גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצרכן דורש צדק חברתי: השינויים שיחולו ביחסי צרכן-תאגיד

תאגידים שלא ינהלו דיאלוג עם הלקוחות ישלמו מחיר ■ חברות הסלולר ישלמו לצרכן כדי להשתמש במידע עליו ■ ועתיד העיתונות טמון בלינקים שיעלו הקוראים ברשת

תשכחו כל מה שאתם יודעים על פרסום ושיווק, כי זה כבר לא רלוונטי. "מערכת יחסים" ו"מיתוג כ-storytelling" - אלה הם שני המושגים הבסיסיים שעליהם נבנים המודלים החדשים של הפרסום והשיווק בעידן הדיגיטלי. כך טוען גונתר סוננפלד, סגן נשיא בכיר לחדשנות תרבותית ויישומי טכנולוגיה באומניקום גרופ.

"עולם הפרסום שאנחנו מכירים לא מת, הוא פשוט משתנה", אומר סוננפלד. "פעם הפרסום היה תורה של העברת מסרים. היום מדובר בעולם של יצירת מערכת יחסים עם אנשים. זה ההבדל. זה לא אומר שלא נראה בעתיד מודעות בשלטי חוצות, או בעיתונים, אלא שגם המודעות האלה יהיו חייבות לבטא את מערכת היחסים החדשה".

לסוננפלד 18 שנות ניסיון במדיה דיגיטלית. הוא פיתח פלטפורמות טכנולוגיות לניטור נתונים מאתרי אינטרנט, ממנועי חיפוש ומאפליקציות בסלולר. החודש הוא יתארח בכנס "הטלוויזיה עוברת מסך" שעורכת סלקום, אשר יעסוק במעבר של התוכן מהטלוויזיה למדיום הסלולרי. לכאורה, סוננפלד הוא האיש המתאים לייעץ לענקיות סלולר, שגם כך לא סובלות ממיעוט הכנסות, איך למקסם את הרווח מתכנים נלווים. אלא שבכנס הוא ידבר על חדשנות בעולם הטכנולוגיה ועל תפקידה של המדיה ביצירת פורמטים ומיתוג, ובהשפעתם על הצרכנים ועל הרגלי הצריכה.

עמוס בתובנות שמאחוריהן שינוי עמוק בתפיסה המסורתית של פרסום ומיתוג, סוננפלד רואה את הטכנולוגיה ככלי לטרנספורמציה חברתית, שהופכת את היחסים בין התאגידים לקהל הצרכנים למשהו שוויוני יותר. חלק מהתובנות הללו הוא חולק בראיון ל"פירמה".

המדיה והקונספציות משתנות

* הטרנד: צריכת תוכן באמצעות הסמארטפונים

* הצרכנים: דורשים את התוכן שבו הם מעוניינים

* התאגידים: צריכים לספק תוכן לפי דרישה ולא לפי היצע

ככל שהסמארטפונים הופכים לנפוצים יותר, עוברים יותר ויותר משתמשי סלולר לצריכת תוכן דרכם, כולל וידיאו וחדשות. "צריכת המידע של אנשים משתנה", מאבחן סוננפלד. "רמת הדרישות שלהם השתנתה. המניעים שלהם לצרוך תוכן שונים היום מאוד מבעבר. ליותר ויותר צרכנים יש תפיסה מגובשת באשר לתוכן שהם מעוניינים לצרוך".

- איך זה משפיע על המדיה ועל התוכן הנצרך?

"התוצאה היא ששיטת השיווק משתנה, וגם המדיה עצמה משתנה. המשמעות היא שהמפרסמים, המותגים והתאגידים חייבים להבין שהם לא יכולים להמשיך ולאחוז בקונספציות הישנות שלהם, וזה משנה את הדרך שבה אנחנו מפיצים מידע בתקשורת. זה דורש מהתאגידים המפרסמים לתת יותר את דעתם באשר לדרך שבה הם פונים למדיה".

זו בשורה מצוינת לצרכנים, אבל לדעת סוננפלד, גם לתאגידים: "החדשות הטובות הן שיש לנו היום גישה ישירה אל הצרכנים, ואנחנו יכולים לדעת מה דעתם ביתר קלות, לדעת מה הם רוצים באמת ובצורה מדויקת יותר. היתרון הזה מגיע עם ההכרח לוותר על הנחות העבודה הישנות. איננו יכולים להישען על מודלים ישנים של שיווק ופרסום".

לשיטתו, המודלים החדשים מציעים דיאלוג. גם במה שנוגע למיתוג המוצר או החברה, וגם בהפנמת טבען של הרשתות החברתיות.

- מה זה ידרוש מספקי התוכן?

"שוק המידע הזמין גורם לכך שאנחנו מתחילים לספק את התוכן לא לפי ההיצע שלנו, אלא לפי הדרישה שבאה מהצרכנים".

