גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתפתחויות החדשות ב-IFRS: רו"ח שלומי שוב מנתח

המוסד האמריקני לתקינה חשבונאית מציע לעבור ממדידת נדל"ן להשקעה לפי עלות - למדידה לפי שווי הוגן ■ התקן יחול על חברות נדל"ן מניב ויביא להצפת ערך

ב"מלחמה" המתנהלת ב-4 השנים האחרונות בין תומכי ובין מתנגדי אימוץ התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) בישראל, הוכרע לאחרונה קרב נוסף לטובת התומכים באימוץ התקינה.

אחד הארגומנטים החזקים של מתנגדי אימוץ התקינה, במיוחד אימוצה כמקשה אחת, הוא הטענה כי הכלכלה החשובה בעולם והקרובה אלינו ביותר, ארה"ב, לא אימצה את ה-IFRS. זאת, בניגוד לטענות התומכים כי מדובר במהלך גלובלי, ואסור לישראל להישאר בחוץ.

בסוף חודש אוקטובר השנה פרסם המוסד האמריקני לתקינה חשבונאית את הצעת התקן המהפכנית בנושא נדל"ן להשקעה, תקן שמתקרב מאוד ל-IFRS. אפשר לומר שזוהי פריצת-דרך. נושא מדידת הנדל"ן להשקעה (נדל"ן מניב) נותר אחת מאבני-הנגף הגדולות שעמדו בפני איחוד שתי התקינות החשובות בעולם - הבינלאומית והאמריקנית.

בתקינה הבינלאומית, נדל"ן מניב נמדד בדרך-כלל לפי שווי הוגן. כלומר, על-פי הערך שמייצג את המחיר שבו הנכס יכול להימכר בתנאי השוק, בעסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון. בתקינה האמריקנית, הנדל"ן נמדד עד כה לפי עלותו ההיסטורית, ללא התחשבות בשווי השוק הנוכחי שלו.

שוני מכריע זה יצר הבדלים גדולים הן במאזני החברות והן בדוחות הרווח וההפסד. בתקינה הבינלאומית, אם עלה שוויו של הנדל"ן במהלך השנה, נרשמה הכנסה בגובה עליית הערך כנגד שיערוך הנדל"ן למעלה (ובמקרה ההפוך, של ירידת ערך - נרשמה ירידה בהתאמה), בעוד התקינה האמריקנית התעלמה מעליית הערך.

כיצד ישפיע המהלך על דוחות חברות אמריקניות לנדל"ן מניב? מדובר בהצפת ערך. הנושא זכור מהניסיון הישראלי ביישום ה-IFRS, שאומץ רשמית ב-1.1.2008 (אך אימוץ התקנים השונים החל בישראל כמה שנים קודם לכן, לרבות אימוץ התקן בנושא נדל"ן להשקעה).

המעבר ממודל העלות למודל השווי הביא להצפת ערך, ובעקבותיו גם לגידול ניכר בדיבידנדים המחולקים. הגאות בתחום הנדל"ן המניב, המשבר וההתאוששות, השתקפו במכפיל ההון של החברות הודות לאימוץ התקן.

מסקירה של הנתונים המצרפיים של 9 חברות נדל"ן מניב הגדולות בישראל עולה כי מכפיל ההון בתום 2007 היה 1.06; בתום 2008 (תקופת המשבר) ירד ל-0.52; בתום 2009 עלה ל-0.96; ובסוף 2010 טיפס ל-1.2. אמנם אין זהות בין ההון החשבונאי לבין השווי הכלכלי, אך המגמה במספרים אלה ברורה ומשקפת.

המבצר האחרון נפל

המומחה ל-IFRS וסגן דיקן (חשבונאות) בית-הספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, רו"ח שלומי שוב, שהוא מהתומכים של התקינה הבינלאומית והמהפכה התפיסתית שהיא חוללה למקצוע ראיית החשבון, מחכך ידיים בהנאה מהמהלך האמריקני.

