גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתפתחויות החדשות ב-IFRS: רו"ח שלומי שוב מנתח

המוסד האמריקני לתקינה חשבונאית מציע לעבור ממדידת נדל"ן להשקעה לפי עלות - למדידה לפי שווי הוגן ■ התקן יחול על חברות נדל"ן מניב ויביא להצפת ערך

ב"מלחמה" המתנהלת ב-4 השנים האחרונות בין תומכי ובין מתנגדי אימוץ התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) בישראל, הוכרע לאחרונה קרב נוסף לטובת התומכים באימוץ התקינה.

אחד הארגומנטים החזקים של מתנגדי אימוץ התקינה, במיוחד אימוצה כמקשה אחת, הוא הטענה כי הכלכלה החשובה בעולם והקרובה אלינו ביותר, ארה"ב, לא אימצה את ה-IFRS. זאת, בניגוד לטענות התומכים כי מדובר במהלך גלובלי, ואסור לישראל להישאר בחוץ.

בסוף חודש אוקטובר השנה פרסם המוסד האמריקני לתקינה חשבונאית את הצעת התקן המהפכנית בנושא נדל"ן להשקעה, תקן שמתקרב מאוד ל-IFRS. אפשר לומר שזוהי פריצת-דרך. נושא מדידת הנדל"ן להשקעה (נדל"ן מניב) נותר אחת מאבני-הנגף הגדולות שעמדו בפני איחוד שתי התקינות החשובות בעולם - הבינלאומית והאמריקנית.

בתקינה הבינלאומית, נדל"ן מניב נמדד בדרך-כלל לפי שווי הוגן. כלומר, על-פי הערך שמייצג את המחיר שבו הנכס יכול להימכר בתנאי השוק, בעסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון. בתקינה האמריקנית, הנדל"ן נמדד עד כה לפי עלותו ההיסטורית, ללא התחשבות בשווי השוק הנוכחי שלו.

שוני מכריע זה יצר הבדלים גדולים הן במאזני החברות והן בדוחות הרווח וההפסד. בתקינה הבינלאומית, אם עלה שוויו של הנדל"ן במהלך השנה, נרשמה הכנסה בגובה עליית הערך כנגד שיערוך הנדל"ן למעלה (ובמקרה ההפוך, של ירידת ערך - נרשמה ירידה בהתאמה), בעוד התקינה האמריקנית התעלמה מעליית הערך.

כיצד ישפיע המהלך על דוחות חברות אמריקניות לנדל"ן מניב? מדובר בהצפת ערך. הנושא זכור מהניסיון הישראלי ביישום ה-IFRS, שאומץ רשמית ב-1.1.2008 (אך אימוץ התקנים השונים החל בישראל כמה שנים קודם לכן, לרבות אימוץ התקן בנושא נדל"ן להשקעה).

המעבר ממודל העלות למודל השווי הביא להצפת ערך, ובעקבותיו גם לגידול ניכר בדיבידנדים המחולקים. הגאות בתחום הנדל"ן המניב, המשבר וההתאוששות, השתקפו במכפיל ההון של החברות הודות לאימוץ התקן.

מסקירה של הנתונים המצרפיים של 9 חברות נדל"ן מניב הגדולות בישראל עולה כי מכפיל ההון בתום 2007 היה 1.06; בתום 2008 (תקופת המשבר) ירד ל-0.52; בתום 2009 עלה ל-0.96; ובסוף 2010 טיפס ל-1.2. אמנם אין זהות בין ההון החשבונאי לבין השווי הכלכלי, אך המגמה במספרים אלה ברורה ומשקפת.

המבצר האחרון נפל

המומחה ל-IFRS וסגן דיקן (חשבונאות) בית-הספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, רו"ח שלומי שוב, שהוא מהתומכים של התקינה הבינלאומית והמהפכה התפיסתית שהיא חוללה למקצוע ראיית החשבון, מחכך ידיים בהנאה מהמהלך האמריקני.

לדבריו, "מדובר אמנם רק בפרסום של הצעה לתקן, אך מאחר שמדובר בסוגייה עקרונית כל-כך - מרגע שנפל הפור, זה רק עניין של זמן עד לפרסום התקן הסופי. מדובר באחד הפערים הגדולים שעמדו בפני פרויקט ה-CONVERGENCE - מיזם ההאחדה בין המוסד הבינלאומי לתקינה (IASB) לבין המוסד האמריקני לתקינה (FASB).

