15 שנים חלפו מאז שהעיתונאי רזי ברקאי ניסה להשיג את ה"אחראי על האינטרנט", באותו ציטוט מפורסם שנכנס כבר לפנתיאון. האחראי אמנם לא היה זמין או קיים אז, אך נראה כי בשבועות האחרונים ארה"ב מנסה לנכס לעצמה את התפקיד הלא מאויש הזה.
בשבוע האחרון, תעשיית האינטרנט האמריקנית סוערת. זהו לא מזג-האוויר החורפי שמתלווה לחג ההודיה, שיחול בסוף השבוע הקרוב. מדובר במלחמת קיום בין שתי תעשיות ענק, שמניעות את גלגלי הכלכלה האמריקנית ומשפיעות ישירות על כל בית-אב כמעט בשאר המדינות והיבשות.
על הפרק עומדת הצעת חוק שנויה במחלוקת, תחת השם Stop Online Privacy Act (או SOPA בקיצור). המטרה הראשונית הייתה למגר את תופעת הפיראטיות שקיימת באינטרנט, ולחסום בארה"ב גישה לאתרים זרים שמשתפים תוכן לא חוקי.
השתלשלות העניינים, לצד לחץ מסיבי מצד תומכי החוק על קובעי המדיניות בבית הנבחרים ובקונגרס, הפכה את החוק לדורסני במיוחד, ולכזה שצפוי להשפיע ישירות על חופש הביטוי ועל תעשיית האינטרנט כולה.
כמו איראן וסוריה
הרעיון שעומד מאחורי החוק המתגבש, שזוכה לתמיכה בבית הנבחרים, הוא לאפשר לממשל האמריקני להורות לנותני שירותים ברשת - ובהם ספקיות אינטרנט, מנועי חיפוש, חברות תשלומים ורשתות פרסום דיגיטליות - לחסום כל אתר שהציג לינקים אסורים שפוגעים בזכויות היוצרים ושגולשים העלו.
לשם הדוגמה, אם הורה יעלה לעמוד הפייסבוק שלו לינק לסרטון שבו בנו בן ה-7 שר שיר של ליידי גאגא - מדובר בלינק אסור. למעשה, אם החוק היה קיים לפני 6 שנים - אתר יו-טיוב היה נאלץ לסגור את שעריו.
גם אותו הורה, וכן גולשים אחרים, עלולים להיענש וצפויים להסתכן במאסר של 5 שנים אם הם משדרים יצירה מוזיקלית, שעלות עיגונה בזכויות יוצרים גבוהה מ-2,500 דולר. מערכת החסימה הזאת, מציינים המתנגדים לחוק, דומה לזו שקיימת באיראן, בסין ובסוריה.
מאבק האיתנים סביב החוק נראה כמו קרב אגרוף מהסוג שהקהל האמריקני מחבב. בפינה האחת ניצבים מקדמי החקיקה - ובהם חברי קונגרס; לשכת המסחר האמריקנית; RIAA (תאגיד חברות התקליטים האמריקני שבו חברות כסוני מיוזיק ויוניברסל מיוזיק); MPAA (איגוד אולפני הסרטים האמריקני שכולל, בין היתר, את דיסני, וורנר ברדרס ופוקס); נינטנדו ונטפליקס.
ארגון נוסף בפינה הזו הוא תאגיד BSA (Business Software Alliance), שמטרתו, בין היתר, להילחם בתוכנות פיראטיות. בין החברות בתאגיד ניתן למנות את אפל, מיקרוסופט, אינטל, דל ואדובי.
בפינה השנייה בזירת המאבק נמצאות חברות האינטרנט, שהחליטו באמצע השבוע שעבר, במסגרת דיון נוסף בחוק, לנקוט צעדים חריפים כדי להגן על האינטרסים שלהן. גוגל; פייסבוק; eBay; לינקדאין; AOL; טוויטר; יאהו; זינגה ומוזילה פרסמו בשבוע שעבר מודעת עמוד ב"ניו-יורק טיימס", שבה מכתב לבכירי הסנאט ובית הנבחרים בדרישה לבטל את החוק במתכונתו הנוכחית.
