לואיס פאלמר הוא נהג המונית הסולארית הראשון בעולם. לישראל הגיע לפני שבועיים, לאחר שהשלים את הקפת העולם במונית שלו, שמצבריה נטענים באמצעות משטח של תאים סולאריים פוטו-וולטאיים (PV). ביום ראשון השבוע היה פאלמר אמור להסיע את הלקוח החשוב ביותר בישראל בתחום החשמל: שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, הזמין אצלו נסיעה מוקדם בבוקר מביתו שברעננה לישיבת הממשלה בירושלים. אבל ברגע האחרון חזר בו השר וביטל את ההזמנה.
סירובו של לנדאו לעלות על המונית הסולארית הוא סמלי במידה רבה. גורמי הממשל בישראל אינם ממהרים להצטרף לטרנד הסולארי ששוטף את העולם. ישראל אולי שטופת שמש, אבל גורמי המקצוע במשק החשמל ממשיכים לתכנן את משק החשמל תוך התבססות על מקורות האנרגיה המסורתיים: גז טבעי ופחם, עם שאיפה כמוסה לדלק גרעיני.
באוצר מסבירים שהחשמל הסולארי יקר מדי ושאין סיבה שצרכני החשמל יסבסדו אותו. במשרדי הפנים והגנת הסביבה טוענים שמתקנים סולאריים הם זוללי קרקע ומנוגדים לעקרון השמירה על שטחים פתוחים. במשרד החקלאות מזהירים ש"החקלאות הסולארית" תתפוס את מקום החקלאות האמיתית. הספקנים הגדולים ביותר נמצאים במשרד התשתיות, שם טוענים שהחשמל הסולארי אינו מקור יציב. "אי אפשר לבסס את רשת החשמל על השמש, שלפעמים זורחת ולפעמים לא", מזהירים שם.
הסקפטיות אינה מובנת
הסקפטיות הישראלית אינה מובנת לעוסקים בתחום הסולארי במדינות המערב. "קרינת השמש כאן פנטסטית", אומר דירק מורביצר, מנכ"ל חברת המחקר RA מקליפורניה. "כדי לייצר את אותה כמות חשמל בגרמניה צריך להקים מערכת כמעט כפולה בגודלה".
בגרמניה, המדינה המובילה בעולם בתחום החשמל הסולארי, יש היום מערכות מותקנות בהספק כולל של כ-21 אלף מגוואט. בישראל יש בקושי 100 מגוואט מותקן. "קבעתם יעד של ייצור 10% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת ב-2020", אומר מורביצר, "אבל לדעתי המדינה כאן מאוד ביישנית. יש לכם כסף, יש לכם שמש ויש לכם צורך אסטרטגי בעצמאות אנרגטית. אתם יכולים להגיע בקלות ליעד של 20%. אני לא רואה שום סיבה שישראל לא תתקין 1,000 מגוואט של מערכות סולאריות בכל שנה".
* זה נשמע קצת הזוי לאור הקצב הנוכחי של ההתקנות.
"מהניסיון שלי זה משתנה מהר מאוד. בגרמניה ב-2003 דיברו על התקנת 300 מגוואט וזה נשמע המון. באיטליה ב-2009 אף אחד לא חלם שבתוך שנתיים יותקנו יותר מ-5,000 מגוואט".
* אתה יודע כמה שטח זה יזלול?
בגרמניה כמעט 90% מהחשמל הסולארי מיוצר על גגות הבתים, אבל אפילו אם תתקינו את כל המערכות בישראל על הקרקע, תצטרכו בערך 126 אלף דונם. זה נשמע כמו שטח עצום, אבל זה בסך הכול שטח ששווה לריבוע שאורך הצלע שלו 11.2 ק"מ. אני משוכנע שיש לכם שטחים פנויים בהיקף כזה בנגב".
* התעריף של החשמל הסולארי עדיין גבוה בהרבה מעלות הייצור של חברת החשמל. הסבסוד יעלה לצרכנים מיליארדים.
"התחשיבים שלפיהם נקבע התעריף ליצרנים הסולאריים נעשים על בסיס ההנחה, שאורך החיים של מערכת PV הוא 20 שנה. אבל היום יש יצרנים שנותנים לך התחייבות בכתב, שהמודולים שלהם ימשיכו לייצר בתפוקה של 80% אחרי 25 שנים. אני ראיתי בעצמי בהודו מודולים בני 35 שנה שמייצרים עדיין ב-50% תפוקה.
"בטווח הארוך, מערכות סולאריות הרבה יותר זולות ויציבות מכל מערכת אחרת לייצור חשמל. אם ניקח, למשל, תחנת כוח שעובדת על גז, אין דרך לדעת מה יהיה מחיר הגז בעוד 10 שנים ואם הטורבינה תמשיך לעבוד. הפנלים הסולאריים ממשיכים לייצר כמעט בכל מצב. הוצאות התחזוקה והתפעול שלהם נמוכות מאד. כשמשקללים את אורך החיים האמיתי של מערכות ה-PV, עלות החשמל הסולארי יורדת באופן דרמטי ומגיעה כבר היום לגריד פריטי (סף הכדאיות הכלכלית - ע.ב)".
