גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרסום: תחנת ביניים בקריירה

בשנים האחרונות התערער מאוד מעמדו של ענף הפרסום, ונראה כי העבודה האינטנסיבית, השעות האינסופיות והמשכורות שאינן עולות בקנה אחד עם מידת ההשקעה הנדרשת, הפכו את התחום לשלב בדרך אל התפקיד האמיתי

תעשיית הפרסום תמיד הייתה תעשייה קטנה. רוב הפעילות שבה מתנהלת בלא יותר מ-30-20 משרדים, כשהפערים בין "משרד "גדול" ל"קטן" עצומים. כך למשל, את 2010 סיים משרד מקאן אריקסון - המשרד הגדול בישראל - עם היקפי פרסום של 524.5 מיליון שקל; זרמון גולדמן - הנמצא במקום ה-10 בגודלו - היה אחראי להיקף של 113 מיליון שקל; ו-GPS - שמככב במקום ה-20 - ניהל 42 מיליון שקל. מדובר בפערים עצומים, שמשפיעים לא רק על היקף הפעילות של המשרד, אלא גם על המשכורות המשולמות בהם, על תנאי העבודה, על היררכיה המקצועית, ובדרך-כלל גם על איכות כוח-האדם. מאחר שמדובר בתעשייה שאין בה מכונות או תוכנות, כל ההבדל בין המשרדים נשען בסופו של דבר על איכויות ההון האנושי שלו.

גודל המשרד, סוג הלקוחות שלו, הוותק שלו והוותק של העובדים - הם פרמטרים המשפיעים דרמטית על תנאי ההעסקה של העובד; וככל שעולים בהיררכיה הניהולית הפערים משמעותיים יותר, ובוודאי בהתייחסות שבין משרד גדול לקטן. כך למשל, "כוכב קריאייטיב" ותיק במשרד גדול יכול להרוויח כ-60 אלף שקל ברוטו - גבוה משמעותית ממנכ"ל של משרד פרסום בינוני-קטן, שירוויח 50-40 אלף שקל. עמיתו של אותו מנכ"ל במשרד גדול עשוי להרוויח 100 אלף שקל ברוטו, ולא מן הנמנע שכבר יש לו אחוז מזערי של מניות או מניות רווח.

מדובר בתעשייה צעירה יחסית מבחינת ההון האנושי שמרכיב אותה: גילאי המתחילים שבה נעים סביב 25-20, ואילו בקצה השני יהיו "מבוגרים" בגילאי 45-40. מי שלא הופך לשותף או לבעל משרד בשלב זה, ימצא עצמו בדרך-כלל מחוץ לתעשייה.

בגדול, המבנה ההיררכי של משרדי הפרסום דומה: חלק שאחראי על ניהול הלקוח וחלק שאחראי על הקריאייטיב. כמות שכבות הניהול תלויה בעיקר בגודל המשרד.

באגף ניהול הלקוח מתחילים בדרגת תקציבאי, משם - לאחר שנה וחצי-שנתיים - הופכים לסופרווייזר. במיעוטם של המשרדים יש דרג של מנהלי לקוח. ברובם, מי ששרד את שלב הסופרווייזר הבכיר יהפוך לסמנכ"ל לקוחות. זרוע נוספת של ניהול לקוח קשורה באסטרטגיה. שם מתחילים בשלב הפלנר הזוטר, הופכים לפלנר בכיר, ומשם לסמנכ"ל אסטרטגיה.

כל החלק שקשור בניהול לקוח הוא החלק המשמעותי מבחינת כוח-האדם במשרדי הפרסום. אלה הם למעשה ה"חיילים" שעושים את עבודת השטח. על כל תקציב נתון יש יותר אנשי תקציבאות מאנשי קריאייטיב, שכן אנשי הקריאייטיב הם מעין יחידה שנותנת מענה למספר מנהלי לקוחות. העבודה של ניהול לקוח הרבה יותר עמוסה מבחינת הזמן. לקבל טלפון מלקוח שמתלונן ב-23:00 בלילה על "איך יצאה המודעה בעיתון" איננו דבר נדיר, הזמינות הנדרשת גבוה ומכאן גם השחיקה.

החלק של ניהול לקוח - בעיקר בתקציבאות הוא גם זה הסובל מהתחלופה הגבוה ביותר בענף. מאחר שמדובר בתפקיד שוחק וקשה, הדורש הרבה שעות עבודה לצד שכר לא-גבוה, רבים מתייחסים אליו כאל המשך לימודים - מעין סטאג' שמיועד ליצור קיצור דרך לקריירה עתידית, ולא בהכרח בענף הפרסום. מי שמחליט שעתידו איננו בענף, ינסה אחרי שנה-שנתיים לדלג לעבודה אצל לקוח, ולהמשיך את התפתחותו בהיררכיה משם.

