כמעט 16 אלף שחקני כדורסל רשומים יש בישראל. מתוכם 9,000 נערים ונערות, שמן הסתם רובם חולמים על היום שיגיעו לשפיץ ולכסף הגדול. כלומר, לפחות לליגת העל. אבל מה באמת יש שם בשפיץ, כמה כסף אפשר להרוויח בליגת העל, ועל כמה משרות בכלל מדובר?
לפניכם סקירה מקיפה, מיוחדת ל"גלובס", על נתוני השכר של ליגת העל בכדורסל לעונת 2011/12, מתוך נתונים רשמיים של הבקרה התקציבית של איגוד הכדורסל ושל מינהלת הליגה.
***
סוף העונה שעברה עמד בסימן המאבק על שינוי במבנה הליגה: הורדת החוק הרוסי, שהגן על דקות המשחק של השחקן הישראלי, ובתמורה זכו הכדורסלנים המקומיים לצ'ופר בדמות ההחלטה של המינהלת להגביל את מספר הזרים שיכולים לשחק בליגה לשישה. המשמעות היתה די ברורה: השחקן הישראלי אולי יקבל בעונת 2011/12 פחות דקות משחק, אבל הגבלת כמות הזרים תגרום להגדלת כמות המשרות לישראלים.
בפועל, זה גם מה שקרה: כמות השחקנים הישראלים בסגלים קפצה לרמת שיא שלא זכורה שנים - לא פחות מ-7.7 משרות לישראלים בממוצע לקבוצה; במקביל צנחה כמות הזרים ל-4.4 לקבוצה, הרמה הנמוכה ביותר מזה תקופה ארוכה מאוד. אלא שמעמדו הכלכלי של השחקן הישראלי לא השתפר. להיפך, הקבוצות מילאו את השורות בישראלים זולים מאד, והשכר הממוצע של השחקן הישראלי נשחק באופן משמעותי. לכמה? ובכן, השכר הממוצע של 85 הישראלים המועסקים העונה בליגת העל עומד על 384 אלף שקל ברוטו, ירידה של 16% לעומת העונה שעברה.
הרוב המוחלט של השחקנים מרוויח שכר נמוך מאוד: 46% מהשחקנים הישראלים ירוויחו העונה שכר חודשי נמוך מ-8,333 שקל ברוטו; אבל יותר גרוע: כמעט שליש מהשחקנים בליגה ירוויחו העונה פחות מ-4,133 שקל בחודש (שכר שנתי נמוך מ-50 אלף שקל), ולא משנה אם הסיבה היא החוק שמונע תשלום שכר גבוה לחיילים.
אם נסמן את קו ה-500 אלף שקל ברוטו ומעלה, כמקום בו אפשר להתחיל לדבר על "רמת שכר מכובדת", הרי שבאזור הזה נמצאים רק 16 שחקנים ישראלים, ובסך הכל 19% מהישראלים בליגה נמצאים ברמות הללו. שישה ישראלים יושבים על מועדון ה"מיליון שקל ברוטו פלוס", ולא צריך דמיון מפותח מדי כדי לדעת איזה צבע מדים הם לובשים (דייויד בלו, בורשטיין, פניני, ליאור אליהו, יוגב אוחיון, שייר).
***
הצמצום בכמות הזרים עשה את התהליך ההפוך. קבוצות ויתרו על הזרים הזולים יותר והחלו לבחור זרים בפינצטה, בעיקר זרים יקרים יותר. ובעוד שהשכר של השחקן הישראלי נשחק, השכר הממוצע לשחקן זר בליגה מסתכם העונה ב-716 אלף שקל ברוטו, עלייה של 14.7% בהשוואה לשכר הממוצע בעונה שעברה. כמעט פי שניים מהשכר הממוצע לישראלי. אם לוקחים בחשבון את העובדה שהזרים גם נהנים מהקלות מיסוי - לא רק מס מקסימלי של 25% לעומת 46% לישראלי, אלא גם "אמנת המס" עם ארה"ב שמאפשרת לקבוצות שמעסיקות שחקנים אמריקנים שלא לשלם בכלל (!) מס עד שכר שנתי של כ-300 אלף שקל - הרי שפערי הנטו בין ישראלים לזרים גבוהים הרבה יותר.
שני שלישים מהשחקנים הזרים שמגיעים לארץ מועסקים ברמות שכר שבין 200-400 אלף שקל ברוטו לעונה. כלומר, זרים שמוכנים להגיע לשחק כדורסל עבור שכר של 60-110 אלף דולר נטו בעונה. שמונה שחקנים זרים (16% מכלל הזרים בליגה) ירוויחו העונה בליגת לוטו שכר של מיליון שקל ברוטו ומעלה, כאשר ארבעה מהם (שוב, מכבי ת"א) ייהנו מהשתייכות למועדון ה"שני מיליון שקל פלוס".
בשורה התחתונה: השכר הממוצע לשחקן, זר או ישראלי, בליגת העל יעמוד העונה על 504 אלף שקל (ירידה של 4.2% לעומת העונה שעברה). לא רע בסך הכל, 42 אלף שקל ברוטו, מקביל לשכר מנכ"ל במשק. אבל אם אתה ילד ישראלי שבחר לשחק כדורסל, קח בחשבון שרק 85 משרות כאלו לישראלי יש העונה בליגת העל, ויש סיכוי סביר פלוס שגם אם תצליח להשיג משרה כזאת אחרי אלפי שעות אימונים - סיכוי גבוה מאוד שתיכנס דווקא לסטטיסטיקה שתסדר לך שכר חודשי של 8,333 שקל ברוטו.
***
גם העובדה שהליגה העונה היא כמעט נטולת תחרותיות (הקפאת הירידות לליגה השנייה), לא גרמה לקבוצות להשאיר את היד בכיס. סך תקציבי הקבוצות העונה עומד על 154 מיליון שקל, ממוצע של 14 מיליון שקל לקבוצה. אלא שהמספרים כמובן אינם מספרים את הסיפור האמיתי: אם מוציאים מהמשוואה את שתי הגדולות - ירושלים ומכבי ת"א, שאחראיות לכ-99 מיליון שקל - הרי שיתר 9 הקבוצות מעמידות תקציב ממוצע של כ-6.1 מיליון שקלים.
איך הקבוצות האלו פועלות? כמעט שליש מהכסף של "9 הקבוצות הקטנות" מגיע מתמיכות ציבוריות (19.9 מיליון שקל), כלומר הקצבות של עיריות וכו'. גם הכסף ממינהלת הליגה - בעיקר בזכות ההסכם עם הפיס שיעמוד העונה על 13 מיליון שקל - כבר הפך לגורם משמעותי מאוד: העונה תחלק המינהלת לקבוצות הליגה סכום שיא של 14.3 מיליון שקל.
