בית המשפט העליון אישר בערב ראש השנה הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד בנק הפועלים בעילה של גביית עמלת שורה שלא כדין.
בתביעה, שהוערכה בהיקף של 37 מיליון שקל, נטען כי הבנק פועל שלא כחוק כאשר הוא גובה עמלת רישום פעולה על הוראות קבע לאחר שבוטלו. על-פי הסכם הפשרה, הבנק יפצה לקוחות בשווי של מעל 4 מיליון שקל.
"ההסדר נותן פיצוי הולם והוגן לחברי הקבוצה וללקוחות הבנק בכלל. לפי ההסדר, יזכו כלל לקוחות משקי-הבית של הבנק לפטור יחסי מתשלום עמלה של 'פעולה בערוץ ישיר' במשך חודש. זאת, עד לגובה הסכום שנגבה ביתר על-ידי הבנק. כמו כן, יזכו חברי הקבוצה שיפנו אל הבנק ויוכיחו את תביעתם להחזר העמלות שנגבו מהם ביתר", נימקו השופטים אשר גרוניס, ניל הנדל ועוזי פוגלמן את החלטתם.
השופטים ציינו כי בהתחשב בעובדה שמאז שנת 2004 לא גובה בנק הפועלים את עמלת השורה, וכן בהתחשב בכך שהסכום שנגבה ביתר מכל אחד מהלקוחות הוא קטן יחסית - הרי שההסדר הולם.
עוד נקבע כי לצורך יישום ההסדר, תאומץ עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהצטרף כצד להליך, לפיה, בנוסף לפרטי ההסדר, יעביר הבנק לבא-כוח התובעים, תוך 105 יום, רשימה של לקוחות אשר פנו למימוש הזכאות לקבלת ההחזר אישי.
הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוגשה במאי 2003. בבקשה טענו התובעים הייצוגיים, חברת אביב שירותים משפטיים ושרון שגיא, כי הבנק חייב את הלקוחות בגין רישום פעולה ("עמלת שורה") של דחיית חיוב, שמקורו בביטול הוראת קבע על-ידי הלקוח, ועל כן נטען בבקשה כי מדובר בחיוב בלתי חוקי ובהטעיה.
באוגוסט 2009 אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב את הגשת התביעה כייצוגית, והגדיר את הקבוצה המיוצגת כ"כל לקוחות הבנק אשר נגבתה מהם עמלת שורה לאחר ביטול הוראת קבע".
על החלטה זו הגיש הבנק, באמצעות עורכי הדין יואב הירש וזהר גרנות-מאיר ממשרד אגמון ושות', בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ובעקבות הערעור הושג הסדר פשרה בין הצדדים.
התובעים הייצוגיים יוצגו בידי עו"ד אחמד מסאלחה, והמדינה - בידי עו"ד יעל מימון. (רע"א 8564/09).