מפתיע? ישיבות משלמות יותר ארנונה ממכללות ברוב הערים

למי תתן הרשות המקומית תעריף ארנונה נמוך יותר: אוניברסיטאות, מכללות, או ישיבות? ראשון לציון, למשל, גובה ארנונה מישיבות הגבוהה במאות אחוזים יותר ממכללה פרטית שמטרתה לייצר רווח. מנגד, ואולי באופן לא מפתיע, בירושלים תשלם ישיבה שלא זכתה להנחה כלשהי מארנונה (מרבית הישיבות), ארנונה ממוצעת בשיעור 55% מהתשלום שיוטל על מכללה בשטח דומה.

אין הנחה לתלמידים מחו"ל

לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, ערכה חברת ערך מיסוי עירוני וניהול נדל"ן עבור "גלובס" בדיקה מקיפה בנוגע לגובה התמיכה שהרשויות המקומיות מעניקות לגופים שונים העוסקים בהענקת השכלה למבוגרים. תמיכה הבאה לידי ביטוי בגובה חיוב הארנונה המופיע בצו המיסים של הרשות המקומית.

סעיף 5 י' לפקודת הפיטורין קובע סדרת קריטריונים (ראו מסגרת) שרק במידה וכולם מתקיימים - מקבלים המוסדות הנחה בגובה שני שליש ממבנה משרדים או מסחרי. כך לדוגמא, במקרים שבהם היקף התמיכה הממשלתית גבוה מ-50% מהתקציב, לא תינתן הנחה. דוגמא נוספת היא ישיבה שתלמידיה אינם ישראלים, אלא תושבי חוץ, לא תקבל הנחה.

בפועל ובאופן מפתיע למדי, מציין נאור אליהו, מנכ"ל חברת ערך, כי רוב הישיבות הגבוהות (שתלמידיהן עברו את גיל 18) לא נהנות מהנחה מתשלום המס העירוני. יחד עם זאת, ישיבות רבות מנהלות מגעים או הליכים משפטיים כנגד משרד הפנים בגין נושא זה ולעיתים זוכות בהנחה (ישיבות המיועדות לתלמידים מתחת לגיל 18 פטורות מתשלום ארנונה כפי שרוב בתי הספר התיכוניים פטורים).

גם מכללות יכולות לקבל את הנחה בגובה שני שליש מתעריף הארנונה, אולם גם אצלן חלקן לא מצליח לעמוד בקריטריונים הנדרשים להנחה, כמו למשל היחס לגובה שכר המנהלים במוסד.

לצורך ההשוואה הנחנו שאין הנחות בארנונה הנקובה, ועדיין יש צורך לבצע הבחנה בין מכללה שהבעלות עליה היא בידי מלכ"ר - מוסד ללא כוונת רווח, בחלק מהרשויות המקומיות מכללות אלו מקבלות הנחה מסוימת כפי שיפורט בהמשך. מכללה אחרת היא זו שנמצאת בבעלות חברה ומטרתה עסקית, כשמכללה זו תשלם את הארנונה הגבוהה ביותר.

אוניברסיטאות המתוקצבות על ידי המדינה באמצעות המל"ג - המועצה להשכלה גבוהה - זוכות להנחה בגובה שני שליש מהתעריף, מבלי שיצטרכו לעמוד בשום קריטריון למעט תקצוב המל"ג. בהתחשב בשטחים העצומים של המבנים והקרקעות התפוסות שהאוניברסיטאות מחזיקות, האוניברסיטאות משלמות את הארנונה הנמוכה ביותר בהשוואה למוסדות האחרים המעניקים השכלה למבוגרים.

ביחס למעונות לא ניתן לקבל הנחה, אם כי לא פעם ניתן לקבל הנחות המגיעות לסטודנטים באשר הם סטודנטים, ולא בגלל מבנה שנקרא מעונות.

"הבדלים צפויים"

משקלול הנתונים ניתן לומר שבאופן כללי חיובי הארנונה הנמוכים ביותר הם לאוניברסיטאות. אחריהן נמצאות הישיבות הזכאיות להנחה (שני שליש), מכללות בבעלות מלכ"ר, ובראש הרשימה נמצאות מכללות פרטיות (שברוב הערים כמעט ואין הבדל בתעריף בניהן לבין מכללות מלכ"ר), או ישיבות שאינן נהנות מהנחה בארנונה. לדברי אליהו, "לפחות במידה מסוימת, ההבדלים בסדר החיוב בשתי הקטגוריות האחרונות צפויים ואינטואיטיביים".

כאמור, בירושלים ישיבה ללא זכות להנחה תשלם ארנונה ממוצעת למ"ר בשיעור 55% מהתשלום שיוטל על מכללה בבעלות חברה. הרצליה הרחיקה לכת ומחייבת מכללה כזו בארנונה שנתית הגבוהה פי 3.6 מהחיוב המוטל על ישיבה ללא הנחה.

ראשון לציון, מסתבר, אינה רק עיר הקניונים, היא גם עיר המכללות: המכללה בראשון לציון משלמת 9 שקלים למ"ר ברוטו לשנה בלבד. בנוסף, בראשון לציון מגורי סטודנטים ישלמו ארנונה נמוכה מפנימיות של ישיבות.

