ענקית המחשוב והטכנולוגיה אפל מגלה מזה תקופה ארוכה עניין בשוק הישראלי. נציגים של אפל מבקרים בישראל לעיתים קרובות ונפגשים עם בכירים בחברות זרות שפעילות כאן, חברות סטארט-אפ וקרנות. עם זאת, הפעילות הישירה בישראל עתידה לעלות שלב.
ל"גלובס" נודע כי אפל החליטה למעשה על פתיחת מרכז פיתוח בישראל, בתחום השבבים, עוד לפני שהתקבלה ההחלטה לרכוש את אנוביט. אפל שכרה את אחד הפעילים הוותיקים בתחום בישראל - אהרון אהרון - שיוביל את המרכז.
למרות שאפל נחשבת לחברה חדשנית, היא אינה משקיעה הרבה, יחסית, במחקר ופיתוח. היצרנית של האייפד והאייפון הוציאה בשנה האחרונה כ-2.4 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח, סכום שמהווה כ-2% בלבד מסך המכירות. מדובר בסדר גודל שונה, נמוך בהרבה, בהשוואה לחברות היי-טק אחרות.
אפל נוקטת במדיניות דומה גם בכל מה שנוגע לפריסה של פעילות המו"פ. לחברה יש מרכז פיתוח טכנולוגי אחד בלבד, שממוקם במטה החברה בקופרטינו בארה"ב, ואולי פעילויות נקודתיות המבוססות על רכישות. שאר הפעילויות שמבוצעות מחוץ לגבולות מטה החברה בפרט וארה"ב בכלל מתרכזות בשיווק, מכירות ותמיכה. הפיתוח האסטרטגי נשאר בבית. המרכז בישראל עתיד להיות המרכז הפיתוח הראשון של אפל מחוץ למטה שלה בארה"ב.
אהרון אהרון הגיע לאפל עם רקע מגוון, שנראה רלוונטי להקמת פעילות של חברה זרה בתחום השבבים. התחנה האחרונה שלו הייתה בחברת קמרו (Camero), שמפתחת מערכות ראיה דרך קירות. אהרון הקים את החברה עם אמיר בארי בשנת 2004. לפני כן הוא כיהן כיו"ר חברת דיסקרטיקס, שמפתחת פתרון אבטחה לטלפונים ניידים, ניהל את מרכז הפיתוח הישראלי והיה סמנכ"ל התפעול של צורן, והחל את הקריירה במרכז המחקר של IBM בחיפה, שם הגיע לדרגת סגן מנהל המרכז.
אהרון השתתף לאחרונה במיזם Solid, שמיועד להשקעות בחברות שבבים בתחילת הדרך. בזמן הקרוב הוא אמור לעבור לעבוד במשך מספר חודשים במטה אפל בארה"ב.
לאחר מכן הוא עתיד לחזור לארץ ולהתחיל בפעילות המרכז הישראלי של החברה. ההערכות הן שאהרון יחל את עבודתו במרכז, ללא קשר לרכישה האפשרית של חברה מקומית. אהרון אמור, בין השאר, לגייס עובדים ישראלים שישתלבו בפעילות.
סודיות מקסימלית
בישראל מבקר בימים אלו אד פרנק, סגן נשיא באפל, שעוסק במו"פ. הרקע של פרנק הוא תחום השבבים, ואת רוב העשור האחרון הוא העביר בתפקידים בכירים בחברת ברודקום, שם ניהל פעילויות בתחומי שבבי התקשורת וניהול המו"פ בכלל. פרנק נפגש בישראל עם חברות ופעילים בתחום ההיי-טק, אך ככל הנראה מטרת הביקור אינה לצורך סימון מטרות המיועדות לרכישות.
האסטרטגיה של אפל לאורך השנים הייתה לשלוט ברוב הרכיבים האפשריים במוצרים שלה. ההיסטוריה של אפל בתחום השבבים מתחילה עם רכישת חברת PA Semi בשנת 2008, עליה ביססה אפל את פיתוח המעבד המרכזי שממוקם היום בהתקני הטלפוניה והמחשוב שהיא מייצרת. השליטה על הרכיבים מאפשרת לאפל לייצר את מה שהיא רוצה, תוך שמירה על סודיות מקסימלית, אך גם לשלוט על ההוצאות.
שריון של רכיבים
בחברה נוהגים באסטרטגיה ייחודית שכוללת שריון מראש של היקפים גדולים של רכיבים אלקטרוניים בתחום כגון זיכרון, שבבי תקשורת, ניהול זרם וכדומה. ההזמנות מראש אמנם דורשות מהחברה הון חוזר בהיקפים גדולים, אך הן מאפשרות לאפל לנטרל את ההשפעות התקופתיות של גאות ושפל בביקושים לרכיבים ולהימנע מתסריט של עליית מחירים. את הפירות של האסטרטגיה ניתן לראות בשורה התחתונה של אפל - הרווחיות הגולמית של החברה מסתכמת ב-40.5% מהמחזור, גבוה בהרבה בהשוואה לחברות חומרה אחרות.
האסטרטגיה הזו היא ככל הנראה מה שעומד מאחורי העניין של אפל ברכישה של אנוביט הישראלית, שאיתה אפל מנהלת משא ומתן לפי שווי של 300 עד 400 מיליון דולר. אנוביט מפתחת טכנולוגיות לשיפור זיכרון המיועד לשמירת נתונים מסוג NAND Flash.
אפל מוציאה מיליארדי דולרים בשנה על רכישת זיכרונות מסוג Flash עבור מגוון ההתקנים שהיא מייצרת. מוצרי אנוביט, שכבר נמצאים בחלק ממוצרי אפל, יאפשרו לענקית המחשוב חיסכון של 10-20% בהיקף ההוצאות על רכישת הזיכרונות. בשורה התחתונה, מדובר בסכום מהותי. טים קוק, מנכ"ל אפל הנוכחי שהחליף את סטיב ג'ובס, שנפטר השנה, שם דגש על ייעול שרשרת האספקה וכנראה שההקמה של מרכז ישראלי משתלבת במגמה הזו.
ב-2010 ביצעה אפל מספר רכישות - זאת בניגוד לשנים בהן העדיפה להסתמך על צמיחה אורגנית. הרכישה בתחום השבבים הייתה של חברת Intrinsity, שמפתחת מעבדים מהירים, שעליהם התבסס על פי הערכות מעבד ה-A4 באייפד. בין העניין שמגלה אפל באנוביט לבין רכישת Intrinsity, יש נושא משותף נוסף: שתי החברות משתפות פעולה עם סמסונג, שמנהלת מול אפל קרב משפטי סביב נושא הקניין הרוחני, ונחשבת למתחרה המובילה על ההגמוניה בתחום הטלפונים החכמים והטאבלטים.
לא ניתן היה להשיג את תגובתו של אהרון אהרון לידיעה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.