היתרונות

היתרונות של עבודה בענף הפרסום נעים בעיקר סביב הפן הרגשי. מדובר בתעשייה המספקת סביבת עבודה צעירה, דינמית, הרבה ריגושים, שגם חושפת את העוסקים בה בבת-אחת להרבה תחומים וקטגוריות של פעילות.

החסרונות

החסרונות של התעשייה הן באינטנסיביות האינסופית, בשעות העבודה הארוכות, בתשלום שלא תמיד עומד בקורלציה לגובה ההשקעה ובמתח. נראה שבשנים הראשונות בתעשייה משחקים עבור רבים היתרונות שלעיל, אבל ככל שמתבגרים - הלחץ והמתח מכריעים והרוב נשחקים עד מוות ולא שורדים בתעשייה.

איך מתקדמים

מסלולי הקידום בענף הם בדרך כלל מדרגי ניהול לקוחות, מנהלי לקוחות ומעלה. התנאים הנלווים לדרגי הניהול יהיו בדרך-כלל רכב ובונוסים שנתיים, הנעים בין משכורת לארבע משכורות - תלוי במשרד ובשנה. ברוב המשרדים יקבלו העובדים נופש משרדי פעם בשנה בארץ או בחו"ל.

מניות או שותפויות ברווחים הם זכויות השמורות למתי מעט - טאלנטים מיוחדים, סמנכ"לים או מנכ"לים שחוששים לאבד. ברוב המקרים מדובר במניות רווח, ורק לעתים נדירות במניות שבסופו של דבר יועברו ברשם החברות על שמו של המנהל או הטאלנט.

תעשיית הפרסום היא, כאמור, תעשיה קטנה וסגורה, ולכן כשמישהו בולט מנסים "לגנוב" אותו. לכן, במקום מניות נהוג לתת לבכירים במשרדים גדולים "מענקי הישארות", אותם הם מקבלים על תקופה שהוחלט עליה מראש.

בתחומי הקריאייטיב והפלנינג, מסלול הקידום מסודר הרבה פחות ונשען על כישרון בסיסי ויכולות ניהול. הבעיה היא שלהרבה מהאנשים הפועלים בתחומים הללו יש אמנם כישרון רב, אבל יכולות ניהול מועטות.

כוח-האדם בתחום הקריאייטיב יציב הרבה יותר מהפלנינג. העזיבות הן בעיקר ממשרד למשרד ופחות אל מחוץ לענף. אבל בבשנים האחרונות קמה תחרות עזה מצד הטלוויזיה, שמושכת ומפתה טאלנטים קריאטיביים, גם בזכות ההכרה שהיא מעניקה להם, והרבה יותר חשוב - בגלל התגמול הכספי הגבוה יחסית לזה של ענף הפרסום.

מאחר שרוב אנשי הקריאטיב, מעצם מה שהופך אותם לכאלה, הם פחות מנהלים באופיים, בשלב כלשהו רובם נתקעים ב"תקרת זכוכית". או שהם יבחרו להתקדם בארגון ולהתעסק בניהול, או שהם ידחקו אל מחוץ לתעשייה. אמנם להיות טאלנט זה חשוב מאוד בענף, אך רוב המשרדים אינם יודעים לשלם רק עבור כישרון ומי שרוצה גם להתפרנס בכבוד ולמצות את השנים שיש לו בתעשייה חייב להתקדם או להיעלם.

מה השתנה

עד לפני כעשור נהנה ענף הפרסום מתדמית זוהרת. הפרסומאים נהנו מיוקרה רבה. הם ישבו אצל בעלי ההון והשלטון, הפירמות שהקימו גלגלו מיליונים רבים, וההצלחה לה זכו השליכה גם על העובדים. ענף הפרסום נחשב אז לאחד המתגמלים שיש. אבל בשנים האחרונות התערער מאוד מעמדו של הענף: אל מול תחומים שהפכו נוצצים יותר כמו טלוויזיה עומעם זוהרו; המיתון הקודם היכה קשות בתנאים ובמשכורות שהיו מקובלים בענף, שלא חזרו מאז לאותה רמה. גם הפרסומאי כפיגורה איבד מכוחו. אם פעם אנשים כמו ג'ורבין או אדלר נחשבו לממליכי מלכים ומנהלי המדינה, היום קשה למצוא פרסומאי שמזוהה עם השפעה כזו על השלטון.

שכר ממוצע בענף הפרסום

עוד כתבות

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

איראן מבהירה: מערכות הטילים - לא נושא למשא ומתן

איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו