משבר המתמחים במערכת הבריאות הגיע היום (ב') לשיאו בצמוד לפרסום הדוח השנתי של הממונה על השכר באוצר. הצמידות בין האירועים מאירת עיניים: בשעה שהמתמחים מתלוננים על משכורות נמוכות, מי שמככב בראש רשימת המשתכרים במגזר הציבורי הם דווקא רופאים.
שכר הרופאים שמעטרים את צמרת שיאני השכר לא מיצגים את "המגזר הציבורי השמן", זה שחוגג, לכאורה, על חשבון הסקטור העסקי השדוף, על פי הרטוריקה הדמגוגית שלמדנו להכיר. ההיפך הוא הנכון: הם מיצגים את תפארתו של המגזר, סמל לגאווה בכל קנה מידה. אלה הם הטובים שברופאים, מומחים בעלי שם שבמדינות אחרות היו יכולים להרוויח יותר.
במשרד האוצר צריכים להתגאות ברשימה הזאת, לקוות שהיא אפילו תתארך. ולא רק ברופאים. היא מראה על חוזק, לא על חולשה. היא מצביעה על כך שישראל יודעת, לפחות כשהיא רוצה, לתגמל את הטובים שלה. הרשימה מוכיחה שמתמחה צעיר שמלין היום על שכר של 16 אלף שקל בחודש, יודע שבמקצוע שלו, אפילו בלי מרפאה פרטית וניתוחים באסותא, אפשר להרוויח הרבה יותר. נכון, מדובר בעשרות עד כמה מאות מתוך אלפים. אבל אותם מתמחים שמדברים על כך שבשוק חופשי אמיתי הם היו יכולים להרוויח יותר, יודעים שבכל שוק חופשי יש כוכבים, והם תמיד מעטים.
שערו בנפשכם שפרקליטות המדינה הייתה יכולה להעסיק "כוכבים" צעירים, שורה של מוכשרים בשכר של 70-100 אלף שקל בחודש. חישבו איזו תועלת הייתה מופקת אם הטכניון יכול היה לשלם סכומים כאלה. והנה, המערכת היחידה במגזר הציבורי שבה מודל תגמול כזה אפשרי היא מערכת הבריאות.
שירותי בריאות כללית, שבבעלותה 14 בתי חולים, מפעילה את "תוכנית הכוכבים" שאושרה על ידי האוצר. עד 20 רופאים רשאים להיכלל בה, ובכללית בוחרים אותם בפינצטה. הרופא מתחייב לעבוד רק במערכת הציבורית ולהקדיש 30-50 שעות נוספות בכל חודש, לפחות באופן רשמי. חלק מהשעות מוקדש בפועל למחקר. כך התאפשר, בין היתר, שכרם הנדיב של מנהלי מחלקות הלב, הפרופסורים דן ערבות (ביה"ח כרמל) וגידי סהר (ביה"ח סורוקה).
בתאגידים מרוויחים יותר
גם בבתיה"ח הממשלתיים, שמופעלים ישירות על ידי המדינה, יודעים לתגמל את הכירורגים. שמותיהם לא מתנוססים ברשימת השיאנים, רק משום שהם מתוגמלים באמצעות "תאגידי הבריאות" - תאגידים שקמו ב-2002 לצד 11 בתיה"ח הממשלתיים, כדי להפעיל את תשתיות בתיה"ח אחר הצהריים וכדי לתגמל יותר את הרופאים.
למעשה, התאגידים משלמים בחלק מהמקרים יותר מהמשכורות שמופיעות בדוח הממונה על השכר. הכנסות התאגידים מגיעות מקופות החולים שמשלמות על הפרוצדורות השונות אחר הצהריים, ומנכסים מניבים כמו שטחי מסחר וחניונים.
התאגיד, או בשמו השני (והמטעה) "קרן מחקרים", הוא ישות נפרדת, מעסיק נפרד שמנפיק לרופא תלוש שכר נפרד. כך, קרדיולוג באיכילוב שמשתכר רשמית כ-25 אלף שקל בחודש, יכול היה לקבל מהתאגיד "השלמה" ל-100 אלף שקל בחודש.
לפי דוח השכר, רופא מתל השומר הרוויח מתאגיד הבריאות שליד ביה"ח 65,204 אלף שקל, מעבר לשכרו בביה"ח. באופן אירוני, חלק מאותם רופאים שזוכים לתגמול נדיב באמצעות התאגידים, הציגו לאחרונה בפני התקשורת את השורה בתלוש שמראה על שכר השעה שלהם, כדי להמחיש שהם מרוויחים פחות מעוזרת בית.
ההסכם דאג למי שלא מוגדר כוכב
ומה לגבי אלה שאינם כירורגים? שאינם יכולים לאיים במעבר לשליש משרה כדי לבלות את זמנם באסותא? דווקא ההסכם האחרון שנחתם, שכונה על ידי בתיה"ח החזקים מהמרכז "הסכם מביש", דאג בדיוק לאותם רופאים. מי שעוסק בטיפול נמרץ, בפגיות ובמחלקות הפנימיות זכה לתוספות שכר של עד 67%. כך נוצר איזון: התאגידים משלמים לכירורגים בשוק הפרטי, ואילו הסכם השכר תגמל את המקצועות שאינם נהנים מהתאגידים. כך נוצרה שכבת רופאים ממורמרים, שלא הרוויחו מהתאגידים וגם לא מההסכם, או כאלה שקיוו להרוויח משניהם.
גם לשכבה זו קיים פתרון: "פול טיימר", מודל שמתגמל מומחים שיעבדו במערכת הציבורית בלבד. במשרד הבריאות טוענים כי מעבר להסכם, הם מוכנים להציע לכ-1,000 רופאים את המודל תמורת תוספת שכר של כ-10,000 שקל בחודש. זה לא יביא את הרופאים לצמרת שיאני השכר בשנה הבאה, אך זה בהחלט מודל ראוי.
המתמחים שמשוכנעים כי העולם נגדם, מוכרחים להתנער מהאינטרסנטים בדמות רופאים בכירים שמשתמשים בהם כחיילים, ולהושיט יד למודל ולפתרונות השונים שמציעים להם היום. עליהם לזכור כי במגזר הציבורי המאובן של ישראל, מערכת הבריאות היא עדיין המתגמלת ביותר שיש, ופוטנציאל ההשתכרות של רופא הוא מהגבוהים במשק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