מיתוג הוא כבר לא ויז'ואל

* הטרנד: מיתוג החברה נתפס בהתאם לעשייה שלה

* הצרכנים: יהיו פעילים עוד יותר ברשתות החברתיות, בנושאים שמפריעים להם

* התאגידים: צריכים לתקשר עם הצרכן כחלק מהמיתוג

כשהמוקד הוא מה שאנחנו הצרכנים רוצים במקום מה שסמנכ"לי המכירות רוצים שנקנה, זה משפיע על בניית מותג. בכירים תנובה, שטראוס והבנקים - זה הזמן לקרוא ביתר תשומת-לב. "מיתוג היה פעם אייקון, ויז'ואל שנחרת לנו בראש. הוא היה סימן מסחרי שהצרכן אמור לזכור ולזהות, והוא עסק במה שאתה אומר שהחברה שלך מייצגת. היום זה לא מה שאתה אומר, אלא מה שאתה עושה".

גם בלי להכיר את חרם הקוטג', סוננפלד מודע לטעויות הקריטיות שחברות עושות בקשר עם הציבור. "יש חברות שהביאו על עצמן נזק גדול מבחינת המוניטין, כיוון שהן לא הבינו את השינוי הזה. חברות גדולות מתקשות לא פעם להבין איך הן צריכות לאמץ את הדיאלוג עם הצרכנים כחלק מהמיתוג, ואין בהן את ההבנה הדרושה כדי להקשיב ולהגיב לקהל שלהן".

אני מספר לסוננפלד על הקיץ שעבר על ישראל, על השינוי התודעתי של הצרכנים, שגילו את הכוח שיש בידם כשהם פועלים יחד. הדוגמאות הישראליות, כמו גם השינויים הפוליטיים במזרח התיכון, נולדו, או לפחות קיבלו תאוצה משמעותית, ברשתות החברתיות.

"צריך לעשות הבחנה ברורה בין התקשורת ב-5 העשורים הקודמים לזו היום", אומר סוננפלד. "מדיה חברתית היא התנהגות. התנועות שאתה מדבר עליהן החלו בגלל דברים שהפריעו לאנשים והם החליטו לפעול. חלק מזה הוא תוצאה של חינוך, חלק מזה נובע מהמצב שהחברה הספציפית נמצאת בו. הפעולות האלה זכו לתנופה ברשתות החברתיות. אנחנו צריכים להבין מה זה אומר לנו כמודל מדיה חדש".

- זה אומר שלא רק הזירה הצרכנית תבלוט ברשתות החברתיות, אלא גם הפוליטיקה?

"נמשיך לראות שככל שאנשים מתחילים לפעול ולשאול שאלות לגבי המצב החברתי שבו הם נמצאים, כך נגלה יותר פעילות ברשתות החברתיות. כל מדיה היא בעיקרה חברתית. ההבדל הוא שבתקופה שלנו גם הקהל החל להיות צד פעיל במערכת החברתית הזו. היות שאנשים נוקטים עמדה בקשר לזה, אף אחד לא יכול לנסות להציע להם משהו שמנוגד למה שהם מאמינים בו".

אסור שהצרכן יישאר בחושך

* הטרנד: הרשתות החברתיות מעצימות את כוחם של הצרכנים

* הצרכנים: משתמשים ברשתות החברתיות ככלי תקשורת עם התאגידים

* התאגידים: צריכים לעדכן את הציבור במהלכים שנוגעים אליו

בעידן הפייסבוק, גם לחברות שמועדות לחרם צרכנים יש עמוד רשמי. בדרך-כלל, במקביל להקמת הדף הקורא לחרם, הגולשים גם באים להביע את דעתם על הקיר של החברה בפייסבוק. לדעת סוננפלד, זה המבחן הקריטי ביותר. "אם אינך נענה לזעם הצרכנים אתה מזיק לבסיס הקשר שלך עם הלקוחות. זה מתחיל בכך שחברות לא נוטות להסביר לציבור את הסיבות לפעולותיהן. קהל הצרכנים נותר בחוסר ודאות לגבי הרבה ממהלכי החברה, וכשהצרכנים לא מקבלים את המידע הם נוטים להניח הנחות שנראות להם הגיוניות. וזה יוצר נתק ענק בין המותג לקהל היעד".

- יש טיפול מונע?

"חברה טובה לא צריכה למצוא את עצמה עוסקת בבקרת נזקים ובכעס של הצרכנים, כי היא מפנה כל הזמן תשומת-לב לדעתם של הצרכנים וקשובה לשביעות רצונם, והיא גם מעדכנת אותם במהלכים שלה במה שנוגע אליהם".

