גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקני בנייה ייקרו כל דירה חדשה ב-204 אלף שקל

בעשור האחרון נוספו בישראל לא מעט תקני בנייה חדשים, מוצדקים יותר או פחות ■ מחקר חדש, הנחשף ב"גלובס", מגלה שזה גם עולה לנו - והרבה ■ התוספת לבתים צמודי קרקע: 131 אלף שקל; לדירה במגדל: 326 אלף שקל

רוכש הדירה הישראלי ממתין בחודשים האחרונים לבשורה אחת - ירידה משמעותי במחיר הדירות. סקרים שונים, תחזיות של גופים מטעם וגם מחאה חברתית וספינים תקשורתיים גורמים לקהל הרוכשים להיות מבולבל עכשיו יותר מתמיד. התוצאה, לפי שעה, היא המשך המתנה, שגורמת לקבלנים (ועוד רבים אחרים שמתפרנסים מתנועת קונים ומוכרים בענף) לכסוס ציפורניים. במקביל, קשה שלא להבחין בקוצר הרוח בציבור הרחב להתבהרות המגמה, בעיקר בקרב מי שחייב למכור או לקנות דירה למגורים.

"מיטיב עם המוצר הסופי"

עבודת מחקר שנעשתה על ידי המחלקה הכלכלית של התאחדות הקבלנים והגיעה לידי "גלובס" אומדת את עלות הבירוקרטיה והרגולציה בישראל והשפעתן על עלות בניית דירה - וממילא גם על מחיר מכירת דירה - לאורך העשור האחרון, מעבר לסיבות המוכרות להתייקרות כמו גובה הריבית, המחסור בהיצע, עליית הסטנדרטים, נהירת המשקיעים לנדל"ן ועוד.

"בעשור האחרון נוספו דרישות רגולטוריות רבות בעלות השפעה מצטברת משמעותית על שטחי הדירות ומחיריהן", כותבים עורכי המחקר, סמנכ"ל ההתאחדות איציק גורביץ וכלכלן ההתאחדות זיו לזר, בשיתוף מהנדס נתן חילו יו"ר האגף הטכני בהתאחדות הקבלנים. לטענתם, "ההשפעה הממוצעת המצטברת של דרישות אלו מגיעה ל-204 אלף שקל בממוצע לדירה".

העלות בפועל מושפעת מאוד מגובה הבניינים: בבניינים בני קומה או שתיים התוספת נמוכה יותר ומגיעה ל-130.9 אלף שקל, אולם בבניינים הגבוהים בני 5-9 קומות או יותר התוספת גדולה יותר, 280.2 אלף שקל ו-326.3 אלף שקל, בהתאמה.

המחקר התייחס ל-10 סעיפים שנוספו לקבלנים בעשור האחרון, כל אחד מהם בעל השפעה כספית שונה, וכל אחד מהם נוגע לתחום אחר. חשוב לציין, וגם בהתאחדות הקבלנים מדגישים, כי מדובר בנושאים חשובים שאין ספק שרק מיטיבים בסופו של דבר עם המוצר הסופי, אולם ההוצאה הכספית הכרוכה בהם הופכת את הבנייה והייזום ליקרים יותר.

הנושאים הרגולטוריים השונים קובצו לקבוצות עיקריות: התאמות לצורך אנשים עם מוגבלות; בטיחות אש; התאמות לבנייה גבוהה והחמרה בתקינת המבנה; תקנות תקשורת חדשות; הגנת הסביבה-גז רדון וחדרי פסולת; שינוי תקני חניה ומעבר לחניה תת קרקעית; הגנה אזרחית (ממ"דים) - תוספת שטח ומסננים; שינויים במתקני תברואה; חיפוי חזיתות; תיקון 5 לחוק מכר דירות (ראו פירוט למטה).

לכל תחום תתי נושאים וכל אחד נבחן לפי השפעתו והעלויות הכרוכות ביישום בשטחים פנימיים ובשטחים ציבוריים, חלקן בגין התאמות שטח בלבד וחלקן בשל הוספת מתקנים וחומרים. המחקר הסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביניהם: התפלגות הדירות לפי מספר הקומות, שטח דירה ממוצעת (ברוטו) ומחיר כולל למ"ר בנוי מתוך מדד מעודכן למחירי תשומה בבניה למגורים.

