גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סמיכות חשודה

מה הזיקה בין חוק לשון הרע החדש לתחקירים לגבי רה"מ ובכירים בממשל ובסקטור ההוני?

1. כבר ב-1734, בפרשת זנגר, קבע בית המשפט העליון בארה"ב כי האמת היא הגנה מוחלטת בפני תביעות דיבה. התיקון הראשון לחוקה האמריקנית משנת 1791 קיבע, בין השאר, את חופש הדיבור ואת חופש העיתונות, ופסיקה מאוחרת יותר הבהירה כי עובדי ציבור יוכלו לזכות בתביעת דיבה רק אם למפרסם הייתה כוונה פלילית או ידע שהמידע כוזב.

בישראל, כ-220 שנה לאחר פרשת זנגר, קבע בית המשפט העליון בעניין "קול העם" כי חופש הביטוי הוא זכות יסוד במשפט בישראל, והוא נדחה רק כשיש ודאות קרובה לפגיעה ממשית ורצינית באינטרס מוגן אחר.

במקרים רבים, שבהם סבר אדם כי פרסום פגע בו, הוא דרש ולעתים קיבל התנצלות בכלי התקשורת שבו פורסם המידע על אודותיו. במקרים אחרים היו פניות לבית המשפט לפי חוק איסור לשון הרע.

חוק זה מגן על כבודו ושמו הטוב של אדם בכך שהוא קובע כי פרסום יכול שיהווה עוולה אזרחית המזכה בפיצויי נזיקין, ולפעמים אף עבירה פלילית שעונש מאסר בצדה. תביעות דיבה הוגשו ומוגשות בישראל במינונים סבירים, חלקן מתקבלות, חלקן נדחות, וחלקן נסגרות בהליכי פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

הפסיקה המאוזנת והגישה האחראית בדרך-כלל של כלי התקשורת הביאו עם הזמן לשווי-משקל הוגן בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת מצד אחד, לבין השמירה על הפרטיות וזכותו של אדם לשמו הטוב מצד שני.

2. איזון זה עומד להיות מופר במאמץ משותף של חברי כנסת מהימין, מהליכוד ומקדימה, הפועלים להעביר הצעה לתיקון חוק לשון הרע, שכבר אישרו אותה בוועדת החוקה של הכנסת לקריאה ראשונה. לפי ההצעה יוגדל סכום הפיצויים בתביעות לשון הרע, ללא צורך בהוכחת נזק, מ-50 אלף שקל ל-300-500 אלף שקל, ובתנאים מסוימים גם עד ל-1.5 מיליון שקל.

מטרת הצעת החוק ברורה - להרתיע את אמצעי התקשורת מפני פרסום תחקירים מביכים. ייתכן כי תזמונה אינו מנותק מסדרת תחקירים שנערכה באחרונה לגבי ראש הממשלה ולגבי בכירים אחרים בממשל ובסקטור ההוני. אין כל ממצא אמפירי המעלה כי בישראל פרסומים כוזבים הם לחם חוקה של התקשורת, וכי אין די בחוק הקיים להבטיח כי המידע הנחשף לציבור הוא בדרך-כלל נכון.

כלי התקשורת, שגם כיום ממעיטים בפרסום תחקירים מחשש לחיכוך עם פוליטיקאים ובעלי הון, ימעיטו בכך עוד יותר, לשמחת אלה שתחקירים עלולים לחשוף את מעשיהם.

נגד הצעה קיצונית זו טענו לא רק נציגי העיתונות בדיון בכנסת, אלא אף נציגי משרד המשפטים, שהבהירו כי תוצאת החוק עלולה להביא למידור הציבור ממידע שיש בו עניין ציבורי, או להתמוטטות כלי תקשורת.

אחד הסעיפים הבעייתיים בהצעת החוק הוא הדרישה לפרסום תגובה מלאה כלשונה, כך שבדרך של אי-מתן תגובה יכול נשוא תחקיר עיתונאי למנוע את פרסומו. בהצעה אין מגבלות על אורך התגובה שחובה לפרסמה, והקביעה כי יש לפרסמה כלשונה עלולה להביא את כלי התקשורת להיתבע על דיבה מצד מי שדווקא התגובה פוגעת בשמו הטוב.

כדאי להבהיר כי פגיעה באדם באמצעות טוקבקים יכולה, ככל הנראה, להביא לתביעה גם נגד בעל האתר בסכום מוגדל על-פי ההצעה, כיוון שאין אפשרות לתת תגובה למי שהותקף בטוקבק.

