ויתור תחת לחץ על דירה שעברה בירושה

כשהירושה היא יקרת ערך כמו דירת מגורים, יש תמריץ להפעלת לחץ - על המוריש, על נותן המתנה, או על היורש. שאלה שמתעוררת במקרים אלה היא האם הפעלת הלחץ עולה כדי עושק או כפייה. להלן שני פסקי דין שניתנו לאחרונה ביחס להעברת דירת מגורים ודנו בשאלת העושק

בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תע (חי') 32505-07-10) נדון מסמך שעליו חתמה זוגתו של מנוח, ולפיו ויתרה על זכויותיה בדירת המגורים אשר הייתה אמורה לרשת בהתאם לצוואת המנוח, לטובת שני בניו. בניו של המנוח טענו כי המבקשת חתמה על כתב הוויתור בהבינה את משמעותו, מתוך דעה צלולה ולפיכך יש לתת לו תוקף. היא, לעומת זאת, טענה שאמנם חתמה על המסמך, אך חתימתה נעשתה תוך ניצול מצוקתה, עת שבה מבית החולים והייתה שרויה בסערת רגשות, שעות ספורות לאחר מות המנוח, שהיה בן זוגה במשך 13 שנים.

עושק מוגדר בשלושה מבחנים: מצב העשוק - מצוקה או חולשה שכלית או גופנית הפוגעת בשיקול דעתו; התנהגות העושק - ניצול המצוקה כדי לגרום לכריתת חוזה והשלישי - הוכחה כי תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה.

במקרה חיפאי זה, קבע בית המשפט כי עילת העושק הוכחה: אף שהמוותרת היתה אישה בריאה מבחינה שכלית וגופנית, בעת החתימה היא שרתה במצוקה הקשורה למות המנוח.

בניו של המנוח החתימו אותה על כתב הוויתור שעות ספורות לאחר מות המנוח, עוד בטרם קוימה ההלוויה. הוכח כי המבקשת לא שלטה בעברית ובעת החתימה נכחו במקום שני הבנים ושני שכנים. בהקשר זה מעניין לראות כי גם פערי כוחות שנובעים מגיל ומגדר, עלולים לשחק תפקיד מרכזי בהוכחת עושק וכפי שבית המשפט ציין: "הסיטואציה של יחסי כוחות בלתי מאוזנים בכל קריטריון: גיל, שליטה בשפה...ומספרית היות אישה אחת מול ארבעה גברים".

בפסק דין אחר שניתן במחוזי בירושלים (עמש (י-ם) 4750-09-11) נידון הסכם שנכרת בין גבר ואישה, ובו העבירו את דירתם במתנה לבן משותף. כשבועיים לפני חתימת ההסכם לקה הגבר באירוע מוחי וכארבעה חודשים לאחר שנחתם, עתר לביטולו, בטענה שנכרת בעושק, תוך ניצול מצבו הרפואי.

במקרה זה, על אף נסיבותיו הקיצוניות לכאורה, קבע בית המשפט כי עילת העושק לא הוכחה. לפי בית המשפט למרות מחלתו ומצבו הפיזי של המערער לא הוכח כי מצוקתו הסיטה את שיקול דעתו סטייה של ממש מנתיבה הנכון ואף לא הוכח כי בת זוגו ניצלה את מצוקתו.

מבחן העושק, לפיכך, אינו רק ברחמים על הצד החלש לעסקה שכן בהחלט יתכנו מצבים בהם צד זה יצא וידו על התחתונה, ובצדק. מטרתו של בית המשפט היא לנוע בין שני הקטבים - שמירה על עקרון חופש החוזים מצד אחד ושמירה על הגינות וצדק בהליך כריתת החוזה מצד שני.

הכותב מרצה בפקולטת למשפטים במרכז האקדמי כרמל בחיפה ובמרכז הבינתחומי בהרצליה