גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות המסים תקל על מי שידווח על הכנסות מנכסים בחו"ל

מומחי מס: "50 מיליארד שקל של ישראלים מסתובבים בחו"ל; הצונמי ששטף את העולם של הקלות מס במסגרת גילוי מרצון הגיע גם לישראל"

רשות המסים פרסמה שלשום (ג') הוראת שעה לגילוי מרצון על נכסים ועל הכנסות בחו"ל, שבמסגרתה נקבע כי בחצי השנה הקרובה יינתנו הקלות מס משמעותיות למי שידווח על הכנסות מנכסים שבבעלותו מחוץ לישראל.

ההנחה של הרשות היא שמיליארדי שקלים עם טביעת אצבע ישראלית מסתובבים בעולם, מתחת לרדאר המס. עם פרסום הנוהל מקווה הרשות שתושבי ישראל המחזיקים פיקדונות ישנים בחו"ל שאותם קיבלו במתנה או בירושה, וכן נכסים נוספים שעליהם לא דיווחו עד היום, ירוצו להסדיר את ענייניהם מול רשויות המס.

הנוהל קובע את הפרוצדורה שיעברו הנישומים שיתנדבו לגלות את נכסיהם. בין היתר נקבע כי בקשת גילוי מרצון תידון בפני ועדה ממטה הנהלת רשות המסים, הכוללת נציגים מחטיבות החקירות, המשפטית, המקצועית והשומה והביקורת; ואם הבקשה תתקבל, תינתן חסינות פלילית לנישום, יוסדר ההיבט האזרחי שבקביעת המס, ויינתנו הקלות משמעותיות בגבייתו: פטור מתשלום קנסות וריבית, והפחתה בתשלום הפרשי ההצמדה, עד לוויתור מוחלט.

לדברי עו"ד משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי לרשות המסים ובין יוזמי ומקדמי הנוהל, היוזמה נולדה "בתקופת המשבר הקודם, כשהייתה בעיה גדולה של גביית מסים במדינה".

להערכתו השמרנית, "50 מיליארד שקל מסתובבים בחו"ל. ישנם הרבה מאוד ישראלים, אלפים רבים, אם לא עשרות אלפים, שמחזיקים פיקדונות בחו"ל בסכומים של 2 מיליון דולר, 3 או 5 מיליון אירו. זה כסף ששוכב בחו"ל הרבה מאוד שנים, שהישראלים מפחדים להתעסק בו בארץ מאז הרפורמה במס ב-2003, שקבעה את שיטת המס הפרסונלית".

היה בלבול בקרב פקידי השומה

- למה אנשים שהסתירו עד היום את הכספים שלהם יגלו גדלות-נפש ויתנדבו לגלות אותם?

מזרחי: "הרשויות בעולם, וגם בישראל, מאיימות עכשיו שהן הולכות לקבל את המידע על הכספים הללו, בכל מקרה, מגורמים בחו"ל. רשות המסים אומרת בעצם לנישום: 'מדינת ישראל הולכת תיכף לחתום על אמנה לחילופי מידע עם מדינות בחו"ל שעדיין לא היו חתומות איתה על אמנות מס; ותיכף המידע הזה יגיע אלינו, ואתם תעמדו לדין פלילי'. מי שלא יגלה, יסתכן בזה שכאשר יהיו חילופי מידע - וזה כבר קורם עור וגידים - הוא יצטרך לעבור את הדין הפלילי".

עם זאת, מומחה המיסוי, עו"ד משה שקל, לא מתרגש מהאיום. "גם היום ישראל חתומה על יותר מ-60 אמנות מס, שיש בהן סעיפים של שיתוף-פעולה וגילוי בין רשויות המס, כך שגם היום לרוב הנישומים הישראלים לא הייתה כל-כך ברירה אלא לדווח על הכנסות, פעילויות בחו"ל והון שנצבר בחו"ל. הנכסים הללו נצברו בדרך-כלל באחת המדינות שאנחנו ממילא קשורים איתן באמנות מס, ושיש חילופי מידע בין רשויות המס. כך שמהבחינה הזאת, אני חושב שהרשות לא צריכה להלך על מישהו אימים, כי לא השתנה הרבה".

שקל מבהיר בנוסף כי הליך של "גילוי מרצון" אינו חדש בעולם עבירות המס. ב-2005 פרסמה רשות המסים נוהל גילוי מרצון כללי, שדרכו היא פונה לנישומים ומפרטת את הנהלים והתנאים להחלתו. ה"חידוש" בנוהל הנוכחי הוא שהוא מתייחס לנכסים ולכספים בחו"ל באופן ספציפי.