לדבריו, "מדובר אמנם רק בפרסום של הצעה לתקן, אך מאחר שמדובר בסוגייה עקרונית כל-כך - מרגע שנפל הפור, זה רק עניין של זמן עד לפרסום התקן הסופי. מדובר באחד הפערים הגדולים שעמדו בפני פרויקט ה-CONVERGENCE - מיזם ההאחדה בין המוסד הבינלאומי לתקינה (IASB) לבין המוסד האמריקני לתקינה (FASB).

"ברוב המקרים, התקינה הבינלאומית היא דווקא זו שהתאימה את עצמה. למשל, בנושא של מגזרי פעילות, שבו התקן הבינלאומי הוחלף כדי להעתיק את התקן האמריקני, שנוקט את גישת ההנהלה המהפכנית. הרוב המוחלט של התקנים בשנים האחרונות (חוץ מ-IFRS9 הבעייתי) הוא פרי עבודה משותפת של שני המוסדות. בכל הקשור לתקן של מדידת נדל"ן להשקעה - זה אחד המקרים היחידים, אם כי משמעותי ביותר - שהאמריקנים קיבלו את הגישה הבינלאומית. ניתן לומר, שהמבצר האחרון נפל".

- מה בכל זאת ההבדל בין התקן האמריקני החדש לבין התקן המקביל ב-IFRS, בנוגע לנדל"ן להשקעה?

רו"ח שוב: "ההבדל העיקרי הוא שהתקן האמריקני יחול רק על חברות שעוסקות בנדל"ן מניב, חברות שזה המודל העסקי שלהן, ולא על חברות עסקיות רגילות שיש להן, למשל, השקעה בנדל"ן מניב, אך זה לא עיקר עיסוקן.

"לצורך המחשה, תנובה תפרסם בקרוב דוחות IFRS. נניח שהנדל"ן שלה, שאינו מוחזק לצורך פעילות ייצור החלב או לצורכי ההנהלה, ראוי, לאור התפיסה של התקינה הבינלאומית, לבסיס מדידה לפי שווי הוגן. לפי התקינה האמריקנית קרקעות אלה יימדדו רק לפי העלות. צריך להבין שגם כך ההשפעות הגדולות של הנושא, לפי הניסיון הישראלי, התרכזו בחברות נדל"ן מניב, כך שההבדל אינו כל-כך גדול.

"קיים עוד הבדל - לפי התקינה האמריקנית, בארה"ב יחייבו את חברות הנדל"ן המניב ליישם את מודל השווי ההוגן, ולא יאפשרו בחירה בינו לבין מודל העלות, כפי שקיים בתקינה הבינלאומית.

"אין לכך משמעות מעשית רבה, משום שבישראל, למשל, כמעט כל חברות הנדל"ן המניב, פרט אולי לשיכון ובינוי, בחרו במודל השווי ההוגן. המוהיקנית האחרונה הייתה אלרוב, שבתחילת הדרך בחרה במודל העלות, אבל בשנה שעברה התיישרה עם יתר החברות ועברה לשווי הוגן.

"מצב שבו תקינה חשבונאית מאפשרת שתי חלופות אינו רצוי, וגם התקינה הבינלאומית לא אוהבת זאת. אך מטעמים פוליטיים בעיקר, של נטרול התנגדויות באירופה, השאירו שתי חלופות במטרה שבעתיד, לאחר שכולם יראו שהשד אינו נורא כל-כך, יבטלו את אפשרות מודל העלות. לדעתי, לאחר ההתפתחות הנ"ל בארה"ב, המועד לכך קרב".

- מדוע ביצעו הפרדה בין נדל"ן מניב לרכוש קבוע אחר?