סוננפלד מסביר איך זה עובד: "הדיאלוג שאני מדבר עליו הוא זה שיוצר את החיבור בין הצרכנים ובין המותג. הם מרגישים חלק ממנו. אם אתה מספר לקהל שלך על שינויים ארגוניים, על תוכניות ההתרחבות שלך, ואם אתה מתייחס גם לתגובות שלו - הקהל יכול להרגיש שיש לו חלק בחברה. והערך שהחברה יכולה להפיק מכך הוא קבלת מושג מדויק וזמין בזמן אמת לגבי השוק שבו היא פועלת".

בעקבות ההפגנות הקוראות לצדק חברתי גם בוול סטריט, כתב סוננפלד בבלוג שלו על הבנקים האמריקניים. הוא הציע להם לאמץ "מטבע חברתי", כלומר ליזום פעילות למען הקהילה ועידון של מדיניות העיקולים, כצעדים של "מיתוג מתקן" במטרה שבטווח הארוך הפעילות הזו תשנה את היחס הציבורי כלפי המגזר הבנקאי.

"בנקים יכולים לפעול במקום שבו הממשלה לא יכולה. יש להם תשתיות ומשאבים, וגישה למימון. אם במקום לעקל בתים הם יאפשרו לחייבים למצוא פתרונות, או ישתמשו ביכולות שלהם כדי לעזור לאלה שנאלצים לצאת מהבתים שלהם - הם עשויים לזכות בלקוחות נוספים. למרבה הצער, רוב הבנקים עדיין חושבים שהם יכולים להכתיב לשוק את התנאים ולהמשיך למכור לצרכנים מוצרים שלא באמת משרתים אותם".

- ייעצת, בין היתר, לבנק אוף אמריקה. הם קיבלו את הגישה שאתה מציע?

"הם מתחילים להבין את השינוי ולאט-לאט להתאים את עצמם. הם לא מצליחים לעשות את זה במהירות שמצפים מהם. אבל הרבה מאוד חברות מתחילות להבין. יש כאלה שלא מבינות או מתעלמות, ועל חלקן נראה את ההשלכות בתוך 3-4 שנים".

המידע הוא המסר

* הטרנד: חברות הסלולר הופכות לגורם מתווך בין הצרכן לספקים אחרים

* הצרכנים: יתוגמלו עבור המידע שייאגר על פעילותם לטובת צרכים מסחריים

* התאגידים: צריכים לנצל את התיווך ליצירת ערך ללקוח

הראיון מתקיים באמצעות סקייפ, מה שאומר שאיש מאיתנו לא מפרנס בשיחה הזו אף חברת טלקום, לא ספקית טלפונים קוויים, לא חברת סלולר ולא חברות המציעות קישור לשיחות בינלאומיות.

יכולנו לקיים את הראיון בטלפון, והנה אנחנו בסקייפ. אם כולם יעשו כמונו, מאיפה יבואו ההכנסות של חברות הסלולר?

"חברות סלולר מחפשות כעת בסיס אישי לקשר בינן לבין הלקוח. יותר חשוב מזה - הן לא חוסמות את הצרכן מגישה לספקי תוכן אחרים שהוא מעוניין בהם. כלומר, חברות הסלולר שמבינות את השינוי, מעניקות לצרכנים פלטפורמה שמקשרת ביניהם לבין סוג התוכן שהם מעוניינים בו. הן הופכות לגורם מתווך בין הצרכן לבין ספקים אחרים".

- ואיך הן ייצרו הכנסות מהפלטפורמה?

"הזכרת את סקייפ. סקייפ מאפשרת לאנשים עם תחומי עניין דומים לתקשר ביניהם. כשאתה הופך למתווך בין אנשים עם תחומי עניין משותפים, אתה יכול להשתמש בזה כהזדמנות לשווק להם דברים. בדרך הזאת אתה מייצר ערך. חברות הסלולר לא צריכות לחסום תוכנות כאלה, אלא לגלות איך הן יכולות לנצל את הפלטפורמה שהן מעניקות להן כדי לייצר ערך עבור הלקוחות שלהן".

בעצם, סוננפלד מדבר על שימוש במידע שאפשר לאגור על הפעילות שלנו ברשת הסלולר או באינטרנט לצרכים מסחריים. למי שחושש מהפגיעה בפרטיות, הוא מרגיע שהעניין חייב להיות בשקיפות מלאה ותוך תגמול הלקוחות.

"אם אתה הלקוח שלי, ואתה מתחבר דרך התשתית הסלולרית שלי לחברים שלך ברשת החברתית, ואתה מתחבר לאנשים אחרים באמצעות חיפושים שאתה מריץ במכשיר שלך, וכל זה נעשה במודל חינמי - האינטרס שלי כחברה סלולרית הוא להעניק לך יותר הזדמנויות לחלוק מידע עם אחרים, במטרה להשתמש במידע הזה כדי לבדוק הזדמנויות שיווקיות לעתיד. כלומר, ללמוד מהמידע הזה מהם המוצרים שאתה זקוק להם".