"ברוב המקרים, התקינה הבינלאומית היא דווקא זו שהתאימה את עצמה. למשל, בנושא של מגזרי פעילות, שבו התקן הבינלאומי הוחלף כדי להעתיק את התקן האמריקני, שנוקט את גישת ההנהלה המהפכנית. הרוב המוחלט של התקנים בשנים האחרונות (חוץ מ-IFRS9 הבעייתי) הוא פרי עבודה משותפת של שני המוסדות. בכל הקשור לתקן של מדידת נדל"ן להשקעה - זה אחד המקרים היחידים, אם כי משמעותי ביותר - שהאמריקנים קיבלו את הגישה הבינלאומית. ניתן לומר, שהמבצר האחרון נפל".

- מה בכל זאת ההבדל בין התקן האמריקני החדש לבין התקן המקביל ב-IFRS, בנוגע לנדל"ן להשקעה?

רו"ח שוב: "ההבדל העיקרי הוא שהתקן האמריקני יחול רק על חברות שעוסקות בנדל"ן מניב, חברות שזה המודל העסקי שלהן, ולא על חברות עסקיות רגילות שיש להן, למשל, השקעה בנדל"ן מניב, אך זה לא עיקר עיסוקן.

"לצורך המחשה, תנובה תפרסם בקרוב דוחות IFRS. נניח שהנדל"ן שלה, שאינו מוחזק לצורך פעילות ייצור החלב או לצורכי ההנהלה, ראוי, לאור התפיסה של התקינה הבינלאומית, לבסיס מדידה לפי שווי הוגן. לפי התקינה האמריקנית קרקעות אלה יימדדו רק לפי העלות. צריך להבין שגם כך ההשפעות הגדולות של הנושא, לפי הניסיון הישראלי, התרכזו בחברות נדל"ן מניב, כך שההבדל אינו כל-כך גדול.

"קיים עוד הבדל - לפי התקינה האמריקנית, בארה"ב יחייבו את חברות הנדל"ן המניב ליישם את מודל השווי ההוגן, ולא יאפשרו בחירה בינו לבין מודל העלות, כפי שקיים בתקינה הבינלאומית.

"אין לכך משמעות מעשית רבה, משום שבישראל, למשל, כמעט כל חברות הנדל"ן המניב, פרט אולי לשיכון ובינוי, בחרו במודל השווי ההוגן. המוהיקנית האחרונה הייתה אלרוב, שבתחילת הדרך בחרה במודל העלות, אבל בשנה שעברה התיישרה עם יתר החברות ועברה לשווי הוגן.

"מצב שבו תקינה חשבונאית מאפשרת שתי חלופות אינו רצוי, וגם התקינה הבינלאומית לא אוהבת זאת. אך מטעמים פוליטיים בעיקר, של נטרול התנגדויות באירופה, השאירו שתי חלופות במטרה שבעתיד, לאחר שכולם יראו שהשד אינו נורא כל-כך, יבטלו את אפשרות מודל העלות. לדעתי, לאחר ההתפתחות הנ"ל בארה"ב, המועד לכך קרב".

- מדוע ביצעו הפרדה בין נדל"ן מניב לרכוש קבוע אחר?

"ההפרדה בין נדל"ן להשקעה לבין רכוש קבוע מבוססת על כך שהשימוש בנכס ו/או כוונות השימוש בו מובילים לכך שמדובר בנכס שונה בתכלית. נניח שחברת מזון היא בעלת מבנה משרדים. אם המבנה משמש את ההנהלה, הרי שהוא מפיק הכנסות עקיפות דרך המכירות של מוצרי המזון.

"כלומר, מדובר בנכס שהוא תומך ייצור, ועצם העובדה שערכו בשוק עלה, הוא לא רווח מבחינה החברה, כי היא מרוויחה ממכירת מזון. הדבר דומה לדירה שבבעלותך שאתה גר בה. אין זה משנה אם ערכה עלה כי אינך מוכר אותה, ואתה ממשיך להשתמש בה. לעומת זאת, אם המבנה מושכר לאחרים, הרי שמדובר בסוג של השקעה, נכס פיננסי עם תזרים עתידי. לכן, אם ערכו עולה נוצר רווח".

כללים מול עקרונות

- כיצד יתבצע הטיפול בחברות בעלות פעילות מעורבת?

"ההצעה האמריקנית חלה רק על Investment Property Entities, כלומר, ישויות שעיקר נכסיהן הוא נדל"ן להשקעה, לפי תפיסת המודל העסקי. למשל, במקרה של תנובה לעיל, הרי שבהתאם לאמריקנים גם הנדל"ן שלא משמש את הפעילות ימשיך להיות מטופל לפי מודל העלות.

