפקידים: קדנציות ביחידות עורפיות יתארכו, כשמנגד לא נראה שהיצע התפקידים יגדל בצורה משמעותית; ובצה"ל חוששים מצוואר בקבוק שיורגש בעיקר בדרגות הביניים, כמו רב-סרן וסגן-אלוף.

בעוד הקידום בדרגות הקצונה הזוטרות נעשה על-פי זמנים מוגדרים (פז"מ), אופי הקידום בהמשך מושפע מהיקף ההכשרות של המשרת, יכולותיו וכשירותו לביצוע תפקידים עתידיים. ביחידות העורפיות, לימודים מקצועיים והכשרות פנים או חוץ צבאיות הם בדרך כלל הכרח לקידום; ביחידות הלוחמות, זוכים לאופק קידום מהיר ומואץ יותר, בשל היכולת לתמרן בין מסלול פיקודי, למטה ולהדרכה. פעילות ביחידות אלה מזכה גם בתוספות שכר שאינן נחלתם של רוב משרתי הקבע העושים ביחידות העורפיות.

מה השתנה

המגמה להעברת הפנסיות של משרתי הקבע, מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, נמשכת. אם ב-2008 שליש מהמשרתים בקבע נמצאו בהסדר של פנסיה צוברת, הרי שעל-פי נתוני הצבא, שיעור המשרתים בהסדר זה המשיך לעלות בשלוש השנים האחרונות, וכיום הוא עומד על כמעט 50%. זאת, כשבנוסף להעלאת גיל הפרישה צה"ל מתכנן רפורמה בצבא הקבע. המבנה והמתווה שלה עדיין לא התבררו.

כל אלה לצד חשש כבד בצה"ל מפגיעה ביכולתו לשמור על ההון האנושי שבשורותיו, ובדגש על איוש תפקידים ביחידות טכנולוגיות שנחשבות יוקרתיות. בצה"ל פשוט לא יודעים איך לשמור על האנשים הללו, שמוצפים בהצעות נוצצות ומפתות מבחוץ: מחד צריך אותם, ומאידך המגבלות התקציביות מקשות לתגמל אותם בשיעורים שיכולים עוד איכשהו להתקרב לרמות השכר שמציעים להם בחברות עילית כמו מיקרוסופט וגוגל. אחד הביטויים לבעיה זו הוא מספר המתגייסים במסגרת העתודות האקדמיות, שהולך ומצטמצם באופן שמבהיל את הצבא.

בצה"ל פועלים בקדחתנות על פיתוח של יחידות ייעודיות שיעסקו רק בתחום לוחמת הסייבר - בשל הצרכים הביטחוניים העתידיים - ועדיין מחפשים את הדרך לשכנע את המוחות הטובים להעדיף את ביטחון המדינה על-פני רווחתם הכלכלית שמובטחת במחוזות הסקטור הפרטי.

קצינים בכירים התריעו בעבר על שחיקה במערך הקבע, תוך המחשת הצורך בטיפוח ההון האנושי שמחזיק הצבא בין שורותיו: מערכת צבאית כל-כך מאותגרת כמו זו שבישראל, חייבת לדעת להחזיק את המשפטנים הטובים ביותר, שידעו לענות תשובות מוחצות במקרה שהוועדה בראשות ריצ'ארד גולדסטון שואלת שאלות; שידעו להתנהל במהירות וביצירתיות אל מול הדין הבין-לאומי בפרשה כמו ההשתלטות על הספינה מרמרה; וצריכה גם כלכלנים מצוינים וחדים, שידעו לתת לה תקציב שקלי של כמה עשרות מיליארדים ועוד כמה מיליארדים טובים של דולר סיוע.

שכר משרתי הקבע בצהל

עוד כתבות

נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

קיצוני אפילו במונחים של איראן וכזה ששלח אלפים למותם. הכירו את הנשיא שנהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של איברהים ראיסי התרסק אתמול בגבול עם אזרבייג'ן, ולאחר דיווחים סותרים, באיראן הודיעו הבוקר רשמית על מותו, יחד עם שר החוץ האיראני ● הוא נחשב מהקשים שבין השמרנים האיראנים, לאחד מגדולי שונאי ישראל ומי שזוהה כאחד מהמועמדים הבולטים לרשת את המנהיג העליון עלי חמינאי עם מותו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בממשלה מפקפקים בסיכוי של סמוטריץ' להטיל מכס של 100% על טורקיה

הצעד שמבקש לקדם סמוטריץ' דורש אישור של הממשלה כולה, וההערכות הן ששני מוקדי ההתנגדות המרכזיים עשויים להיות בלשכת ראש הממשלה ואצל שר הכלכלה ● גורמים במגזר העסקי מפעילים על הממשלה לחץ לסגת מהרעיון, שעלול לגרור עליות מחירים שיתגלגלו לכיס של הצרכן הישראלי