"ההפרדה בין נדל"ן להשקעה לבין רכוש קבוע מבוססת על כך שהשימוש בנכס ו/או כוונות השימוש בו מובילים לכך שמדובר בנכס שונה בתכלית. נניח שחברת מזון היא בעלת מבנה משרדים. אם המבנה משמש את ההנהלה, הרי שהוא מפיק הכנסות עקיפות דרך המכירות של מוצרי המזון.

"כלומר, מדובר בנכס שהוא תומך ייצור, ועצם העובדה שערכו בשוק עלה, הוא לא רווח מבחינה החברה, כי היא מרוויחה ממכירת מזון. הדבר דומה לדירה שבבעלותך שאתה גר בה. אין זה משנה אם ערכה עלה כי אינך מוכר אותה, ואתה ממשיך להשתמש בה. לעומת זאת, אם המבנה מושכר לאחרים, הרי שמדובר בסוג של השקעה, נכס פיננסי עם תזרים עתידי. לכן, אם ערכו עולה נוצר רווח".

כללים מול עקרונות

- כיצד יתבצע הטיפול בחברות בעלות פעילות מעורבת?

"ההצעה האמריקנית חלה רק על Investment Property Entities, כלומר, ישויות שעיקר נכסיהן הוא נדל"ן להשקעה, לפי תפיסת המודל העסקי. למשל, במקרה של תנובה לעיל, הרי שבהתאם לאמריקנים גם הנדל"ן שלא משמש את הפעילות ימשיך להיות מטופל לפי מודל העלות.

"'תפיסת המודל העסקי' זו ההצדקה התיאורטית לכך שהאמריקנים יוצרים בידול לטיפול בחברות נדל"ן מניב. הדבר דומה לבידול שקיים, למשל, בקרנות הון סיכון, שלא נדרשות ליישם את שיטת השווי המאזני ובעתיד אפילו את הדוחות המאוחדים, ובמקום זאת מדווחות על כל ההשקעות לפי שווי הוגן. כלומר, זה מצב שבו מייצרים שונות בטיפול החשבונאי על בסיס מהות העסקים של החברה".

- עם אימוץ התקן החדש, מה ההבדלים העיקריים שנותרו בין ארה"ב לאירופה?

"ההבדל העקרוני היחיד הוא שבהתאם לתקינה האמריקנית כל רווח או הפסד צריך לעבור בסופו של דבר בדוח רווח והפסד, ואין דבר כזה לזקוף רווח או הפסד ישירות להון (OCI) בלי מיחזור שלו לדוח רווח והפסד.

"הדוגמה הכי חדשה היא IFRS9, שמאפשר להעביר רווחים/הפסדים בגין השקעה במניות ישירות להון, ללא צורך בהעברה לדוח רווח והפסד במקרים של מימוש או ירידת ערך משמעותית או מתמשכת (כגון בדוחות הרבעון השני של אלקטרה-נדל"ן, שסיווגה כהון את ההפסדים בגין מלונות מריוט).

"מעבר לתקנים, ההבדל הכי גדול בין השיטות הוא ההבדל בתפיסה. האמריקנים - גם אם הם יגידו אחרת - נשארו בחשיבה השבלונית שמאפיינת תקינה מבוססת כללים; בעוד התקינה הבינלאומית מפעילה שיקול-דעת - זו תקינה מבוססת עקרונות. השינוי הוא תהליך קשה ועמוק מבחינת האמריקנים, שעשוי לקחת הרבה שנים".

אימוץ סלקטיבי גם בישראל?

האימוץ האמריקני של ה-IFRS חזר לסדר היום, ובחודש שעבר התקיימה בבוסטון ועידת IFRS בשיתוף עם ה-IASB האמריקני. עם זאת, אם לפני המשבר האחרון האמריקנים דנו באימוץ מלא של התקינה הבינלאומית, כפי שנעשה בישראל, הרי שכעת מדברים על "endorsement", סוג של פילטר שישחרר אותם מיישום תקן או סעיף בעייתי מבחינתם. מעל לכול חוששים בארה"ב לאבד את "הריבונות החשבונאית".