ביטחון ובטיחות מעל הכל

ובכן, מה ייקר את הדירות שלנו בהיקף הגדול ביותר בעשור האחרון? בראש הרשימה נמצאת התקינה החדשה בנוגע לרעידות אדמה, אקוסטיקה ודרישות מחמירות יותר בשימוש בבטון. חלקן היחסי של תוספות אלו במחיר הדירה מהווה לא פחות מ-25.3% מבין שאר התוספות. עלותה הכספית אינה מבוטלת ועומדת על כ-44.4 אלף שקל בממוצע ששוקלל על ידי עורכי המחקר על פי התפלגות גובה הבניינים החדשים שנבנים.

בבניינים בני קומה עד שתיים מהווה סעיף זה תוספת של 21.6 אלף שקל למחיר דירה, בבניינים בני 3-4 קומות מדובר על תוספת של 29.3 אלף שקל, בבניינים גבוהים יותר בני 5-9 קומות עולה הסכום ל-65.4 אלף שקל ובבנייני מגורים בני 9 קומות ומעלה מתקרב הסכום כבר למאה אלף שקל (92.4 אלף שקל).

הפרמטר השני, שחשוב אגב כמו הראשון לבטיחות הדיירים אם לא יותר, הוא כל מה שקשור לתוספות התקינה לממ"דים. חלק היחסי של תוספת זו במחיר דירה מבין כל התוספות עומד על 19.4%, ובתרגום לכסף - 34.1 אלף שקל בממוצע לכל דירה. לעומת התקינה המתייחסת לרעידות אדמה, אקוסטיקה ובטון, שמשתנה על פי מספר הקומות בבניין, במקרה הזה אין כל שינוי בעלות התוספות המדוברות והן שוות בערכן הכספי בכל בניין. עלות חנייה תת קרקעית למשל, המחייבת את הקבלן רק במבנים בני 5 קומות ומעלה, עומדת באותם בניינים על 35 אלף שקל לדירה, 8.2% מסך כל התוספות.

לצד תוספות שאין וויכוח על חשיבותן בבנייה החדשה, הוכנסו גם כמה סעיפים נוספים במהלך השנים שמתייחסים לדברים פחות אקוטיים. כך למשל, חיפוי חזיתות הבניינים באבנים, גם הוא מוסיף לעלות הדירה כ-16.6 אלף שקל בממוצע. סעיף זה מהווה לא פחות מ-9.5% מסך התוספות. בבניין נמוך בן קומה או שתיים אין צורך בחיפוי, אולם בשאר הבניינים מדובר בתוספת שעומדת על 32 אלף שקל למחיר הדירה. רק לשם ההשוואה, מדובר בתוספת גדולה יותר מפרמטרים חשובים הרבה יותר, כמו דרישות הגנת הסביבה להתמודדות עם פליטות רעילות כמו גז ראדון או הטמנת פסולת (0.7% מסך התוספות), תקינה לשלד בבניינים גבוהים (1.3%), בטיחות אש (5%) ותקן חדש לבידוד תרמי (3.6%).

תפסת מרובה לא תפסת

ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים, מדגיש כי הנתונים מעידים על מגמה הולכת וגוברת של תקנים חשובים בפני עצמם, אבל גם כאלה שגורמים לכך שמחיר הדירות רק הולך ועולה. "אין ספק שרוב הדברים מוצדקים, אבל לפעמים מרוב צדק אין שכל. כולם צודקים והכל חשוב אבל בסופו של דבר מישהו משלם על כל התוספות הללו - וזה הדייר. אני טוען שמישהו חייב לעצור רגע ולהחליט אם צריך מצוין או מספיק להסתפק בטוב מאוד. חייבים למצוא את האיזון שבין הנדרש לתועלת. הרי אם תפסת מרובה לא תפסת - אם רוצים את הכל מקבלים אולי את המצוין, שמבחינת רוכשי הדירות והמחירים הוא רע מאוד.

"מי יישא בהוצאות?"

