סנגיטה רדי מוכנה לאתגר את כל מה שאתם חושבים על רפואה בהודו. ברשת בתי החולים שהיא מנהלת הכול נקי, אין רופאי אלילים והמחלה הנפוצה אינה מלריה או טיפוס.
רדי היא סמנכ"לית התפעול של רשת בתי החולים אפולו, שכוללת 9,000 מיטות אשפוז ב-54 בתי חולים. מאז הקמתה בשנות ה-80 בוצעו בה 100 אלף ניתוחי לב. הרשת מתמחה בנוירולוגיה, אורתופדיה, אונקולוגיה וטיפול נמרץ, ומפעילה 1,400 בתי מרקחת.
בנוסף, מפעילה אפולו בתי ספר לאחיות, לפיזיותרפיה, לרוקחות ולניהול מערכות בריאות, היא תפתח בקרוב בית ספר לרפואה, והקימה חברה לשירותי ניהול מערכות מידע רפואיות שמעניקה שירותים גם לחברות בארה"ב. אפולו נסחרת בבורסה של הודו לפי שווי שוק של 84.5 מיליארד רופי (כ-1.6 מיליארד דולר).
"עד שאפולו הוקמה", אומרת רדי, "רבים מן ההודים המבוססים נסעו לחו"ל לקבלת טיפול רפואי, ואילו בתי החולים של הודו שימשו רק את מי שידו אינה משגת. אנחנו הבאנולכאן לראשונה את הרפואה המערבית. בתחום הקרדיולוגיה לבדו, חסכנו להודים כ-450 מיליון דולר על תיירות מרפא. היום אנחנו עצמנו יעד לתיירות מרפא מכל המזרח הרחוק וגם מארה"ב". רדי הגיעה לישראל במסגרת הפורום ההודי-ישראלי הרביעי שהתכנס באוניברסיטת תל אביב.
לדבריה, מישראל לא מגיעים חולים רבים לטיפול במרפאות הרשת, אך חברות הביומד המקומיות רואות בה שותף מצוין לניסויים קליניים.
מבחינת אפולו, שיטה זו משמשת את אחת המטרות המאתגרות שלה - להביא להודו את הרפואה המתקדמת ביותר במחיר נגיש לכל אזרח.
"בהודו, כ-300-400 מיליון אזרחים הם בעלי ביטוח הבריאות הפרטי - הם השוק העיקרי שלנו. מלבדם יש עוד 600 מיליון הודים שאין להם ביטוח פרטי. אנחנו לא רוצים להתעלם מהם, אלא מנסים לתת להם זן כלשהו של ביטוח, בתמיכת הממשלה.
"התחלנו את הפעילות בכיוון זה כתרומה של תאגיד, אך כיום כבר יש לנו מגוון שיטות להציע טיפול רפואי ראוי גם לשכבה הפחות עשירה, באופן שהוא כלכלי עבורנו. אנחנו מחפשים להציע לקבוצה הזו מכשירים רפואיים איכותיים אך זולים יותר". זו המשימה של רדי עבור חברות הביומד הישראליות.
הגנריקה של המכשור הרפואי
רדי רוצה שהישראלים יראו באפולו לא רק שותפה לניסויים קליניים, אלא גם שותפה לפיתוח של מוצרים מותאמים לרוב הקהל ההודי שהפרוטה אינה בכיסם. "מי יכול לעשות את זה אם לא אתם?", היא אומר.
"אנחנו צריכים גנריקה של מכשור רפואי, שפותחה באופן ייעודי לקהל ההודי", היא מסבירה, "ולא אכפת לנו אם יש למוצר אישור מה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) - כל עוד הוא עבר ניסויים קליניים אצלנו, אנחנו מאמינים בו. למשל עובדת איתנו קבוצה שמפתחת מוצר למלריה. אמרתי להם, 'למה אתם צריכים אישור FDA, זה בכלל לא השוק שלכם'".
לדברי רדי, חברה שתפעל כך תוכל להביא לשוק ההודי מוצר במורכבות בינונית ולזכות ברשת אפולו כלקוח ראשון, בעלויות של כמאה אלף דולר. לשם השוואה, הבאת מוצר לשוק דרך ה-FDA לשוק האמריקני או האירופי יכול לעלות בין מיליוני למאות מיליוני דולרים.
לדברי רדי, תמחור מוצר הסופי ייעשה "בדיסקאונט של 40%-50% לעומת השוק האמריקני, אבל אצלנו יש מאסות של אנשים".