לדברי שקל, "לא בטוח שמי שלא הייתה לו את המוטיבציה לדווח עד היום, והיה מוכן לחיות עם הסיכונים - החוזר הספציפי הזה ישנה הרבה את דעתו".

עם זאת, שקל מוסיף כי "זה ייתן תוספת מוטיבציה לדווח, כי ההליך מוסדר וברור למי פונים וכיצד תתרום לבהירות. עד היום היה בלבול רב בקרב פקידי השומה בנוגע ליישום הנוהל הקודם. כעת הכול ברור".

- מה דעתך על ההערכה שבחו"ל נמצאים נכסים בשווי 50 מיליארד שקל שאינם מדווחים?

שקל: "זה נראה לי מאוד מופרך ומוגזם. עם זאת, אני מעריך כי מדובר בהרבה מיליארדים. 10-20 מיליארד זה סביר".

אסור לדווח על הנכסים בעיוורון

רשות המסים מסתמכת על הערכות ודיווחים לא רשמיים, שלפיהם היקף הכספים הלא מדווחים המוחזקים על-ידי ישראלים בחו"ל נאמד במיליארדי שקלים, וברשות מעריכים כי חלק משמעותי מאותם כספים ידווח במסגרת הוראת השעה.

כמה מיליארדים טובים יכולים לסייע מאוד בפתרון המצוקות החברתיות עליהם זעקו המוחים בשנה החולפת; להזרים אוויר לנשימה לרופאים המתמחים שנאבקים על זכויותיהם או לשמש כיסודות הכלכליים לבעיית הדיור בארץ.

בלי קשר להיקף ההון שעשוי להיכנס למדינה, עו"ד-רו"ח גידי בר-זכאי, לשעבר בכיר ברשות המסים, חושב כי מדובר ב"צעד אמיץ ונכון של רשות המסים. בכך מצטרפת ישראל לשורה של מדינות מהשורה הראשונה החברות בארגון ה-OEDC".

בר-זכאי מבהיר כי לא כל בעלי הנכסים בחו"ל שלא דיווחו עליהם הם "עברייני מס". "מדובר במקרים רבים באנשים נורמטיביים שמצאו את עצמם, לעיתים אף בלי שהם מודעים לכך, במצב של כשל בדיווח לרשות המסים. הנישומים רוצים להסיר את המחדלים ולישון בשקט בלילה, והתוכנית המוצעת תאפשר להם לשלם מס אמת בלי להיות חשופים לקנסות, לריביות ולהפרשי הצמדה בסכומים שיכולים לעיתים להתקרב לסך החשבון כולו".

עם זאת, בר-זכאי מזהיר כי אסור לרוץ ולדווח על הנכסים והכספים בחו"ל בעיוורון. "קיימים מקרים רבים שבשל המצב העובדתי הנישומים לא נדרשים להליך הגילוי, שכן בניגוד לרושם הראשוני שעשוי להתקבל, הם לא חייבים במס בישראל. זאת, בשל שאלות מקצועיות כגון סיווג התושבות לצורכי מס, אמנות למניעת מיסי כפל, מבנה החזקות, סיווג ההכנסה, זיכוי ממס זר, הפסדים ועוד.

"חשוב לזכור כי מדובר בהליך מאוד מורכב ואף מסוכן. אני ממשיל אותו לניתוח מורכב, שלפניו צריך לוודא שהרופא המנתח יודע על כל הרגישויות של החולה כדי שלא יופתע במהלך הניתוח מתגובות לא צפויות".

לדברי עו"ד שוש שחם, לשעבר פרקליטה בפרקליטות מיסוי וכלכלה וכיום חברה בוועדת המסים של האו"ם, "הצונמי ששטף את מדינות העולם למתן הקלות מס וחסינות פלילית למי שמגלה מרצון נכסים והכנסות שלו בחו"ל, שעליהם לא דיווח במדינתו - בעקבות הכרסום בסודיות הבנקאית לאחר חשיפת פרשות בנק UBS השווייצרי ובנק HSBC - הגיע סוף-סוף גם לישראל".