"עד העשור האחרון בנינו בלי התקנים הללו ואיכות הבנייה ואיכות החיים של מי שגר בדירות הללו היא טובה מאוד. מישהו חייב לקום ולהגיד עד כאן. צריך להבין שיש כל הזמן עוד תקנים בדרך שרק יחמירו את המצב. מצד אחד מדברים על הצפייה של הרוכשים לירידה במחירי הדירות, ועל הרצון של הממשלה להוריד את המחירים, אבל מצד שני מביאים עוד ועוד תקנים. אם רוצים לפתוח פתח לירידת מחירים חייבים לשקול שוב את התקנים. אולי יש צורך למתן אותם. צריך להסתכל על התמונה המלאה. אני בטוח שכל אחראי על כל סעיף בטוח שהוא הכי חשוב בעולם, ובצדק. אבל חייבים לשאול את השאלה האם צריך לתת מענה לכל האיומים שעלולים להיות בתיאוריה ולשלם על זה את המחיר עכשיו, בתקופה של מצוקה כה גדולה במחירי הדירות".

- באופן ספציפי, הקבלנים יוצאים נגד שורה של תקנים שנכנסו לשוק בעשור האחרון.

בובליל: "חיפוי הבניינים באבן, למשל, לא תורם מאומה לאיכות הבניין, וגם מבחינה עיצובית אני לא חושב שהוא תורם יתר על המידה. גם התקן של חיזוק הבניינים ועמידותם בפני רעידות אדמה. צריך להבין שגם לפני החמרת התקן, המבנים היו עמידים לחלוטין. התוספת רק מרחיבה את הדברים עוד יותר. גם האקוסטי חשוב, והתרמי חשוב, אבל מי יישא בכל ההוצאות הללו? יותר חשוב שאדם יוכל לרכוש דירה גם אם לא יהיו לו הדברים הללו".

גם עצים צריכים בית

המחקר מתייחס גם לסעיף נוסף אליו נדרשים הקבלנים - עלות טיפול בעצים לפי הנחיות פקיד היערות. סעיף זה, שגורר לא פעם תשלום מפתיע, אינו נכלל בסעיפי העלות משום שהוא אינו נוגע לכל פרויקט וגם שונה מפעם לפעם, או יותר נכון מבוסס בעיקר על כמות העצים במתחם.

חוק היערות, שהוא למעשה תיקון לפקודת היערות המנדטורית משנת 1926, קובע כללים ונהלים ברורים בכל הנוגע להגנה על עצים. חוק התכנון והבנייה מחייב לסמן כל עץ בתכנית המפורטת ותקנות התכנון חייבות את הוועדה המקומית להתייעץ עם פקיד היערות לפני אישור היתר בנייה.

פועל יוצא של תיקון חוק התכנון והבנייה בנושא עצים בוגרים הוא הצורך לסמן בכל תכנית טופוגרפית המצורפת לבקשה להיתר את כל העצים במגרש. בנוסף, חייב הקבלן לקבל חוות דעת של אגרונום לגבי הטיפול האפשרי בעצים הבוגרים, ולהכין תכנית פיתוח המתחשבת בהם. במגרשים המשופעים בעצים בוגרים, יצומצם פוטנציאל הבנייה באותו אתר, משך הזמן הנדרש לאישור התכנית עלול להתארך, ועלויות הכנת התכנית הכוללות ביצוע מדידות והכנת 'נספח עצים בוגרים' יהיו גבוהות יותר.

ועכשיו להיקף הכספי של סעיף זה: עלות תכנון מוקדם, תכנון מפורט ופיקוח על ביצוע התכנית יכולה להגיע ללא פחות מכ-45 אלף שקל במגרש הכולל פחות מ-20 עצים. בנוסף, טיפול בהתקת עץ תעלה לקבלן בין אלף שקל ל-1,500 שקל לכל עץ. טיפול בעץ מיוחד (עץ שגילו מעל 80 שנה או קוטר גזעו מעל 50 ס"מ) יעלה פי כמה וכמה - סכום של כ-5,000 שקל לעץ בודד.

עשור של תקנים ותוספות

■ התאמות לצורך שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

בשנת 2006 חוקק חוק שוויון זכויות לאזרחים עם מוגבלות. החוק קובע בין היתר שכל אזרח מוגבל תנועה המשתמש בכיסא גלגלים יוכל להגיע לכל מקום. בשנת 2009 התפרסמו תקנות מפורטות, שהטילו חובות על מי שבונה בניינים חדשים. כך למשל, קבלן מחויב בהקמת רמפה לצד המדרגות המובילות לבניין ופתחים רחבים. בנוסף, התקן מחייב התקנת מעליות בבניינים הכוללים 6 דירות ומעלה - כלומר, גם בבניינים של 2 ו-3 קומות.