טיילור סוויפט. השפעה של 330 מיליון דולר על ה־NFL / צילום: ap, Lewis Joly

השיעור הכלכלי שחברות המדיה יכולות ללמוד מטיילור סוויפט

שוק המדיה חווה האטה שתחייב את שלושת מנועי הצמיחה הגדולים שלו - רשתות חברתיות, חברות סטרימינג וחברות גיימינג - לשנות אסטרטגיה ולשתף פעולה ביניהם, כך עולה מדוח חדש של פירמת הייעוץ דלויט ● הסיפור של סוויפט ובן הזוג כוכב ה־NFL מוכיח עד כמה מהלך כזה יכול להיות רווחי

אורן הוד, מנכ''ל שופרסל נדל''ן / צילום: כרמל שירן

עזיבה נוספת בשופרסל: מנכ"ל זרוע הנדל"ן פורש מתפקידו

אורן הוד, מנכ"ל חברת שופרסל נדל"ן, עוזב את הרשת פחות משנתיים לאחר שמונה ● ברקע העזיבה: פערים משמעותיים בין הוד למנכ"לים המשותפים ובעלי הבית החדשים בשופרסל, האחים יוסי ושלומי אמיר

רכבי טויוטה חונים בשכונת מגורים. מכת גניבות רכב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עלייה של 64% במחירי הביטוח: זה הרכב הנגנב ביותר בישראל מתחילת המלחמה

פוסט שפורסם ברשתות החברתיות גילה כי כדי לבטח את אחד הרכבים הגניבים בישראל, טויוטה RAV4, נדרשה בעליו לשלם סכום המגיע כמעט לשישית משווייו ● "זו אמירה חד-משמעית ללקוח, שאת הדגם הזה החברה לא רוצה לבטח", אומרים בלשכת הסוכנים ● בשוק ממליצים לרוכשי מכוניות לכלול את עלות הביטוח בשיקולים בעת רכישת רכב חדש

עו''ד דן גבע, שותף במשרד מיתר / צילום: איל יצהר

משרד עורכי הדין מיתר ממזג אליו את משרד הפטנטים קליגלר

עורך הדין ועורך הפטנטים דניאל קליגלר ינהל את תחום הפטנטים של מיתר, ויחד איתו יצורפו למשרד שותפו יובל שלום ועורכי פטנטים נוספים ● בעקבות המיזוג יכלול צוות הפטנטים של מיתר 18 עורכי פטנטים ועורכי דין

רסול סעדה, מנכ''ל משותף אל־ביאדר לפיתוח כלכלי חברתי / צילום: תמר מצפי

רסול סעדה: כך עבר הפשע בישראל מגוש דן אל היישובים הערביים

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, סקר סעדה, מנכ"ל משותף באל־ביאדר, את התפתחות הפשיעה בחברה הערבית, וציין: "מאז 2023, אנחנו באובדן מוחלט"

הרכבת הקלה, הקו האדום / צילום: יוסי כהן

הזרים חוששים, והחברות הישראליות בדרך להשתלט על הרכבת הקלה

הוועדה לצמצום הריכוזיות המליצה לאפשר את השתתפותן של אלקטרה ושפיר במכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול של הרכבת הקלה ● מנגד, חברות בינלאומיות חוששות לגשת למכרז על רקע אי הוודאות הביטחונית והכלכלית בישראל

אפריל האדום של הפנסיה וההשתלמות / צילום: Shutterstock

אחרי שנה בצמרת, בית ההשקעות שמוצא את עצמו בתחתית טבלת התשואות לפנסיה

הירידות בשוקי ההון בעולם הובילו את המסלולים הכלליים לירידות של כ-1.5% ואת מסלולי המניות לירידות חדות יותר של כ-3% • אלטשולר שחם, מור ומנורה מבטחים בלטו לטובה כשמנגד אנליסט עם ירידות חדות • מה עשו המסלולים שעוקבים אחרי ה-S&P 500?

אלונה בר און, מו''לית גלובס / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "לתקשורת יש תפקיד בקישור בין מגזרים"

בפתח כנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, התייחסה מו"לית העיתון לתפקידה של התקשורת בתקופה זו ועל השאיפה לסקר את כל חלקי החברה בעיתון ● בר און: "מטרת העיתונות לספק גיוון, לא להבליט את מי שהכי קיצוני או רק את מי שדומה לי"

ICL / צילום: יח''צ

פשרה בייצוגית נגד כיל על דיווח מטעה. כמה תשלם לבעלי המניות?