בינתיים אין לאפולו שיתופי פעולה מסוג זה עם חברה ישראלית, אך הרשת נמצאת בקשרים טובים עם כמה חברות ישראליות, ובהן איתמר מדיקל שאותה הגיעה רדי לבקר בישראל.
איתמר מפתחת מכשיר לאבחון מחלות לב. "מאז שההודים אימצו תזונה מערבית", אומרת רדי, "אנחנו סובלים ממחלות לב בשיעור גבוה משאר אוכלוסיות העולם. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי עד 2025, כ-60% מחולי הלב יהיו הודים. כנראה מדובר בבעיה גנטית".
איתמר מדיקל תספק בדיקות לב
אפולו יצאה בתוכנית בשם מיליארד לבבות פועמים לחינוך למניעת התקפי לב. הודו תהיה אולי המדינה הראשונה, בה המערכת של איתמר מדיקל תשמש לביצוע בדיקות סקר רחבות היקף. "כבר היום אנחנו עושים בדיקות לב, אך במוצר כזה נוכל להשתמש גם בבתי המרקחת, ולהגיע לאחוזים גדולים יותר של האוכלוסייה", אומרת רדי.
"לא נחכה עוד 5-10 שנים עד שהמוצר יקבל אישור מוחלט על ידי כל הגורמים המומחים. זה מוצר לא פולשני, ואם הוא יוצע במחיר סביר נאמץ אותו".
רדי מתכננת להקים באפולו צוות שיעסוק באופן ספציפי בשיתוף פעולה עם ישראל. "זו תהיה קבוצת חשיבה שיהיו בה רופאים, מהנדס ביו-רפואה ונציג מצוות הרכש. הם ינהלו את המגעים עם החברות הישראליות", היא אומרת.
* מהן הבעיות הדחופות ביותר בהודו?
"יש לנו את כל הבעיות של העולם המערבי - מחלות לב, סוכרת וסרטן. תחולת החיים שלנו מגיעה ל-68 שנים לגברים ו-69 שנים לנשים. בנוסף, יש לנו בעיות ייחודיות של מים, תזונה ורפואה מרחוק".
* אתם משלבים רפואה הודית מסורתית בבתי החולים?
"אנחנו מאמינים גם ברפואה המסורתית וגם במדעית, לכן יש לנו שיתוף פעולה עם כמה מכוני רפואה מסורתית. אנחנו מתכננים לעשות ולידציה לטכנולוגיות שלהם, ואולי אפילו לשווק אותן גלובלית. עוד אין לנו הצלחות בתחום הזה, אנחנו מאמינים שזה ייקח שנתיים-שלוש".
לומניס תערוך בהודו ניסוי בגלאוקומה
חברת לומניס, כמו חברות ישראליות רבות, נעזרת בשוק ההודי כדי לבצע ניסויים קליניים. באחרונה הודיעה החברה על כוונתה לבצע ניסוי קליני רחב היקף בהודו למוצר שלה בתחום הגלאוקומה. המוצר כבר קיבל את כל האישורים ומשווק במערב, והניסוי נועד להוכיח את ההיתכנות הכלכלית שלו למדינות מתפתחות.
השותפה של לומניס היא רשת בתי החולים Aravind, מערכת של בתי חולים וקליניקות בהודו שמתמחה בתחום רפואת העיניים. "הרשת מעניקה טיפול בתשלום עבור העשירים, וחינמי לעניים. זהו אותו טיפול בדיוק", אומר כפיר אזולאי, מנהל השיווק הגלובלי של חטיבת הראייה בלומניס, "כל רווח שנותר מהפעילות השוטפת מוחזר להשקעה. מה שמפתיע זה שהמודל רווחי".
* איך יודעים מי עשיר ומי עני?
"זה נקבע על-פי הצהרת המטופל, אם כי בהודו זה ברור לפי ההופעה, הכתובת והשם".
הניסוי ייערך ב-600 חולים על-בסיס פרוטוקול קליני ייחודי שנועד לבחון את כל הפרמטרים - קליניים וכלכליים - שמעידים כי הטיפול כדאי עבור מרפאה בהודו. "תהיה לניסוי השפעה על הפעילות שלנו בהודו, שהיא אסטרטגית לנו ב-10 השנים הקרובות", אומר אזולאי, "מבחינת מיתוג המוצר, אנחנו מתחברים לגורם מוערך במדינה".
לומניס סיפקה לניסוי את כל המערכות ללא תמורה ותעניק חלק מן המימון לניסוי, שיבוצע על-ידי ארווינד באופן עצמאי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