אם אלה הם פני הדברים, אולי יש מקום שגם ישראל תעבור מאימוץ מלא של כל התקינה לאימוץ סלקטיבי יותר, שמתאים לכלכלה הישראלית ולמערכות המס והמשפט שלה, אימוץ שיחזיר לידיה את השליטה על התקינה.

- אם ישראל תאמץ את הגישה האמריקנית הבררנית, אילו שינויים היו מתבקשים אצלנו ומדוע?

רו"ח שוב: "במצב כזה אנחנו יכולים לא לאמץ, או לפחות לעכב, את הכניסה לתוקף של תקנים חשבונאיים בעייתיים. דוגמה טובה היא IFRS9, שהיה בכותרות בחודשים האחרונים לאור הניסיון של IDB לבצע אימוץ מוקדם שלו, כדי לא לרשום בדוח רווח והפסד את ההפסדים הגדולים בהשקעה בבנק קרדיט סוויס.

"לדעתי, כאשר תקן מאפשר להגיע למצב שבו בדוח רווח והפסד רושמים רק רווחים בגין השקעה במניות, ולא הפסדים - זה מצב לא ראוי. לכן, אם יינתן לנו בישראל שיקול-דעת, כדאי לא לאפשר זאת. גם האיחוד האירופי טרם אימץ את התקן הנ"ל, וגם בארה"ב הוא לא יאומץ.

"העניין הוא שעד כה גם ל'אנדורסמנט' באירופה לא הייתה משמעות, כי ההחלטה של רשות ניירות ערך האמריקנית, בזמנה, לאפשר למנפיקים זרים לפרסם בארה"ב דוחות IFRS ללא התאמה לכללי החשבונאות בארה"ב, דרשה כי היישום יהיה IFRS נטו, ללא התערבות.

"החלטה זו החלישה מאוד את האנדורסמנט של אירופה. בחודש שעבר, בכנס בבוסטון, אמר יו"ר ה-IASB, יאן הוגרוורסט, שרק כ-30 חברות באירופה בחרו באפשרות שלא ליישם 9 פסקאות מ-IAS39, שלא אושרו על-ידי הפילטר האירופי.

"כל יתר 8,000 החברות מיישמות את התקן האמריקני במלואו. לדעתי, ברגע שהאמריקנים יחליטו על אנדורסמנט - אין סיבה שהאירופים והישראלים לא יישרו קו".

עוד כתבות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ויקטורי ערכה חיפוש בקניות של לקוחה, איזה פיצוי היא תקבל?

אישה שרכשה מוצרים בויקטורי ונדרשה להתלוות לקצין הביטחון לבדיקת הרכישה, תבעה את הרשת על לשון הרע המדינה נדרשת להשיב מדוע לא נקבעה הוראת תשלומים למערכת הבריאות ● אם ביקשה לעבור לעיר מרוחקת עם בנה בן ה־9 ואביו, בן זוגה לשעבר, התנגד. מה קבע בית המשפט? ● 3 פסקי דין בשבוע

שכונת גליל ים, הרצליה / צילום: המרכז למיפוי ישראל

הנוף לים בנתניה, המיקום המנצח בתל אביב: השכונות שעברו מהפכה

צילומי אוויר מראים את השינוי הגדול שהתרחש ב־20 השנים האחרונות באזורים מרכזיים ברחבי הארץ: את השדות החליפו בנייני מגורים, כבישים ופארקים ● איך אפשר היה לתכנן את השכונות החדשות טוב יותר ● צילומי אוויר: המרכז למיפוי ישראל ● פרויקט מיוחד

מטה אמזון. זונחת חוזים למשרדים או אינה מחדשת אותם / צילום: Shutterstock, Tada Images