3. בעוד שההצעה שמטרתה להגביל פרסומים עיתונאיים עומדת לעבור הליכי אישור בכנסת, הסיכוי לאישורה של הצעת חוק מאזנת ל"מניעת שימוש לרעה בהליך משפטי" קטן בהרבה.

מדובר בהצעת חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ', אורי אורבך וניצן הורוביץ, במתכונת חוקי SLAPP בארה"ב. שם הגיעו למסקנה כי תביעות רבות בעניינים ציבוריים מוגשות רק כדי להתיש את המפרסם ולמנוע מהציבור מידע, ולפיכך ניתנת אפשרות להסיר תביעות כאלה על הסף - ללא הליך משפטי ארוך ויקר.

ההליך המשפטי יתקיים רק אם נשוא הפרסום יוכיח כי המפרסם הנתבע התכוון לגרום לו נזק, וכי לתביעתו יש סיכוי. על-פי הצעת החוק הישראלית יוכל בית המשפט למחוק תובענה המוגשת נגד מי שפרסם עניין הנדון בתקשורת או המצוי בהליך חקיקתי, מינהלי או שיפוטי.

בית המשפט ייעתר לבקשת המחיקה אם התובענה עלולה לפגוע בהליך הדמוקרטי, סיכויי ההצלחה שלה אינם גבוהים, והעניין הציבורי בפרסום עולה על העניין הציבורי שבהמשך ההליך השיפוטי.

4. פרסומים בכלי התקשורת הם ערובה יחידה במקרים רבים לשמירת נורמות על-ידי אנשי ציבור ובעלי הון. גם כיום עומדת התקשורת בפני בעיות רבות בחשיפת מידע ובפרסומו, משום שכל כלי התקשורת המשמעותיים, כתובים כאלקטרוניים, נמצאים בשליטת בעלי הון או פוליטיקאים, במישרין או בעקיפין.

קבלת הצעת החוק, שמשמעותה איום כלכלי ממשי על המפרסמים, תפגע פגיעה אנושה בזכות הציבור לדעת. זו חולייה נוספת בשרשרת החקיקה של השנים האחרונות המשנה את פניה של מדינת ישראל ומערערת את היסודות הדמוקרטיים שעליהם הוקמה.

הכותב הוא עורך דין ונציב מס הכנסה לשעבר.

עוד כתבות

בני גנץ ובנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ישראל לפני הכל? הממשלה החדשה צפויה להיות אחת הגדולות והבזבזניות

אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, הממשלה הבאה צפויה לכלול 30 שרים, על אף המשבר הכלכלי הענק שהמדינה עומדת בפתחו ● כמה זה יעלה למשק, מה הסכנה בריבוי שרים ומשרדים ואיך זה שישראל ממשיכה להוביל על כל המדינות בפרמטר השרים

מוטי בן משה / צילום: תמר מצפי

בניגוד למתחרים: קניון TLV טרם הודיע על הקלות לשוכרים בשל משבר הקורונה

ל"גלובס" הגיעו טענות מצד בעלת רשת החנויות דנה אשכנזי כי חולטו לה 80 אלף שקל על רקע אי-הסכמות עם הנהלת הקניון של מוטי בן משה ● חברת הניהול על הקלות לשוכרים: "עד 31 בחודש נודיע על החלטת הבעלים, וזאת מתוך רצון להתחשב בשוכרים"

שער ברנדנבורג שומם. בגרמניה דואגים למענקים לעצמאים שנפגעו ממשבר הקורונה / צילום: Michael Sohn, Associated Press

בינתיים בברלין: ממלאים טופס באינטרנט, ותוך ימים ספורים אלפי אירו כבר בבנק

בזמן שבישראל מתמהמהים, עיריית ברלין מקצה מיליארד אירו לפיצוי העצמאים בעיר באופן מיידי כדי למנוע מעגל אכזרי של פשיטות רגל וקריסת עסקים • מדובר במענקים, לא בהלוואות, וזכאי להן כל עצמאי או בעל חברה שמעסיקה עד חמישה עובדים

מיכה מייקסנר / צילום: יורם רשף, יח"צ

אם לא תהיה קורונה: רכבת לירושלים מתחנת סבידור תוך מספר שבועות

השלמת העבודות בקו המהיר לירושלים סוכמה במסגרת הסכם חדש בין סמי לבין המדינה, שבמסגרתו תקבל סמי 500 מיליון שקל תמורת השלמת פרויקט החשמול