ביהמ"ש אישר הסדר פשרה בבקשה לתובענה ייצוגית שהגישה חברת רבקה טכנולוגיות נגד כיל, המנכ"ל והדירקטורים שכיהנו בה בשנים 2016-2015, בשל טענות למחדלי דיווח ופרטים מטעים ביחס לפרויקט מערכות מידע שהחלה עם IBM בשנת 2013 וקרס אחרי שלוש שנים ● במסגרת הפשרה כיל תשלם כ-2 מיליון דולר

מנכ''לית קו אימפקט, נוא ג'השאן־בטשון / צילום: תמר מצפי

"מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי ● ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה"

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

ווסימוזי מדונסלה (מימין), נציג דרום אפריקה בדיון בהאג / צילום: Reuters, Yves Herman

המשטר בדרום אפריקה פותח מערכה לשלילת ההכרה בזכות הקיום של ישראל

עיון באוצר המילים והדימויים של נציגי המשטר הדרום אפריקאי בבית הדין בהאג מראה כי הם מתרחקים במהירות משאלת עזה ועוברים אל שאלת הלגיטימיות של קיום ישראל ● אפשר להגיד שהיחסים עם משטר ה–ANC במדינה הגיעו אל סוף הדרך

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: (AP (Vincent Thian ,Armando Franca ,Steve Helber

"השוק מתפוצץ": 8 מניות מומלצות בזמנים של מלחמה

מסוקים, סימולטורים ומערכות תקשורת: בבנק ההשקעות מורגן סטנלי הצביעו לאחרונה על 8 מניות של יצרניות ביטחוניות בחו"ל שצפויות ליהנות מהעלייה בביקושים בעקבות חוסר היציבות הגאו-פוליטית ● בבית ההשקעות הורייזן טוענים כי המלחמה באוקראינה משפיעה על הביקושים בשוק הביטחוני יותר מאשר המערכה בעזה: "מדינות באירופה מגדילות את תקציבי הביטחון בגלל האיום הרוסי"

ד''ר ענאיה בנא, מנכ''לית ומייסדת עמותת אל־ביאדר / צילום: תמר מצפי

"בעלי הקרקע הפרטית בחברה הערבית מחכים שיזמים יבואו"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, ד"ר ענאיה בנא, מנכ"לית משותפת ומייסדת עמותת אל־ביאדר, דיברה על הפערים בין החברה הערבית לחברה הכללית בתחום הדיור ● בנא: "85% מהדור הצעיר בתוך היישובים הערביים הוא מחוסר פתרונות דיור"

אילוסטרציה: shutterstock

מארה"ב, דרך הודו ועד אוסטרליה: רוב שוקי המניות בשיא כל הזמנים

שוקי המניות ב-14 מתוך 20 הכלכלות המובילות בעולם נמצאים כעת בשיא כל הזמנים או קרובים אליו ● מה חושבים על כך האנליסטים?

יו''ר המחנה הממלכתי, בני גנץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

גנץ באולטימטום לנתניהו: "תוכנית פעולה חדשה עד ה-8.6 או שנפרוש מהממשלה"

יו"ר המחנה הממלכתי תקף את רה"מ בהצהרה ואמר: "בתקופה האחרונה דבר מה השתבש. החלטות חיוניות לא התקבלו. מעשים מנהיגותיים הנדרשים כדי להבטיח ניצחון לא נעשו" • ראש האופוזיציה לפיד: "גנץ צריך להודיע הערב שהוא פורש מהממשלה האיומה בתולדות המדינה, שהוא לא יסייע עוד לנתניהו להישאר בשלטון, ושהוא קורא לבחירות"

דואר ישראל - שירות מיון ארצי / צילום: איל יצהר

למה המדינה הסכימה למכור את הדואר בשליש מהשווי שבו העריכה אותו?

לאחר תחרות בין שני מתמודדים בלבד, קבוצת מילגם זכתה במכרז על דואר ישראל במחיר המהווה שליש מזה שבו הוערכה החברה הממשלתית בעבר ● הזוכה מתכוונת להתמקד בשוק הבנקאות ● וגם: המשפחה שעומדת מאחורי חברת מילגם

אילן ברקן (מימין) ואליאב בן עטר, מייסדי ''כוחנו באחדותנו'' / צילום: תמונה פרטית

החילוני והחב"דניק שערכו אירועים ל־20 אלף חיילים מאז פרוץ המלחמה

אילן ברקן ואליאב בן עטר הפעילו "סיירת מחסומים" ששימחה חיילים, ומאז ה־7 באוקטובר עברו לקיים אירועים בבסיסים ● עכשיו הם מתקשים לגייס תרומות: "לעשות 'על האש' ל־100 איש עולה 5,000 שקל, והעם התעייף" ● ישראל מתגייסת