* אז מהו אורך החיים האמיתי של מערכות סולאריות?
"אני הייתי מחשב אורך חיים של 30 שנה מינימום, למרות שאני מאמין שהמודולים של היום מסוגלים לייצר חשמל גם אחרי 40 שנה ב-50% תפוקה. זה אומר שמדינות שמשלמות ליצרנים לפי תעריפים ל-20 שנה, יתחילו לקבל מהם חשמל כמעט בחינם אחרי 20 שנה. גרמניה, למשל, תקבל בעוד 20 שנה כ-70% מהחשמל הסולארי שיש לה היום כמעט בחינם".
* אם היצרנים הסולאריים ימכרו חשמל בחינם, מי יקנה חשמל מחברות החשמל?
"באופן אישי אני מאמין שהמודל העסקי של ה-utilities (חברות החשמל הגדולות - ע.ב) אינו כלכלי בשוק של ייצור חשמל מבוזר (distributed power generation market). בעולם שבו הצרכנים יכולים לצרוך חשמל שיצרו בעצמם, ליצרני החשמל המרכזיים אין יותר נישה. לכן חברות ה-utilities הגדולות באירופה נלחמות בכל הכוח נגד יצרני החשמל הסולאריים".
* איך אפשר לבנות רשת חשמל על מקור שאינו מספק חשמל בלילה או בשמיים מעוננים?
"ככל שהשימוש באנרגיות מתחדשות גובר, כך מתחזק הצורך למצוא פתרונות אחסון ואגירה. המודל הכי סביר הוא לספק את פתרונות האחסון בנקודת הייצור, בין היתר, כי זה חוסך את עלויות ההולכה. בגרמניה הולכים על פתרונות ברמת הבית, שיאפשרו לצרכן לאגור את החשמל שנוצר במשך היום עבור שעות הלילה. בקליפורניה יש פתרונות ברמת חברת החשמל כמו אגירה שאובה. לשוק נכנסים היום פתרונות טכנולוגיים חדשים, כמו הליכי מכניזציה של חשמל שבהם ניתן לאגור חשמל על ידי יצירת גז טבעי. יש כבר חברה בגרמניה בשם Solar fuel שמפתחת את זה".
תרעומת בקרב היזמים
מורביצר הגיע לישראל כאורח של חברת אנרפוינט ישראל, זרוע של חברת Enerpoint העולמית, העוסקת בייזום והקמה של שדות סולאריים ובאספקת שירותים ומוצרים למערכות סולאריות. ביקורו בא על רקע החלטת רשות החשמל להפחית את התעריפים ליצרני חשמל סולארי ממתקנים בינוניים ב-26%.
המהלך הזה עורר תרעומת קשה בקרב היזמים. "התחושה היא שמישהו למעלה איבד את המושכות", אומר מנכ"ל אנרפוינט ישראל, דני דנן. "בגדול, הורדת התעריפים היא צעד נכון מבחינת הממשלה, והרווחיות של היזמים צריכה להיות סבירה ולא מטורפת. אבל יש תחושה שהמדינה מתנהלת בשלוף. בגרמניה ובאיטליה, למשל, קבעו שהמדינה תשמור לעצמה זכות לעדכן מחירים פעמיים בשנה, ובכל פעם אפשר להוריד את התעריף בין 1%-7%. כך המדינה יכולה לווסת את השוק בלי לשגע אותו".
מורביצר נוהג לחלק את המדינות בעולם ל"טובות, רעות ומכוערות", על פי מדיניותן כלפי היצרנים הסולאריים.
* מי המדינה הכי מכוערת ברשימה שלך?
"צ'כיה הציעה תעריף של יותר מ-40 אירו-סנט לכל היצרנים. החוק קבע שלא ניתן להוריד את התעריף ביותר מ-5%. החוק אומץ ב-2008, וב-2009 כולם הכינו קרקעות. ב-2010 כולם ציפו לשנה של רווחים מטורפים ולממשלה לא היה מושג מה הולך לקרות. בתוך שנה התקינו שם 1,600 מגוואט שאף אחד לא ידע מה לעשות איתם. למזלם של הצ'כים, הם יכלו למכור את העודפים בתוך הרשת האירופית. מה הצ'כים עשו? הם הטילו מס מיוחד בגובה 26% על הכנסות ממערכות סולאריות.
"ספרד הבטיחה ליזמים תעריף גבוה למשך 25 שנים ו-80% מהתעריף לצמיתות. זה היה מטופש. כל החישוב נעשה ב-2006 על סמך תוכנית להתקין 100 מגוואט. אחר כך העלו את היעד ל-400 מגוואט ונתנו ליזמים שנה 'חלון' לפני קביעת מדיניות חדשה. כל היזמים רצו לנצל את החלון ובנו בתוך שנה 2,800 מגוואט. הטעות הזו תעלה לממשלה הספרדית 20 מיליארד אירו. הצ'כים מכוערים בעיני כי הם לא למדו מהטעות הספרדית וחזרו על אותה שגיאה".