פועלי בניין בבריטניה, בשבוע שעבר. סערה ציבורית  צילום: AP / Alberto Pezzali / צילום: Alberto Pezzali, Associated Press

השפעות הקורונה על הבנייה בעולם: האתרים עוד עובדים, אבל הקצב יורד

תעשיית הבנייה באירופה עומדת בפני משבר קיומי כתוצאה מהמגפה ● לפי הערכות, בגרמניה יש ירידה של 25% בהיקף פרויקטים ● בבריטניה הדרישה להחריג את עסקי הבנייה מהצו שהורה לבריטים להישאר בבית השבוע גרמה לסערה ציבורית

אחד הנוסעים הדרום קוריאנים שנדבקו בקורונה מחכים בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

95% מעובדי אל על בחל"ת - האם הסיוע המדיני יגיע?

מתוך כ-6,360 העובדים שנותרו בחברה אחרי מאות שפוטרו, יישארו באל על רק כ-300 עובדים פעילים שימשיכו להחזיק את החברה, וזאת עד לסוף חודש מאי

חניון בתל אביב/ צילום: איל יצהר

לא רק מטוסים: גם חברות השכרת הרכב מחפשות היכן לאחסן מכוניות

הפתרון: חניונים לטווח ארוך בנתב"ג משמשים לרכבי חברות ההשכרה ● לרשות החברות מוצעים 1,500 מקומות חניה מעבר לאלה שיש להן כיום, ובסך-הכול מדובר ב-2,000 מקומות חניה בחניונים ארוכי-הטווח

נכס של אול יר/ צילום: מצגת החברה

מנפיקות האג"ח הזרות תחת לחץ: לאחר הערת "עסק חי" לרילייטד, איתותים שליליים גם מכיוון אול-יר וקופרליין

מדד תל בונד גלובל, הכולל את אג"ח חברות הנדל"ן הזרות שנסחרות בת"א, צנח ב-19% מתחילת מרץ ● רואי החשבון של חברת אול-יר מצביעים על הצורך לממש ולממן מחדש נכסים ● קופרליין תדחה פירעון אג"ח בחצי שנה

רונן סמואל, מנכ"ל קורנית /צילום: איל יצהר

בקורנית דיגיטל אופטימיים למרות צפי לירידה חדה בהכנסות: "כשהמשבר יחלוף התחום שלנו יהיה בתאוצה אדירה"

מניית יצרנית מערכות הדפוס הדיגיטלי צנחה ב-15%, לאחר שהעריכה כי הכנסותיה ברבעון הראשון יהיו נמוכות ב-45%-35% מהרף הנמוך של התחזית הקודמת ● המנכ"ל: "אנו מתכוננים ליום שאחרי, שאנו מעריכים שיקרה לקראת יוני. נכנסנו למשבר במצב טוב מאוד עם הרבה מזומנים בקופה"

קשיש על קולנועית לובש מסיכת מגן בטיילת הריקה של תל אביב / צילום: כדיה לוי

"זו לא עוד שפעת": ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות מוטרדת מהעלייה בחולים הקשים

"זו הפכה להיות מחלה קשה, צריך להקפיד מאוד על הסגר כדי לא להידבק בה", כך אומרת ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות ● "הנפטרים רובם מבוגרים, אבל אין חסינות לצעירים. האזרחים צריכים להיזהר, להישמר ולעשות מה שהם יכולים כדי להימנע מהמשך הפצת המחלה"

שרת השיכון יפעת שאשא-ביטון / צילום: יעל אורבך

שרת השיכון יפעת שאשא-ביטון בראיון: "מנסה לשמור על רוכשי הדירות"

היא הגיעה למשרד השיכון והבינוי לחודש, ונשארה שנה ● רגע לפני השבעתה הצפויה של הממשלה החדשה ועל רקע משבר הקורונה, השרה ד"ר יפעת שאשא-ביטון בראיון מיוחד ל"גלובס" ● אפשרות לסגירת אתרי בנייה? "הקו שאנו מובילים הוא להשאיר את הענף פעיל עד שיהיה סגר מוחלט"

מקדונלדס. צילום: רויטרס

אחרי הפסקה של שבוע: מקדונלד'ס ישראל חוזרת לפעילות משלוחים

הנציגות הישראלית של הרשת מסרה כי לאחר שהשירות הושבת למשך שבוע שלם על רקע משבר הקורונה, מחר יחזרו המשלוחים לפעילות ● הוחלט כי רק שישה עובדים ישהו בכל מסעדה שתוציא משלוחים

