במקביל לפרסום מדד המחירים של חודש יולי האחרון (שפורסם באמצע אוגוסט) ובתום עבודה של שנתיים, עדכנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הרכב מדד תשומות הבנייה. בעצם עדכון המדד, הגיבה הלמ"ס לביקורת ארוכת שנים מצד גורמים רבים בענף, ולפיה המדד לא משקף נכונה את העלויות בפועל של הקבלנים ואנשי הביצוע.
בעוד שבמדד המחירים לצרכן עדכון בסיס המדד מבוצע כדבר שבשגרה, אחת לכמה שנים, במדד תשומות הבנייה העדכונים שכיחים פחות. למעשה, הרכב המדד עודכן שלוש פעמים בסך הכול ב-21 השנים האחרונות. הקפיצות, אגב, מרשימות: ב-1990 עלה כאן רק 607 שקלים לבנות מטר רבוע למגורים (לפני מע"מ) בממוצע, ששקולים ל-3,195 שקלים במונחי יולי האחרון; לפי ההרכב החדש של התשומות, העלות המתוקנת הזו עמדה ביולי על 4,157 שקלים.
בין 8 ל-20 קומות
מדד תשומות הבנייה למגורים של הלמ"ס מגן על היזמים והקבלנים, שכן הם מוכרים לציבור הרחב דירות כשהן עדיין על הנייר, ומצמידים את התשלומים העתידיים למדד זה.
בשורה התחתונה, למזלם של הקונים, המדד הזה לא הדביק בשנים האחרונות את קצב עליית מחירי הדירות; אם נשווה אותו למדד מחירי הדיור, שגם הוא מפורסם על ידי הלמ"ס, נגלה שמ-2007 הוא עלה ב-14.2%, בעוד מחירי הדיור זינקו ב-65.5% - יותר מפי 4. למעשה, תשומות הבנייה עלו פחות מרמת המחירים הכללית במשק - שבאותה תקופה התייקרה ב-17%.
וזו נקודה מעניינת, מאחר ולא פעם שמענו מהקבלנים כיצד עלויות הבנייה פוגעות בהם ופוגעות בקהל רוכשי הדירות - בין אם מדובר בהתייקרות של מחירי חומרי גלם, כדוגמת ברזל ובטון, ובין אם מדובר בשינויים בשכר ששולם לעובדי הבניין. אם העלייה בתשומות הבנייה מתונה כל-כך, ניתן להסיק שאת ההפרש הרב כל-כך גרפו לעצמם היזמים ובעלי הקרקעות.
איציק גורביץ, סמנכ"ל הכספים בהתאחדות הקבלנים, חוזר לבעייתיות בתמהיל שהציג המדד. לדבריו, במשך השנים השתנו שיטות הבנייה והחומרים ומכאן היה הצורך הגדול לעדכן את המודל (שגם הוא, יש לזכור, נכון ל-2008). "אם פעם יצאו מנקודת הנחה של בניינים למגורים בני 8 קומות המחייבים שתי מעליות, היום מדברים על בניינים בני 20 קומות ושלוש מעליות וכדומה", הוא מסביר.
