במחטף של הרגע האחרון, ועל חודו של קול, התקבל בשבוע שעבר ערר לוועדת שרים לענייני חקיקה, שלפיו הממשלה תתמוך בחוק שאותו מקדם שר המשפטים, יעקב נאמן, לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. החוק עבר בקריאה טרומית במליאת הכנסת וכן בדיון שנערך בוועדת חוקה חוק ומשפט.
בוועדה לבחירת שופטים יש 9 חברים: שר המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים, שני נציגי לשכת עורכי הדין, שר ושני חברי כנסת - לפי הנוהג אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה.
כיום נבחרים שני נציגי לשכת עורכי הדין בבחירות במועצה הארצית. לפי הצעת החוק, שאותה הגיש ח"כ רוברט אילטוב מישראל ביתנו, לאחר שתוקנה בדיון בוועדת חוקה, יידרש רוב מיוחס בבחירות במועצה הארצית. התוצאה היא שלא תהיה ברירה אלא להשיג עסקה, שלפיה נציג אחד יהיה מסיעות האופוזיציה, אך הנציג השני יהיה יו"ר הלשכה או מי מטעמו.
האם מדובר בתיקון עקרוני? ככל הנראה, כל עוד ראש הלשכה הקודם, עו"ד יורי גיא-רון, היה בתפקיד, לא היה זה דחוף במיוחד לשריין מקום בוועדה לראש הלשכה. במפתיע, עם בחירתו של יו"ר הלשכה החדש, עו"ד דורון ברזילי, נוצרה דחיפות כזו, שכן הוא אינו שולט במועצה הארצית, שהיא הגוף הבוחר לפי החוק הקיים, את שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה.
גם ב"דברי ההסבר" להצעה אין כל הסבר שמנמק את הצורך האמיתי שהתעורר, לתקן את ההליך שנהג שנים ארוכות לגבי הדרך שבה נעשים המינויים החשובים ביותר בציבוריות הישראלית.
מדובר בתיקון על רקע פרסונלי בלבד, ולא על רקע עקרוני. בזמן הקרוב תבחר הוועדה לבחירת שופטים מספר שופטים, והרכב בית המשפט העליון ייקבע לשנים ארוכות. השינוי בחוק נועד, אך ורק, לתת כוח רב יותר לשר נאמן, שברזילי נחשב למקורב אליו.
כבר עתה יש לקואליציה וטו בבחירת שופטי בית המשפט העליון. הגדלה נוספת של כוחה רק תגרע מענייניות השיקול בבחירת השופטים ותפגע בעצמאות הרשות השופטת.
עיתויו של התיקון המוצע - לאחר הבחירות בלשכת עורכי הדין - פוסל אותו. יש בתיקון זה כדי לחבל ברצונם של הבוחרים, אשר בחרו את המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, בידיעה שבין תפקידיה החשובים טמון גם התפקיד של בחירת שני הנציגים לוועדה לבחירת שופטים. שינוי כללי המשחק בצורה דרמטית כזו חייב להיעשות לפני הבחירות בלשכה ולא אחריהן.
ומי יודע אם אכן היה מנצח דורון ברזילי בבחירות לראשות הלשכה, אם בוחריו היו יודעים שהוא יהיה הנציג בוועדה לבחירת שופטים? אם אכן ביקשו להעניק לו הבוחרים כוח כזה, הם היו מצביעים לסיעתו גם במועצה הארצית.
שיכרון כוח
מהלך זה מצטרף לתרגיל שנעשה עוד בתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית, שלפיו נציג "סיעות האופוזיציה" בוועדה הוא ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, שהמרחק האידיאולוגי בינו לבין נציג "סיעות הקואליציה", ח"כ דוד רותם, דומה למרחק שבין כפר אדומים לאפרת.
שימוש בסמכות החקיקה לצרכים פרסונליים תלויי זמן ומצב הוא שימוש לרעה בכוח החוק וחותר תחת אושיות שלטון החוק. חמור במיוחד ששר המשפטים מוביל גישה מעוותת כזו.
שיכרון כוח מוביל את חברי הקואליציה הנוכחית. לא נותר אלא לצטט את דבריו של ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין ז"ל, על ההבחנה בין מדינאי לדמגוג: "הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא חוטף, ואיננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים. בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין הרוב, אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות. הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה שכאשר יהיה הוא ברוב, ייתן אותן הזכויות למיעוט".
פרופ' מרדכי קרמניצר הוא סגן נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה. עו"ד עמיר פוקס הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.