קובי הבר / צילום: איל יצהר

איי.די.איי ביטוח עוצרת חלוקת דיבידנד; רווח של 211 מיליון שקל ב-2019

החברה צמצמה את היקף העבודה של מרבית עובדיה לכ-80% משרה "והוציאה את מיעוטם לחל"ת או לחופשה (לפי בחירתם) עד לאחר יום העצמאות" ● בשורה העליונה רשמה החברה גידול צנוע של 1.9% בפרמיות, שהסתכמו ב-2.63 מיליארד שקל

חדווה בר / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל רוצה שהבנקים יתנו יותר אשראי ונערך לגידול בהפסדי אשראי: מפחית בחדות את דרישות ההון מהבנקים

יחסי ההון המינימליים שהבנקים נדרשים לעמוד בהם יופחתו ב-1%, ובבנק המרכזי שואפים לכך שההון שישתחרר לבנקים ישמש אותם מיידית למתן אשראי לציבור ● עוצר חלוקת דיבידנדים חדשים ותוכניות רכישה עצמית

אבי ניר, מנכ"ל קשת 12, ואבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל, תמר מצפי

מנכ"לי קשת ורשת לשר התקשורת אמסלם: "די לתירוצים ולאוזלת-היד"

מנהלי הערוצים המסחריים, אבי ניר ואבי בן טל, מסרבים להרים ידיים אל מול סירובו של שר התקשורת דוד אמסלם לתת הקלות לערוצים בעקבות משבר הקורונה באמצעות שחרור כספי הביד בהיקף 35 מיליון שקל

נפתלי בנט / צילום: אוסף התצלומים הלאומי

בנט רוצה להשתמש בטכנולוגיה של NSO כדי לדרג סיכויי הדבקות של אזרחים

המערכת היא חלק מתכנית לאומית להתמודדות עם נגיף הקורונה שחיבר שר הביטחון, נפתלי בנט, ואשר אותה פרסם הבוקר ● על פי בנט "מדובר במערכת מידע מרכזית, שלתוכה "נשפוך" את כל המידע. לכל אזרח ישראלי יהיה מעין "ציון הידבקות" בין 1 ל10 אשר מתאר בכל נקודת זמן את הסבירות שאותו אזרח נושא את נגיף הקורונה"

רון תומר / צילום: פאול אורלייב

ארגון גג חדש למגזר העסקי דורש חלוקת הנטל עם המגזר הציבורי

התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, והתאחדות חקלאי ישראל, החליטו על תיאום עמדות מלא לנוכח המשבר הכלכלי המחריף ● "אני יודע שרה"מ נחוש להעביר תוכנית משמעותית, אך אם הכלים בתוכנית לא יתאימו לצרכים המידיים של המגזר העסקי המשק יקרוס לתוך עצמו"

עובד בצוות הרפואי מבצע בדיקת קורונה ברשות הפלסטינית / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

לאחר שדלף לתקשורת: פיילוט בדיקות קורונה בסניפי הסופרמרקטים בוטל

4,247 חולים בארץ ● מספר הקורבנות מהקורונה בישראל עלה ל-15 ● אסותא אשדוד: צעיר בשנות העשרים ללא מחלות רקע מונשם, ומצבו קשה ● המשטרה החלה בחלוקת דוחות בירושלים ובבני ברק ● לבקשת משרד הבריאות, מד"א תאסוף פלסמת דם עם נוגדנים מאנשים שהחלימו מקורונה

מסיבה ישראלית־וירטואלית שהתקיימה בסוף השבוע ב"האנגר", עם חדרים שונים   / צילום: צילום מסך

הטרנד החדש: מסיבות וירטואליות בזום. ויש כבר מי שעושה מזה כסף

מגבלות התנועה בסין חיזקו את הטרנד המסיבות אונליין בהשתתפות מאות ואלפי אנשים מבודדים ● התופעה מתחזקת באירופה כשסטים של דיג'ייז ומסיבות משודרים בסטרימינג למאות אלפים ● השלב הבא - מסיבות בסביבה וירטואלית כשהאווטרים שלנו חוגגים עד כלות

אורי אבל / צילום: יוסי כהן

אחרי עשרה חודשים: מנכ"ל קניון TLV יעזוב את תפקידו

אורי אבל יסיים את תפקידו ב-15 במאי ● ככל הידוע, עזיבתו אינה נוגעת באופן ישיר למשבר הקורונה, והיא ככל הנראה נובעת מפערי גישות עם בעל השליטה על אופי ניהול הקניון עוד לפני המשבר הנוכחי