* אחרי הורדת התעריפים ליזמים ב-26%, היית שם גם את ישראל בקטגוריית המכוערות?
הייתי שם את ישראל תחת סימן שאלה. לחתוך את התעריפים זו לא מדיניות חכמה. אני מבין שהנימוק להורדה היה שמחירי המערכות בעולם ירדו ב-30%. זה נימוק הגיוני, אבל אי אפשר לבסס על כך מדיניות תעריפית ארוכת טווח. הרבה יותר טוב לבסס את התעריף על הספק מותקן.
"בגרמניה יש יעד של התקנת 2,500 מגוואט בשנה. כל 1,000 מגוואט נוספים שמותקנים, גורמים לירידה של 3% בתעריף - זה כלי שמווסת את כוחות השוק ומאפשר ליזמים לישון בשקט בלילה, מבלי לחשוש שיקומו בבוקר ויגלו שהממשלה החליטה להפיל עליהם גזירות חדשות. האופק גם נותן יציבות בתעסוקה. מי שלא בטוח שתהיה לו מחר בבוקר עבודה, לא הולך לקנות היום מכונית".
* אתה מדבר כל הזמן בשבחי המדיניות הגרמנית, אבל מחיר החשמל אצלכם מאוד גבוה.
"מחיר החשמל בגרמניה הוא 23 אירו-סנט (לעומת כ-10 אירו-סנט בישראל - ע.ב). בששת החודשים הראשונים של השנה קצת יותר מ-20% מהחשמל שלנו יוצר ממקורות אנרגיה מתחדשת כמו רוח, מים ו-PV. למחיר היקר של החשמל יש גם יתרונות. אנשים לומדים לצרוך חשמל ביעילות. בגרמניה אי אפשר היום לשכור בית אם אין לך תעודה שמעידה על היעילות האנרגטית שלו. כשעברתי לקליפורניה השתגעתי לגלות כמה אנרגיה מבזבזים שם. הבידוד גרוע - הבית פשוט דולף אנרגיה".
ובישראל: היזמים הסולאריים הקטנים מרוויחים יותר
היצרנים הסולאריים על הגגות הם המרוויחים הגדולים ממדיניות העידוד הממשלתית של האנרגיות המתחדשות, כך עולה מבדיקת "גלובס" (ראו טבלה). נכון להיום מניבה מערכת של 50 קילו-ואט תשואה שנתית מובטחת ל-20 שנה בגובה של כמעט 10%, כולל תשלום שכירות לבעל הגג, או של 13% ללא שכירות.
לעומת זאת, מערכת קרקעית בינונית בהספק 5 מגה-ואט, שהפחתת התעריפים אינה חלה עליה (משום שכבר הגישו בקשה לאישור תעריפי), תניב שיעור תשואה פנימי נמוך משמעותית של 8.4%. מערכות זהות שהפחתת התעריפים חלה עליהן יניבו רק 6.6% תשואה, כמעט 20% פחות מהשיעור שקבעה הרשות (8%).
הבדיקה מבוססת על נתונים שנלקחו מחברות הפועלות בתחום הגגות והמתקנים הקרקעיים, בהיעדר נתונים רשמיים מטעם רשות החשמל. התחשיבים אינם כוללים הוצאות מימון, ומניחים כי הקמת המערכות ממומנת בהון עצמי. בחישוב הרווח של המערכת הקטנה נלקחו הוצאות ביטוח, תפעול ותחזוקה של 13% מההכנסה השנתית ודמי שכירות של 20 אלף שקל לשנה.
בחישוב הרווח של המערכת הבינונית-קרקעית נלקחו בחשבון הוצאות הקמה הכוללות עלויות רישוי, ייעוץ, חברת התקנה, התחברות לחברת חשמל, יישור הקרקע, דמי שימוש למינהל (שמייקרים בעד 10% את עלות ההקמה) והוצאות שוטפות בגובה 23% מההכנסות.
ב-31 באוקטובר החליטה רשות החשמל לקצץ את התעריפים ב-26% עקב ירידה של עשרות אחוזים בעלות המערכות הסולאריות ליצרנים. בהחלטה הוסבר כי "כשנקבע תעריף החשמל בדצמבר 2009, עמדו מחירי הפאנלים על 2.55 דולר ל-ואט ועלות ההתקנה על 2.4 דולר ל-ואט. העלות המעודכנת של מודול עומדת על 1.89 דולר ל-ואט ועלות ההתקנה על 1.4 דולר".
להערכת הרשות, הקיצוץ בתעריפים צפוי לחסוך לציבור סכום מצטבר של 1.3 מיליארד שקל (בערכים מהוונים), המשולם כיום כסבסוד ליצרני החשמל הסולארי. "הצעת ההחלטה לשימוע מאזנת בין חובת רשות החשמל לפעול למזעור העלויות המוטלות על צרכני החשמל ומקסום החיסכון לצרכנים בגין ירידת המחירים (מחירי המערכות - ע.ב), מול החשיבות הרבה שהרשות רואה בהבטחת הוודאות למשק הפרטי שמצוי בהתהוות בטכנולוגיה זו".