ענקיות הטק מצמצמות שטחים, וזו מכה נוספת לנדל"ן המניב

הצמצום הזה מהווה ניגוד חריף לאחר שנים שבהן החברות רק הגדילו את השטחים

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא הגיע לגיל 55. ואז הקים את החברה החשובה ביותר בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

נגישות או עיוות? מספר תווי הנכה זינק מ־405 אלף ל־628 אלף בתוך שנתיים

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

טהראן, אמצע חודש  אפריל / צילום: ap, Vahid Salemi

דיווח: ישראל חיסלה בתוך איראן איש משמרות המהפכה

כתב איראן אינטרנשיונל דיווח כי ישראל חיסלה קצין במשמרות המהפכה שהיה מעורב בניסיון פיגוע נגד יהודים בגרמניה ● בסוף דצמבר דווח כי מספר חשודים נעצרו בחשד לניסיון פיגוע בברלין

בתים בטקסס. צילומי לווין ורחפנים הפכו לנשק בידי חברות הביטוח / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח האמריקאיות מרגלות אחרי בתים מהשמיים

חברות בארה"ב משתמשות ברחפנים כדי לבדוק גגות או לזהות פסולת חצר וטרמפולינות שלא הצהירו עליהן

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב"ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

השקל מתחזק מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

השקל מזנק בכ-2% מול המטבעות הזרים; אלו הסיבות

ברקע למגעים בעסקת החטופים השקל מתחזק בחדות הבוקר (ג'), בהמשך למגמה אמש ● למרות האופטימיות, הכלכלנים הבכירים מזהירים כי התנודתיות בשוק המט"ח המקומי צפויה להימשך

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

דרכון ישראלי / צילום: Shutterstock

מהיום: אפשר לחדש דרכון ותעודת זהות באינטרנט. כך זה יעבוד

לאחר שבשנה שעברה נרשמו "פקקים" חסרי תקדים בדרך להנפקת דרכונים ותעודות זהות, חוק חדש שנכנס לתוקף מאפשר לבצע את התהליך באופן מקוון ● כיצד זה יעבוד, ולמי הדבר יתאפשר? ● גלובס עושה סדר

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

רואי סויסה / צילום: תמונה פרטית

המשקיע הזה ראה עשר דירות יד שנייה, ובסוף מבצע אחד שינה את התמונה

רואי סויסה קנה דירה חדשה מקבלן בבת ים ואז מכר אותה לפני שתכנן, כדי להשיג עסקה טובה יותר: "לקחתי בחשבון שאולי אצטרך להחזיק את שתיהן לתקופה מסוימת" ● האזינו

ההפגנה בתל אביב הערב / צילום: יעל גדות

שני לוחמים נפלו ברצועת עזה; אלפי מפגינים בת"א בעד עסקת חטופים

רס"ר במיל' עידו אביב ורס"ר במיל' קאלקידן מהרי נפלו בקרב במרכז רצועת עזה ● משפחותיהם של החטופים קית' סיגל ועמרי מירן קיימו מסיבת עיתונאים בעקבות אות החיים שהתקבל מהשניים בימים האחרונים • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים", בריטניה: "המתווה יכלול 40 ימי הפוגה" • בלינקן: "העבודה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה קרובה מאוד לסיום" • עדכונים בולטים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

עוד עלייה במחירי הדלק / צילום: איל יצהר

מתקרב ל-8 שקלים לליטר: מחיר הדלק יעלה בחצות

הדלק שוב מתייקר ומתקרב לשיא כל הזמנים: 7.90 שקלים לליטר - עלייה של 18 אגורות לעומת מחירו באפריל ● במצטבר, מתחילת שנת 2024 עלה מחיר ליטר בנזין ב-96 אגורות ● מעבר לתנודות במחירי הנפט ושער הדולר, סיבה נוספת לקפיצת המחירים היא החלטת שר האוצר סמוטריץ' להחזיר את מס הבלו על הדלק לרמתו המלאה