עדות שניתנה לאחרונה בהליך משפטי המתנהל נגד בנק הפועלים חושפת יחסים בעייתיים לכאורה בין הבנק לבין יו"ר הדירקטוריון לשעבר דני דנקנר: מעדותה של בכירה לשעבר בבנק הספנות, שנרכש על-ידי בנק הפועלים ב-2003, עולה כי בנק הפועלים סייע לכאורה לדנקנר ואחיו להיחלץ מחוב משמעותי שחבו לבנק הספנות כלקוחותיו.
הדברים נחשפו במסגרת עדותה של אווה קריבוס, מי ששימשה כמנהלת המחלקה העסקית, סמנכ"לית בכירה וחברת הנהלה בבנק הספנות. זאת, במסגרת תביעה בסך 5 מיליון שקל שהגישה חברת שרנוע ובעליה עמי רבין כנגד בנק הפועלים ב-2005 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
בתביעה נטען כי מיד לאחר שמיזג לתוכו את בנק הספנות, עצר בנק הפועלים את ניהול חשבונותיה של שרנוע, ובכך גרם לה נזקים עצומים. בנק הפועלים הגיש מצדו תביעה נגדית בנוגע ליתרות החובה של החברה.
דנקנר אינו צד לתביעה, אך שמו עלה בעדותה של קריבוס כאחד מבעלי החובות לבנק הספנות, וכמי שלא שילם את החוב, חרף בקשות חוזרות ונשנות מצד הבנק. קריבוס למעשה ניסתה להוכיח לבא-כוחו של רבין, עו"ד יצחק אבירם, כי ללקוחות נוספים היו חובות לבנק הספנות, אך בניגוד למרשו, הם לא הגישו תביעות כנגד בנק הפועלים. "אתה מכיר את דני דנקנר?", שאלה קריבוס את עו"ד אבירם.
כשאבירם השיב בחיוב, הוסיפה: "דני דנקנר ואחיו היו חייבים לבנק ספנות סכומי כסף גדולים, וגם הפצרנו בהם לעתים קרובות שיחזירו לנו את הכסף, והם לא החזירו לנו, ואנחנו לא כתבנו להם שום דבר, ובנק הפועלים קלט את יתרת החובה שלהם... בשלב מסוים דרש מהם, והגיע איתם להסדר כזה או אחר, למרות שהיו בין בעלי שליטה ובין אחרים".
כשנשאלה קריבוס אם דנקנר לא הגיש תביעה נגד הבנק משום שהושג עימו הסדר, חזרה בה מדבריה ואמרה: "לא הגיעו להסדר".
מגעים לפשרה
בני משפחת דנקנר, נזכיר, החזיקו באמצעות חברות פרטיות ב-4.99% ממניות בנק הספנות. הדנקנרים היו גם חלק בלתי נפרד מגרעין השליטה בבנק הפועלים. בתקופה הרלבנטית לתביעה כיהן דני דנקנר כסגן יו"ר דירקטוריון הפועלים והחזיק במניות הבנק.
עדותה של קריבוס חשפה לכאורה יחס מועדף שקיבל דנקנר מהבנק, לעומת לקוחות אחרים. כשעו"ד אבירם ניסה להקשות על העדה ואמר "בנק הפועלים רצה ביקרו (של דנקנר, א' ל"ו) ולא של עמי רבין", החלה קריבוס לסגת מדבריה ואמרה: "זה לא מעניין אותי".
ל"גלובס" נודע כי דקות ספורות לאחר שחשפה את הפרטים הללו בנוגע לדנקנר ביקשה קריבוס למחוק את הדברים מהפרוטוקול בטענה לחיסיון בנקאי, ולכך שהדברים אינם קשור לנושא התביעה, אך השופט יהושע גייפמן דחה את בקשתה. "העדה פתאום התעשתה, הבינה שהיא לא הייתה צריכה לספר את הסיפור של דני דנקנר, ושיש פה בעיה של חיסיון", מספר גורם שנוכח באולם.
עוד נודע כי בימים אלה מתנהלים מגעים בין הצדדים בתיק של רבין כדי להגיע לפשרה. "הבנק מבין שהוא גרם נזקים ומוכן לשלם. עכשיו כשהשם של דני דנקנר עלה, סביר שהם ירצו לסגור את הפרשה", אומר גורם מקורב לפרשה.
אפליית מקורבים?
בעקבות החשיפה של קריבוס בעניין החוב של דנקנר לבנק הספנות, הגיש עו"ד אבירם בקשה לבית המשפט לזמן את דנקנר לעדות בנושא. "מי שהוא בעל שליטה או מקורב לבנק זוכה להסדרים אחרים? דווקא מי שחייב סכומי כסף גדולים מקבל הסדר בקלות?", כתב עו"ד אבירם בבקשה. "יש לבחון מדוע מפלה בנק הפועלים, כשהוא בולע את בנק הספנות, בין לקוחות רגילים ללקוחות מקורבים". בנוסף, מבקש עו"ד אבירם להזמין לעדות בנושא את מי שכיהן כמנכ"ל הפועלים באותה תקופה, צבי זיו, וכן את המפקח על הבנקים דאז.
אבירם אף מעלה את התהייה מדוע לא דווח לבנק ישראל על ההסכם בין הדנקנרים לבנק הפועלים כנדרש בחוק.
"החוב הוחזר"
מבנק הפועלים נמסר: "איננו יכולים להתייחס לנושאים אלה".
באי-כוחו של דנקנר, עורכי הדין יורם ראב"ד ויוסי בנקל, מסרו: "בשל הזמן הרב שחלף, לא ניתן בלוח הזמנים הקצר לרדת לפרטים אודות החוב שהיה לבנק ספנות, ואולם יובהר כדלקמן:
"1. כל החוב של דני דנקנר ואחיו לבנק הספנות הוחזר במלואו לבנק הפועלים, ולא היה הסדר כלשהו בין בנק הפועלים לבין דנקנר או אחיו או דנרן. למטה מן העניין, יצוין כי דנקנר החזיק באותה עת בכ-20% בלבד ממניות דנרן. דומה כי גם העדה חוזרת בה ומאשרת דברים אלה בסוף עדותה.
"2. רכישת בנק הספנות על-ידי בנק הפועלים אושרה על-ידי כל המוסדות הדרושים לפי חוק בבנק הפועלים, לרבות ועדות בעלי עניין".