"אנו תומכים במטרות המוצהרות של החוק - לספק כלים טובים יותר להילחם באתרים זרים שפוגעים בזכויות יוצרים - אבל לא במה שנוצר ממנו", כתבו החברות.
לדבריהן, החוק יחשוף את חברות האינטרנט והטכנולוגיה לתביעות, מה שיצריך ניטור קבוע של אתרי אינטרנט. "אנחנו חוששים שצעדים אלה יהוו סיכון רציני לגל החדשנות המתמשך בתעשייה שלנו, וליצירת מקומות העבודה בענף.
"אנחנו לא יכולים לתמוך בחוק כפי שהוא כיום, ומבקשים מכם לשקול דרכים ממוקדות יותר, כדי להילחם באתרים זרים שנועדו לפגוע בזכויות יוצרים, תוך שמירה על החדשנות והדינמיקה של רשת האינטרנט כמנוע צמיחה קריטי לכלכלה וליצירת מקומות תעסוקה".
יו"ר גוגל, אריק שמידט, התבטא בחריפות בימים האחרונים בנושא במסגרת הרצאה שנשא בבית הספר לניהול ב-MIT. "הפתרונות האלה דרקוניים. ישנה הצעת חוק שתחייב ספקיות אינטרנט להסיר כתובות של אתרים; זה מה שנקרא 'צנזורה', בפעם האחרונה שבדקתי".
סוף החדשנות?
בד-בבד, מספר אתרי אינטרנט - ובהם אתר הבלוגים הפופולרי tumblr - החליטו לערוך מפגן מחאה אינטרנטי, והציגו את הלוגואים שלהם באתרים כמצונזרים, כמחאה על החוק המתהווה, במסגרת מה שכונה "יום הצנזורה האמריקני".
מתנגדי החוק דיווחו בסוף השבוע שחלף כי עד כה הצטרפו למאבקם יותר מ-6,000 אתרים, וכמיליון מיילים נשלחו לחברי קונגרס לצד כ-3,000 מכתבים שנשלחו בדואר. כמו כן, אתר tumblr הפעיל באמצעות גולשיו מרתון שיחות לנציגי בית הנבחרים, שבמסגרתו התקיימו יותר מ-87 אלף שיחות.
בינתיים נראה כי המאבק מתחיל להשפיע. בשבוע שעבר צייצה ראש המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, ננסי פלוסי, בחשבון הטוויטר שלה כי "חייבים למצוא פתרון טוב יותר מאשר SOPA". אחד היריבים הפוליטיים שלה, דארל איסה, עשה לה retweet (שיתוף מחדש) והוסיף: "אם אפילו אנחנו מסכימים...", כאות תמיכה לדבריה.
נוסף על כך, יותר מ-100 פרופסורים למשפטים שלחו מכתב פתוח בנושא החוק המדובר, שבו הם מציינים כי השלכותיו עלולות לפגוע ברשת ובחופש הביטוי, ולחסל את החדשנות של חברות חדשות. לדבריהם, "המהלך יצביע על נסיגה מהתמיכה החזקה של ארה"ב בחופש הביטוי ובחופש להחלפת מידע, וברעיונות הבסיסיים שמאחורי האינטרנט.
"בזמנים שבהם ממשלות זרות מבצעות מהלכים מרחיקי לכת של הפעלת צנזורה על תקשורת באינטרנט, החוק המדובר יקרב את ארה"ב לאותם משטרים מדכאים".
כעת נותר רק לעקוב מקרוב כיצד ישפיע המאבק על מקבלי ההחלטות. אישורו של החוק הזה עלול לדרדר את תעשיית האינטרנט, ולקרוא תיגר באופן ישיר על חופש הביטוי ועל היסודות שעליהם נבנה דור ה-Web 2.0, מבוסס תוכן הגולשים. במקום מלחמה על הפיראטיות, יהפוך החוק את המאבק למלחמה על עתיד האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.