"'תפיסת המודל העסקי' זו ההצדקה התיאורטית לכך שהאמריקנים יוצרים בידול לטיפול בחברות נדל"ן מניב. הדבר דומה לבידול שקיים, למשל, בקרנות הון סיכון, שלא נדרשות ליישם את שיטת השווי המאזני ובעתיד אפילו את הדוחות המאוחדים, ובמקום זאת מדווחות על כל ההשקעות לפי שווי הוגן. כלומר, זה מצב שבו מייצרים שונות בטיפול החשבונאי על בסיס מהות העסקים של החברה".

- עם אימוץ התקן החדש, מה ההבדלים העיקריים שנותרו בין ארה"ב לאירופה?

"ההבדל העקרוני היחיד הוא שבהתאם לתקינה האמריקנית כל רווח או הפסד צריך לעבור בסופו של דבר בדוח רווח והפסד, ואין דבר כזה לזקוף רווח או הפסד ישירות להון (OCI) בלי מיחזור שלו לדוח רווח והפסד.

"הדוגמה הכי חדשה היא IFRS9, שמאפשר להעביר רווחים/הפסדים בגין השקעה במניות ישירות להון, ללא צורך בהעברה לדוח רווח והפסד במקרים של מימוש או ירידת ערך משמעותית או מתמשכת (כגון בדוחות הרבעון השני של אלקטרה-נדל"ן, שסיווגה כהון את ההפסדים בגין מלונות מריוט).

"מעבר לתקנים, ההבדל הכי גדול בין השיטות הוא ההבדל בתפיסה. האמריקנים - גם אם הם יגידו אחרת - נשארו בחשיבה השבלונית שמאפיינת תקינה מבוססת כללים; בעוד התקינה הבינלאומית מפעילה שיקול-דעת - זו תקינה מבוססת עקרונות. השינוי הוא תהליך קשה ועמוק מבחינת האמריקנים, שעשוי לקחת הרבה שנים".

אימוץ סלקטיבי גם בישראל?

האימוץ האמריקני של ה-IFRS חזר לסדר היום, ובחודש שעבר התקיימה בבוסטון ועידת IFRS בשיתוף עם ה-IASB האמריקני. עם זאת, אם לפני המשבר האחרון האמריקנים דנו באימוץ מלא של התקינה הבינלאומית, כפי שנעשה בישראל, הרי שכעת מדברים על "endorsement", סוג של פילטר שישחרר אותם מיישום תקן או סעיף בעייתי מבחינתם. מעל לכול חוששים בארה"ב לאבד את "הריבונות החשבונאית".

אם אלה הם פני הדברים, אולי יש מקום שגם ישראל תעבור מאימוץ מלא של כל התקינה לאימוץ סלקטיבי יותר, שמתאים לכלכלה הישראלית ולמערכות המס והמשפט שלה, אימוץ שיחזיר לידיה את השליטה על התקינה.

- אם ישראל תאמץ את הגישה האמריקנית הבררנית, אילו שינויים היו מתבקשים אצלנו ומדוע?

רו"ח שוב: "במצב כזה אנחנו יכולים לא לאמץ, או לפחות לעכב, את הכניסה לתוקף של תקנים חשבונאיים בעייתיים. דוגמה טובה היא IFRS9, שהיה בכותרות בחודשים האחרונים לאור הניסיון של IDB לבצע אימוץ מוקדם שלו, כדי לא לרשום בדוח רווח והפסד את ההפסדים הגדולים בהשקעה בבנק קרדיט סוויס.

"לדעתי, כאשר תקן מאפשר להגיע למצב שבו בדוח רווח והפסד רושמים רק רווחים בגין השקעה במניות, ולא הפסדים - זה מצב לא ראוי. לכן, אם יינתן לנו בישראל שיקול-דעת, כדאי לא לאפשר זאת. גם האיחוד האירופי טרם אימץ את התקן הנ"ל, וגם בארה"ב הוא לא יאומץ.

"העניין הוא שעד כה גם ל'אנדורסמנט' באירופה לא הייתה משמעות, כי ההחלטה של רשות ניירות ערך האמריקנית, בזמנה, לאפשר למנפיקים זרים לפרסם בארה"ב דוחות IFRS ללא התאמה לכללי החשבונאות בארה"ב, דרשה כי היישום יהיה IFRS נטו, ללא התערבות.

"החלטה זו החלישה מאוד את האנדורסמנט של אירופה. בחודש שעבר, בכנס בבוסטון, אמר יו"ר ה-IASB, יאן הוגרוורסט, שרק כ-30 חברות באירופה בחרו באפשרות שלא ליישם 9 פסקאות מ-IAS39, שלא אושרו על-ידי הפילטר האירופי.

"כל יתר 8,000 החברות מיישמות את התקן האמריקני במלואו. לדעתי, ברגע שהאמריקנים יחליטו על אנדורסמנט - אין סיבה שהאירופים והישראלים לא יישרו קו".

עוד כתבות

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי