"התביעה הייצוגית נגד הבנקים ביחס לתיאום שיעורי ריבית ועמלות במגזר המסחרי צריכה להסתיים בפיצוי של מיליארד שקל לכל הפחות ובהתנצלות גדולה לציבור" - כך אמר היום (ד') ל"גלובס" בא-כוחה של התובעת הייצוגית, חברת "שרנוע", עו"ד יצחק אבירם.
עו"ד אבירם גם אישר ל"גלובס" כי לאחרונה הציעו נציגי הבנקים הנתבעים - לאומי, הפועלים ודיסקונט - לתובעת הייצוגית לסיים את התביעה בפשרה שתכלול פיצוי של כ-15 מיליון שקל. ואולם, התובעת סירבה לכך בכל תוקף.
עוד אמר עו"ד אבירם כי כעת, כשגם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע על תמיכתו בהגשת התביעה הייצוגית, יש סיכוי שההתנהלות הפסולה של הבנקים תתוקן.
"גם בתי המשפט, גם הממונה על ההגבלים העסקיים וגם היועץ המשפטי לממשלה כבר מבינים שהיה תיאום מחירים בבנקים. מה שחשוב יותר מהפיצוי שייפסק בתביעה, הוא שההתנהגות הזו של הבנקים לא תתרחש", אמר עו"ד אבירם.
באפריל 2009 קבעה הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, רונית קן, כי מאז תחילת שנות ה-90 ועד 2004 התקיימו בין 5 הבנקים הגדולים בישראל הסדרים כובלים, שבמסגרתם העבירו הבנקים בינם לבין עצמם מידע בנוגע לעמלות בשוק הספקת שירותי בנקאות למשקי-בית ועסקים קטנים.
על קביעת הממונה הוגש ערר, שטרם הוכרע על-ידי בית הדין להגבלים עסקיים, הפועל במסגרת בית המשפט המחוזי בירושלים.
במקביל אישר בית המשפט המחוזי בירושלים בינואר 2008 להגיש את התביעה הייצוגית נגד הבנקים בעניין תיאום העמלות. הבנקים הגישו ערעור לעליון נגד החלטה זו, והוא אמר לדון בסוגייה בהרכב מורחב בן 7 שופטים.
הסדר כובל
אתמול (ג') פורסם כי היועמ"ש וינשטיין הגיש לעליון את עמדתו, לפיה הוא תומך בהגשת התביעה הייצוגית נגד הבנקים, על בסיס קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים. ואולם לטענת היועמ"ש, כל עוד לא התקבל הערר על קביעת הממונה - הרי שהיא "עומדת על כנה, ויש לקרוא אותה כלשונה, ללא פרשנויות, הסתייגויות ושינויים. זו קביעה של רגולטור, שפעל במסגרת תחום מומחיותו, תוך עשיית שימוש בכלי חקירה נרחבים שהחוק העמיד לרשותו. יש להעניק לקביעת הממונה חשיבות ראייתית כבדת-משקל.
לפי עמדת היועמ"ש, "בנסיבות שבהן מציגה התובעת הייצוגית התנהגות מקבילה בשוק אוליגופולי, כמו שוק הבנקאות, יושג האיזון הדרוש כשיוצג גורם מצרפי מתאים.
לדבריו, בהינתן קיומה של זהות מחירים שהתקיימה בין הבנקים, באופן מתמשך ולאורך השנים הרלוונטיות - יכולה קביעת הממונה לשמש גורם מצרפי, המעצים את החשד והופך את קיומו לאפשרות סבירה. "על גורם זה לבסס אפשרות סבירה לכך שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה, המיוצגת על-ידי התובעת הייצוגית".