גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1.

הנה תסריט תיאורטי, דמיוני לחלוטין. למשקיע כלשהו נודע ממקורבים לדבר כי איש עסקים מתכנן לקנות חברה גדולה במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק. המשקיע רוכש מניות של אותה חברה, העסקה מתפרסמת, המניה מזנקת. המשקיע עשה רווח יפה. יש רק בעיה אחת - קוראים לזה "מידע פנים", וזה לא ממש חוקי. סביר להניח שמהר מאוד המשקיע ימצא את עצמו מתפתל מול חוקרי רשות ניירות ערך.

והנה אירוע שקרה במציאות: איש העסקים ליאו נואי מסכם ערב סוכות על רכישת שופרסל במחיר הגבוה ב-47% משווי השוק. סמוך לרכישה וגם אחריה המניה מזנקת בכ-10%. במשך כמה ימים לפני ההודעה הרשמית רוכשים ברוקרים עבור נואי מניות שופרסל בכ-10 מיליון שקל.

לאמריקנים יש פתגם, הגורס כי "אם זה נראה כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, אז זה כנראה ברווז". על פניהן, הפעולות של נואי נראות כמו מסחר לפי מידע פנים. האם זה כך? קטנו מלדעת, ובכל מקרה חזקת החפות עומדת לנואי. את התשובה אנו מצפים לקבל מרשות ניירות ערך, שזהו בדיוק תפקידה - לבדוק ולחקור מקרים כאלה.

2.

בשבועות האחרונים אנו נתונים תחת מתקפה תקשורתית של בכירי רשות ניירות ערך. היו"ר הקודם שלה, זוהר גושן, לא התראיין ב-4 שנותיו בתפקיד, אך היו"ר הנוכחי שמואל האוזר נוקט גישה שונה.

כבר בערב ראש השנה העניק האוזר ראיון בלעדי ל"גלובס", ומאז התראיינו גם הכלכלנית הראשית של הרשות וראש מחלקת השקעות, וכולם חזרו על המנטרה: הרשות חזקה, אקטיביסטית, רואה לנגד עיניה רק את טובת המשקיעים ותפעל ללא מורא וללא משוא-פנים גם נגד השחקנים החזקים, להלן הטייקונים.

עד כאן הפרופגנדה, ומכאן למציאות. בפועל, סדר העדיפויות של הרשות ברור - קודם כל עוסקים בממשל תאגידי, בפירמידות ובהחלטות חשבונאיות על יישום כללי IFRS.

הרשות עסוקה מאוד בלשווק את עצמה ולהסביר כמה היא אקטיביסטית, אבל בינתיים ממשיכים לקרות דברים מוזרים מאוד בבורסה, דברים שלא מתיישבים עם טובת המשקיעים. למשל, מניות שקופצות כמה ימים לפני הודעה חשובה, כמו אצל אמפל בשבוע שעבר או שופרסל לפני שבועיים. והיכן רשות ניירות ערך?

3.

אין מחלוקת שפרשת נואי מוזרה ביותר ומטילה צל כבד על יחסי האמון בין המשקיעים והשוק. שימוש במידע פנים, אם אכן היה כזה, פוגע במשקיעים לא פחות מאשר שכר גבוה של מנהל, עסקת בעלי עניין או מינוי לקוי של דח"צ.

הנה מספר שאלות שצריך לשאול בפרשת נואי:

1. (1) מדוע בכלל רוכש ליאו נואי מניות שופרסל (0.3% מההון) ממש לפני שהחליט לרכוש את השליטה בחברה (45%)?
2. (2) האם החליט לרכוש את המניות ורק אז פתח במשא-ומתן עם אי.די.בי, או ההיפך?
3. (3) מדוע עורכי דינו של נואי מוציאים באופן פתאומי מכתב לרשות ניירות ערך ומסבירים כי מרשם פעל באופן תקין?
4. (4) מדוע ביקש נואי מעורך דינו הישראלי, יגאל ארנון, חוות-דעת קודם לרכישת מניות שופרסל, וממתי משקיע סביר הולך לקבל חותמת כשרות שכזו לפני רכישת מניות?

האם הרשות מתכוונת להציג את השאלות הללו לליאו נואי? אין לנו מושג. ברשות ממלאים פיהם מים. "הרשות עוקבת אחרי הנעשה בשוק ההון בקביעות, אך אינה מגיבה באופן ספציפי למידע מהסוג האמור", מסר דובר רשות ניירות ערך בתגובה.

4.

עכשיו שעת המבחן של האוזר; לא דיבורים, לא אמירות על אקטיביזם, לא סיסמאות או צעדים לצורך יחסי ציבור. עכשיו נדרשת פעולה נחרצת. על האוזר לשנס מותניו ולהפעיל את משאבי הרשות כדי לברר את העניין לעומקו, גם במחיר של חקירה נוקבת לאיש עסקים גדול וחשוב.

על האוזר לחקור ולפזר את הערפל - האם היה כאן שימוש במידע פנים מצידו של נואי, או לא?