שחם מבהירה כי פניות של לקוחות לבירור חבות המס בקשר לחשבונות שלהם בחו"ל שלא הוצהרו, הם דבר שבשגרה. "כל הזמן מתייעצים אתי בנושא, ומדובר באנשים אמידים ביותר, עשירי המדינה, עם חשבונות בנקים בחו"ל והרבה נכסים. עד היום הסדרנו להם את היחסים עם הרשות לפי נוהל גילוי מרצון מ-2005, אך יש עדיין מיליוני יורו, דולרים ופרנקים שווייצריים שמסתובבים בחו"ל".

שחם לא בטוחה שכל הכסף הזה יזרום לקופת המדינה בעקבות הנוהל הנוכחי. לגישתה, רשות המסים לא הלכה מספיק רחוק כדי לפתות את הנישומים לחשוף את הנכסים והכספים שהסתירו עד כה, זאת בייחוד כשבוחנים את ההוראה מול נהלים דומים הנהוגים בחו"ל.

"אם משווים את הוראת השעה שיצאה למקובל בעולם, נראה כי לא ניתנת בישראל במפורש כל הקלה ב'קרן' המס, כאשר במדינות אחרות נהוג לתת אפשרות להקלה כזו. למעשה, לא נעשית גבייה מופחתת של מס בגין הנכסים שייחשפו.

"פורטוגל, אשר נקטה בראשית החודש צעד דומה של גילוי מרצון, איפשרה לשלם כ'מס' רק 7.5% משווי ההכנסות. איטליה איפשרה לשלם כ'מס' 5% בלבד משווי הנכסים וההכנסות בחו"ל, או את המס הקבוע בחוק, לפי הנמוך יותר מבין השניים. ואילו אצלנו אין בנוהל החדש אזכור לשיעור המס אשר ישולם, כך שמגיש הבקשה נתון לחסדי הוועדה".

הרשות מתקשה להגיע למידע

מלכוד נוסף שממנו מזהירה שחם הוא הרטרואקטיביות של הגבייה. "הנוהל החדש לא קובע על כמה שנים לאחור צריך יהיה לשלם מס, האם 3-4 או 7 או 10 שנים לאחור, וחבל".

שחם מוסיפה כי "שווייץ קבעה, בהליך דומה בשנת 2010, כי יש לאבחן ירושות מכספים אחרים, ולגבי כספי ירושות יגבה מס עד 3 שנים לאחור ולא יותר, עם הקלות מס נוספות, כדי לעודד יורשים להצהיר על כספים ונכסים לא מוצהרים בשווייץ. כך היא גבתה מיליארדי פרנקים שווייצרים".

גם בארצות-הברית פיתו את הנישומים המעלימים בהסדר מיוחד: בשנת 2009 נתנו רשויות המס האמריקניות "חנינת מס" בהליך של גילוי מרצון לגבי נכסים וכספים בחו"ל - ובמיוחד לגבי חשבונות בנק בבנקים מסוימים בשווייץ.

לדברי שחם, "לאור ההצלחה הגדולה בארצות-הברית, חידשו את הנוהל והאפשרות לגילוי מרצון במתכונת הזו בפברואר 2011 עד סוף אוגוסט, ואף ניתנה ארכה לנישומים עד חודש ספטמבר השנה".

שחם מסיימת בנימה חיובית: "ההצלחה של ההליך תלויה ביישום נכון שלו על-ידי הוועדה שתדון בבקשות שיוגשו לרשות, ואז תושג התוצאה שלשמו הוא נולד - הכנסת מיליוני כספי מסים נוספים באופן חוקי לאוצר המדינה".

מנגד, עו"ד עוז חלבי, לשעבר מנהל תחום ביחידה למיסוי בינלאומי וממלא-מקום מנהלת היחידה, חושב שמדובר בצעד נואש של הרשות, ולא בהליך שיש לברך עליו. "רשות המסים יוצאת בהליך כאמור בשל העובדה שאין לה, או שהיא לא עושה שימוש, במשאבים שיש לה להגיע למידע בכוחות עצמה. הרשות מודיעה בעצם שהיא זקוקה לעזרת הציבור ולטובות".

לדברי חלבי, "הליך גילוי מרצון רשמי של הרשות, שפורסם ב-2005, עדיין תקף ובר-שימוש, וכך גם לגבי הליך גילוי מרצון משנת 2006 שמתייחס לחוק הנאמנויות. אלה מצביעים על העובדה שרשות המסים לא מסוגלת להגיע למידע לבדה, וכי אחת למספר שנים היא יוצאת בהליך כזה. המסר לציבור, לדעתי, הוא: אל תמהרו לדווח כי אחת לכמה שנים נסלח לכם".

נכסים שעליהם יחול הנוהל

עוד כתבות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"