עיריית ראשון לציון גובה מישיבות ארנונה ממוצעת הגבוהה פי חמישה ממה שהיא גובה ממכללות. בחיוב ארנונה לישיבה ללא הנחה הארנונה עומדת על 149 שקל למ"ר ברוטו לשנה בממוצע (סיווג המבנה הוא לפי מסחר) - פי 16 מהחיוב המוטל על מכללה הנמצאת בבעלות חברה פרטית.

קרית אונו גובה ארנונה מישיבות - גם כאלה שנהנות מהנחה בגובה שני שליש מהתעריף - הגבוהה מארנונה המוטלת על מכללות למיניהן. ישיבה ללא הנחה תשלם בקרית אונו ארנונה הגבוהה פי 3.8 מהארנונה למכללות.

בנוסף, נבדקנו שתי רשויות מקומיות הנמצאות מחוץ לקו הירוק, אריאל וגוש עציון, שבהן נמצאים מוסדות אקדמיים.

מתברר, למשל, שהארנונה על ישיבה בגוש עציון גבוהה מהארנונה המוטלת על ישיבה בהרצליה, אם כי בשני המקומות מדובר על תעריף זול בהרבה ממה שישלמו מכללות.

אריאל גובה ארנונה גבוהה יחסית לממוצע לכל מוסד לימוד למבוגרים, אולי בשל העובדה שכעיר בשטחי יו"ש אין לה ממש תחרות בסביבתה הקרובה מול יישובים אחרים.

הרשות המקומית בה תעריפי הארנונה הזולים ביותר הם שער הנגב וצפת. התעריף הנמוך בצפת משמעותי במיוחד כעת, בעקבות הקמת שלוחה של אוניברסיטת בר אילן ללימודי רפואה בעיר.

סגור ופתוח: 1:1 באוניברסיטה; 1:0.0125 בישיבות

לשם ביצוע ההשוואה ביצענו "נירמול" של מחיר הארנונה למ"ר ברוטו לשנה. "הנרמול" נדרש בגלל שיטות המדידה השונות לצורך הגדרת השטח לחיוב בארנונה.

חשוב להסביר כי התעריפים המוצגים בבדיקה הינם תעריפים של ממוצע משוקלל, היינו אם נפתח את צו המיסים של כל רשות מקומית נראה תעריף שונה לחלוטין למ"ר מהמוצג בטבלה. הממוצע משוקלל למ"ר מתחשב בקריטריונים שונים להפעלת הנכס, כמו היחס בין שטח הקרקע לשטח המבנה, שיטות המדידה וכו'.

לשם ההשוואה בדקנו חמישה סוגי מוסדות: ישיבה זכאית להנחה; ישיבה שאין לה הנחה; מכללות פרטיות; מכללות בבעלות מלכ"ר; אוניברסיטאות.

ההנחה לחישוב תעריף הארנונה היא שבמוסד הלימוד יש שטחים שעליהם ניצבים מבנים: אולמות הרצאה, מעבדות, מטבחים וקפיטריות, משרדים, חדרי חוקרים וכו', לצד שטחים פתוחים: חניה ומדשאות, ושטחים שעליהם בנויים מעונות. הנחה נוספת היא שהיחס בין סוגי השטחים (בנויים ופתוחים) שונה באוניברסיטאות, לעומת ישיבות.

אלדד וקחי, מנהל המחלקה הכלכלית ועוזר מנכ"ל בחברת ערך, מסביר כי על סמך ניסיון החברה וההבדלים בין חלוקת השטחים במוסדות הלימוד השונים הטבלה משווה בין אוניברסיטה היפותטית שיש בה 100 אלף מ"ר בנוי, 100 דונם שטח פתוח ו-8,000 מ"ר מעונות; מכללה שיש בה 40 אלף מ"ר בנוי, 30 דונם שטח פתוח ו-2,000 מ"ר מעונות. וישיבה שיש בה 4,000 מ"ר בנוי, חצי דונם פתוח ו-700 מ"ר מעונות.

"לא מפיקים הנאה כלכלית אישית"

החוק מאפשר לקבל הנחה בגובה 2/3 מהארנונה בנכסים שבהם מתקיימת פעילות שעונה על הקריטריונים הבאים:

1. תורמת לרווחת הציבור

2. מתמשכת ואין לה מועד סיום מוגדר

3. בתחום שהרשויות אמונות עליו, כגון: בריאות, חינוך ורווחה ואינה פוליטית

4. הנהנים ממנה הם תושבי הסביבה שבה ניצב הנכס

5. לא נגבה כסף תמורתה

6. אם יש גם פעילות עסקית, בתשלום, היא שולית

7. "מפעילי המוסד ופטרוניו לא מפיקים הנאה כלכלית אישית, לבד משכר סביר"

8. התמיכה הממשלתית והעירונית במוסד שהנכס שייך לו, אינה עולה על 50% מתקציבו

 תעריפי ארנונה במכללות מכללה בבעלות מלכר

 תעריפי ארנונה במכללות מכללה בבעלות פרטית

 תעריפי ארנונה בישיבות

 תעריפי ארנונה באוניברסיטאות

 ארנונה