- ומה אני מרוויח פה?

"אתה, כצרכן, צריך לקבל ממני בתמורה קרדיט בדולרים, או נקודות זיכוי למשל, כדי שלשני הצדדים יהיה כדאי להשתתף בעסקה. אם אני מציע לך כצרכן אפשרות להחליף מידע ואני לא מסתיר את זה אלא אפילו אומר - אני אשתמש במידע שאתה מספק לי, ואני גם אשלם לך על המידע הזה - זה גם משנה את הדיון סביב נושא הפרטיות".

לינק אל העתיד

* הטרנד: דמוקרטיזציה בצריכת המידע מהעיתונות

* הצרכנים: יסכימו לשלם עבור תכנים איכותיים ברשת

* התאגידים: צריכים לקדם את תוכן הגולשים כדי לייצר עוד אייטמים חשובים

למרות ההבנה שהעיתונים המודפסים בדרכם לעבור מן העולם, סוננפלד לא חושב שצריך להתרגש מהשינוי הזה. הוא רואה יתרונות גם בדמוקרטיזציה של צריכת המידע, כלומר בנוכחות של לא-עיתונאים בתחום, וגם בקיומם של תאגידי התקשורת הוותיקים.

"יש תופעה של 'אזרחים מדווחים' או של 'מדיה אזרחית', ויש יותר ויותר צרכנים שדורשים לקבל את התוכן שלהם בתנאים שלהם. ועדיין, למדיה המסורתית יש ערך רב. ב'ניו-יורק טיימס', למשל, מקפידים לא להפוך את הכותבים שלהם למרצ'נדייז, והם גם משתדלים ככל יכולתם לשלם שכר שיאפשר לאותם עיתונאים להישאר בעיתון, למרות שההכנסות שלהם מפרסום יורדות".

מצד שני, אומר סוננפלד, ב"ניו-יורק טיימס" ידעו גם לאמץ את הדיגיטל. "הם עודדו את הכותבים להשתתף בפעילות ברשתות החברתיות סביב התכנים של העיתון. וזה דבר קריטי, כי זה חיזק את הקשר בין המנויים לעיתון, מה שחיזק את ערכו של העיתון כמותג. זה גם הוביל לכך שהקוראים החלו לראות בבירור את הערך שהם מקבלים מהעיתון, וזה גרם להם להתחיל לשתף בפייסבוק ובטוויטר תכנים שהם קראו בעיתון או באתר שלו".

- אבל הם ה"ניו-יורק טיימס". ההילה המקצועית שלהם תישאר גם כשהפרינט ימות?

"בוודאי. הם גם ההוכחה שהקוראים יסכימו לשלם עבור תכנים איכותיים ברשת, כל עוד הם יודעים שהאיכות של התכנים האלה תמשיך להיות יציבה, ושהתכנים אכן פונים אל תחומי העניין שלהם. תאגידי העיתונות לא צריכים לחשוש מהמעבר לדיגיטל. הם צריכים להמשיך ולשפר את איכות התכנים שהם מייצרים, ולהקדיש עוד ועוד תשומת-לב לקהל שלהם בנוגע למה נחשב בעיני הצרכנים שלהם כחשוב וכ'סיפור טוב'".

מבחינה שיווקית-מיתוגית, העתיד הוא באותם לינקים שהחברים שלנו מעלים בפייסבוק ובטוויטר. זו הדרך לבלוט בנוף החדש. אבל זו גם הדרך לייצר עוד חדשות. "גוף התקשורת צריך גם לדעת איך לקדם את התוכן הזה ואיך להשתמש בו כדי לייצר עוד אייטמים - לעבור עליהם ולחפש שם את הסיפור הבא. זה בדיוק העניין של פיתוח מערכת היחסים עם הקהל וקידום ההבנה של השאלה מה מניע את הקוראים לשתף אחרים במידע שהם קוראים אצלך".

- קריאת עיתונים בטאבלטים ובסמארטפונים זה הטרנד שישלח את הפרינט למוזיאון?

"זה יותר מטרנד. הפרינט הוא דוגמה מובהקת לאבולוציה של התרבות האנושית ולהשפעה של המגמה הפוסט-תעשייתית. הגסיסה המתמשכת של הפרינט היא תוצאה של העובדה שהאינטרנט מציע דרך נוחה יותר לצרוך את התכנים האלה. כך שיותר מאשר הפרינט גוסס, זה האינטרנט שמציע פורמט זול יותר לספק את הצורך".

עוד כתבות

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

על פי אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות נובעת ככל הנראה מהימנעות של הדורות הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים, ומשתיית בירה מסיבות בריאותיות ● על פי דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

לידיעת דמרי ופתאל: יש גם מפסידים מההצטרפות של פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה, ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה ומניות  בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"