נוחי דנקנר הוא אחת הדמויות הבולטות במגזר העסקי. את דריסת הרגל שלו בעולם העסקים הוא הצליח אמנם להשיג בזכות הייחוס המשפחתי- השתייכותו למשפחת דנקנר. אולם, במהלך השנים הפך נוחי בזכות עצמו לאחד האנשים המשפיעים בכלכלה הישראלית, והותיר את יתר בני משפחתו הרחק מאחור.
את קפיצת המדרגה בפעילותו עשה כשרכש בשנת 2003 את השליטה בקונצרן אי.די.בי מידי משפחת רקנאטי. רכישת חברת ההחזקות נעשתה רגע לפני מעבר המשק ממיתון לצמיחה חדה, ודנקנר רכב על המגמה הזו. בשילוב מספר מהלכים נוספים שביצע, ובראשם רכישת השליטה בסלקום ומיזוג קלאבמרקט לשופרסל, צעד שביסס אותה כרשת הקמעונאות הגדולה בישראל, הוא הפך את אי.די.בי לקונצרן המרכזי במשק הישראלי.
אמנם במונחי שווי שוק, אי.די.בי אינו הגדול ביותר (שוויו נכון לכתיבת שורות אלה עומד על 2.4 מיליארד שקל), אולם מדובר בקונצרן המשפיע ביותר, שכן הוא חולש על כמה מהחברות המרכזיות במשק הישראלי: סלקום, שופרסל, כלל ביטוח, מונופול המלט נשר ועיתון מעריב שנרכש לאחרונה. בסך הכל נמנות עם הקונצרן כ-30 חברות.
שומע, מתייעץ, אך בסוף מחליט לבד
דנקנר נחשב למנהל מאוד דומיננטי ומעורב בניהול החברות, והוא אף מכהן כדירקטור בלא מעט מהן. הוא אמנם נוהג להתייעץ ולשמוע את דעותיהם של המנהלים והדמויות הבכירות בקבוצה, אך בסופו של דבר מקבל את ההחלטות החשובות בעצמו. דנקנר נחשב למנהל תובעני, הדורש ביצועים גבוהים ממנהלי החברות, לא אוהב לשמוע תירוצים על כישלונות, אך מנגד גם יודע לגבות את המנהלים שלו ולקחת אחריות על טעויות.
כמו כן, לדנקנר מאוד חשובה התדמית; הוא מאוד לא רוצה להיתפס כטייקון המנותק מהעם. על רקע זה, הוא הוביל לאורך השנים תרומות בהיקף של מאות מיליוני שקלים, בעיקר ליישובי הצפון והדרום.
השנה החולפת לא הייתה פשוטה עבורו. לראשונה מאז רכש את אי.די.בי, נאלץ דנקנר להתמודד עם משבר אמיתי בקבוצה, שהגורם לו היה ההשקעה הממונפת של החברה הבת כור במניות הבנק השוויצרי קרדיט סוויס. אותה השקעה שהניבה לקבוצה רווח של כמיליארד דולר בשנים 2009-2010, גרמה לו השנה ללא מעט כאב ראש.
זה זמן רב שדנקנר היה מופסד "על הנייר" מהשקעה זו, אולם התרסקות השווקים בחודש אוגוסט הביאה את ההפסד על הנייר לרמה של 3 מיליארד שקל, מה שאילץ אותו להגיע להבנות חדשות עם הבנקים הזרים שמימנו חלק גדול מההשקעה, ואף להזרים לכור סכום של כ-700 מיליון שקל. בעקבות המהלכים האלה, נפלו מניות חברות ההחזקה של אי.די.בי בעשרות אחוזים בחודשים האחרונים. נכון לכתיבת שורות אלה, הצליח דנקנר לייצב את מצב ההשקעה, אך לא ברור מה יעלה בגורלה בעתיד.
שנה רגועה מבחינת רכישות
בנוסף לקרדיט סוויס, עסק השנה דנקנר במכירה של שניים מהנכסים המרכזיים שלו: יצרנית חומרי ההדברה מכתשים אגן, שמכירתה לכמצ'יינה הסינית אמורה להתבצע עד סוף אוקטובר, ומכירת כלל ביטוח, שמצויה עדיין בשלב המו"מ עם קרן פרמירה. בתחום הרכישות, הייתה זו שנה רגועה יותר לקונצרן, והרכישה המרכזית הייתה של עיתון "מעריב", רגע לפני שפשט את הרגל, מהלך באמצעותו השיג לעצמו דנקנר דריסת רגל גם התחום התקשורת.
בצד חיובי פחות, סוגיית הריכוזיות במשק הישראלי, שאף הביאה להקמת ועדת הריכוזיות על ידי הממשלה, העמידה אותו במרכז הדיונים, לנוכח החזקותיה הרבות של אי.די.בי. נוסף על כך, המאבק החברתי עורר עימו גם טענות נגד "הטייקונים" וחלקם בפערים החברתיים הגדולים במדינה, כאשר דנקנר הוא אחת הדמויות המזוהות ביותר עם ההגדרה הזו.
כך, דנקנר, שלאורך השנים נהנה בסך הכל מתדמית חיובית בציבור של מצליחן ואיש חזק, מצא עצמו השנה נפגע דווקא בשל אותם מאפיינים של עוצמה והצלחה.