■ תיקון 5 לחוק מכר דירות

תיקון 5 לחוק מכר דירות הכפיל את תקופות האחריות של הקבלנים על אלמנטים שונים בדירה, והטיל על הקבלן חובה לשלם שכר דירה הגבוה פי שתיים משכר הדירה המקובל באותו אזור על כל חודש איחור, אם הקבלן איחר במסירת הדירה מעבר ל-60 יום.

■ בטיחות אש

מדינת ישראל אימצה את הסטנדרטים האמריקניים בנושא בטיחות אש. המשמעות היא הוספת אלמנטים שונים בדירות ובשטחים הציבוריים, שמטרתם בין היתר למנוע מצב שאם פורצת אש בדירה אחת דירות אחרות יפגעו, ושמירת חדר המדרגות נקי מעשן, באמצעות דלתות שנסגרות אוטומטית בעת שריפה, מפוחים ששואבים עשן מחדר המדרגות ועוד.

■ התאמות לבנייה גבוהה והחמרת תקינת מבנה

תקני הבנייה בבניינים מעל 5 קומות עודכנו בהתאם לתקנים מערביים, כך שצריך להוסיף הרבה יותר ברזל בבניית השלד.

■ תקנות תקשורת חדשות

בעבר ספק התקשורת היחידי במדינת ישראל היה חברת בזק. עם ריבוי ספקי התקשורת, משרד התקשורת קבע תקנות חדשות המחייבות קבלנים להכין תשתית למערכות המגיעות לכל חדר בדירה וכוללות גם את חיווט, זאת על מנת לאפשר לספקי תקשורת שונים לתת שירות מבלי לחצוב בקירות.

■ דרישות הגנת הסביבה - גז רדון והטמנת פסולת

בשנים האחרונות עודכנו הנחיות שונות בנושא הגנת הסביבה. לדוגמא, נקבעו היטלי הטמנה גבוהים יותר לפסולת בניין והקבלנים מחויבים בשינוע הפסולת למטמנות מוסדרות בלבד. דוגמא נוספת היא הטיפול בגז רדון. הקבלן מחויב בעריכת בדיקה ובהתקנת מערכת שתשאב את הגז ותפנה אותו מהמבנה.

■ שינוי תקני חניה ומעבר לחניה תת קרקעית

בעבר תקן החניה עמד על 1 או 1.2 חניות לכל דירה. במשך השנים הגדילו את תקני החניות וכיום דורשים 1.5 וגם 2 חניות לדירה - תקן שמחייב במקרים רבים, בעיקר בבנייה לגובה, הקמת מרתפי חניה.

■ הגנה אזרחית (ממ"דים) - תוספת שטח ומסננים

שטח הנטו של הממ"ד הוגדל מ-5 מ"ר ל-9 מ"ר. בנוסף, חייבו את הקבלנים בהתקנת מערכת סינון בממ"ד בעלות של כ-8,000 שקל לדירה.

■ שינויים במתקני תברואה

תקנים חדשים בתחום האינסטלציה מחייבים את הרחבת חדרי השירותים בדירות.

■ חיפוי חזיתות הבניינים באבנים

יותר ויותר רשויות דורשות חיפוי חזיתות הבניינים באבן. המשמעות היא תוספת גדולה של עלות, גם בגין החומר וגם בגין הביצוע, המסובך בהשוואה לחיפוי הבניין בטיח.

■ תקינה

סדרה של תקנים העלו את רמת הדרישות מהקבלנים. לדוגמא שיפור התקן לרעידות אדמה, תקן חדש לבטון, שיפור בתקן לאקוסטיקה ועוד.

■ תקן לבידוד תרמי

תקן שיכנס לתוקף בקרוב מחייב בניית קירות עבים יותר, שגורעים בממוצע בין מטר עד מטר וחצי משטח דירה נטו ומקטינים בפועל את שטח הדירה.

עלות הרגולציה

רגולציה לדירה חדשה

עוד כתבות

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה מזנקת בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ'אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג'ף בזוס וטום בריידי

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מה עובר על אמזון? והישראלית שמזנקת ב-25%

פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נופלת בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה מאבדת גובה במסחר

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע