גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המיעוטים שולטים בנו

תופעה שמתרחשת בימין, שהפך מתנועה של ז'בוטינסקי לתנועת "תג מחיר" וגם בשמאל

מה ההסבר לקורה בסיעות הימין בכנסת ולבולמוס החקיקה נגד בית המשפט העליון ונגד עקרונות הכרזת העצמאות? דוח תקופתי של ארגון ימני קיצוני, כך מדווח מעריב (24.11), מדרג את חברי הכנסת של סיעות הימין על-פי תרומתם למתנחלים.

לדו"ח זה השפעה מרבית על עתידם של חברי הכנסת של הליכוד, שכן הם נבחרים בפריימריז של חברי המפלגה. בין החברים יש מיעוט מאורגן וממושמע של מתנחלים, לרבות הקיצוניים מ"נוער הגבעות", וחרדים לאומנים, שגודלו נע בין 20% ל-25% מחברי המפלגה. אל מיעוט זה מופנה הדוח התקופתי, המדרג את חברי הכנסת לפי הצבעותיהם.

מיעוט זה הוא כוח משמעותי משום שהוא ממושמע ומצביע כאיש אחד בעד הקיצוניים ביותר, בעוד קולות חברים מהשורה מתפזרים בין שאר המועמדים; כך שולט המיעוט בבחירות המוקדמות. אם מצרפים לכך את ההשפעה העצומה של לשונות המאזניים החרדיות, חייבים להגיע למסקנה ששני מיעוטים שולטים בנו: סרבני השירות הצבאי - החרדים, וסרבני החוק - המתנחלים.

ישאל השואל: הרי רוב התומכים בליכוד ובממשלה זו, אינם מתוך שתי קבוצות מיעוט אלה, אלא מיישובים עירוניים, העובדים לפרנסתם ומשרתים שירות קשה בצה"ל.

ואכן, סקרי דעת הקהל שעשה ערוץ הכנסת הוכיחו, שבציבור הרחב אין רוב ליוזמות הימין הלאומני-דתי, ושיותר ישראלים חושבים שיוזמות אלה מסכנות את הדמוקרטיה, מאשר אלה החושבים שאין בהן סכנה. מה קורה כאן?

המציאות סתרה את האמונה

התשובה נעוצה בשילוב שבין שיטת הבחירות היחסית, הנותנת כוח לא-יחסי לקבוצות מיעוט המהוות לשון מאזניים, ושיטת הבחירות הפנימיות - הפריימריז - המפקידות את בחירת המועמדים בידי חברי המפלגה.

לכאורה, בפנינו תהליך של דמוקרטיה השתתפותית, העדיפה על השיטה הקודמת של ועדה מסדרת. אכן, בעבר תמכתי בשיטה זו, מתוך אמונה שגם בתוך המפלגה צריכה לשרור דמוקרטיה. אך המציאות סתרה אמונה זו.

בחברה הישראלית קיים פער עצום בין המצביעים העירוניים הלא-מאורגנים והלא-ממושמעים, לבין הצבעה אחידה בישובים קטנים וממושמעים (כמו בעבר בקיבוצים, והיום - בהתנחלויות בשטחים ובכפרים ערביים, ואפילו בקרב מועסקים במפעל מסוים). כך נוצרה א-סימטריה בין הרוב העירוני החילוני, למצביעים לפי פקודה ושכנוע פנימי עמוק, בחלקים הממושמעים של המדינה.

תופעה זו נכונה גם בימין - שהפך מתנועה של ז'בוטינסקי לתנועה של "תג מחיר" - וגם בשמאל, כמו גוש השומר הצעיר בתוך מרצ וההשפעה הדרוזית הגדולה בתוך העבודה. התוצאה היא, לעתים קרובות, שמספר הפעילים של המפלגה, חברי מרכז ואחרים, גדול יותר ממספר המצביעים עבור אותה מפלגה ביישוב מסוים.

כך נוצר מצב, שלא רק בממשלה שולט המיעוט, אלא גם במפלגות עצמן; ולא סתם מיעוט, אלא באורח טבעי, המיעוט האידיאולוגי יותר, הקיצוני יותר, ובמקרה של הליכוד - המיעוט הפנאטי, הלאומני-דתי, הרוצה לחסל את העקרונות הגלומים בציונות ובהכרזת העצמאות. לתורת ז'בוטינסקי אין היום תהודה במרכז הליכוד בשל כוחו של מיעוט זה.

כך, בעזרת הפריימריז, גדל הקיטוב בתוך החברה וגדלה ההקצנה, המרחיקה את ישראל מיסודותיה הערכיים ומקהילת הדמוקרטיות הליברליות.

ולא רק בימין: מה שקרה בלשכת עורכי הדין (אולי עדיף לקרוא לה "לשכת עורכי הדיל") בקרב "גוש השמאל" הממושמע, שעשה יד אחת עם ש"ס כדי לסלק אישה מהגוף הבוחר את הדיינים - הוא מעשה שפל ומסוכן, לא פחות מפעולות "תג מחיר".

מה עושים? בכנסת זו, בה שולטת רוח הטירוף הלאומני-חרדי, אין כנראה מה לעשות, אלא להתפלל שהחל בבחירות הבאות תיוולד כנסת שבה יש רוב שפוי וציוני. כשזה יקרה, צריך יהיה לעבור לשיטה אחרת של בחירת מועמדים לכנסת - שיטה בה גוף מנהיג של המפלגה מציע רשימת מועמדים, וציבור הבוחרים כולו - ולא רק רוב המגויסים האידיאולוגיים - יוכל לשנותה ביום הבחירות. זו השיטה הנהוגה בהצלחה רבה בהולנד. שם המצביעים רשאים למחוק שם מרשימת המועמדים, ואם יש רוב למחיקה זו, המועמד/ת מוצאים מהרשימה. זו היא שיטה דמוקרטית יותר ומאוזנת יותר משיטת הפריימריז, שהעלתה לשלטון קבוצות מיעוט המסכנות את עתידנו.

הכותב הוא מרצה למשפט במרכז הבינתחומי בהרצליה, שר החינוך וח"כ לשעבר וחתן פרס ישראל לחקר המשפט

עוד כתבות

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב, בהובלת מניות הנדל"ן והבנקים

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.4%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.4% ● אלביט עולה ב-4% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ● אל על יורדת אחרי הדוחות ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

בנימין נתניהו פוגש את נרנדרה מודי שנחת בארץ, היום / צילום: ap, Leo Correa

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות