גם בישראל כבר יש תקן מקיף לבנייה ירוקה, המתכתב עם התקנים הבינלאומיים. הוא הושק לפני כחמישה חודשים על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף מכון התקנים והוא מהווה שדרוג והרחבה של התקן הקודם, 5281. אבל היום, התקן החדש, בעל חמש דרגות האיכות, הוא וולונטרי, לא רשמי ולא מחייב. האם הבנייה הירוקה, שחברות קבלניות מרבות לספר לנו עלייה בהודעותיהן על הפרויקטים החדשים שלהן, תהפוך למשהו אמיתי או שתישאר ברמת השיווק, השלטים והסיסמאות?
בפאנל שולחן עגול שעסק בנושא הבנייה הירוקה, במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", ניסו בשבוע שעבר להשיב על שאלות אלה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שורץ, נשיא התאחדות הקבלנים, נסים בובליל, ראש עיריית רעננה, נחום חופרי, סמנכ"ל בכיר לתכנון וכלכלה ברשות המסים, ערן יעקב, ואדריכל הבנייה הירוקה, ד"ר יוסי קורי.
"שינוי הרגלים"
מתי נעבור משלב הסיסמאות לשלב הביצוע? לדברי השר גלעד ארדן, "הבנייה הירוקה, כמו הרבה נושאים סביבתיים אחרים, היא לא נושא פשוט. אנחנו מדברים פה על שינוי הרגלים מוחלט של כל השחקנים - האדריכלים, הקבלנים והקונים. צריך לשנות את הביקושים. יכול להיות שהתחילו לדבר על זה כבר לפני כמה שנים, אבל אם הציפייה הייתה שתוך שנה-שנתיים השוק ישתנה, זו לא הייתה ציפייה ריאלית. זהו תהליך שגם בעולם לוקח שנים - שינוי הנורמות של אנשי המקצוע בתחום, יצירת ביקושים, וגם לממשלות לוקח זמן להפנים את היתרונות שביישום תקן הבנייה הירוקה. כל אחד שרצה לעשות 'גרין ווש' הוציא הודעה שהבניין שהוא משווק כרגע הוא בניין ירוק או שכונה ירוקה, כי התקן היה עד כה שנוי במחלוקת.
"השקנו את התקן החדש לפני חמישה חודשים ועכשיו החובה שלנו היא לפעול להטמעתו. אם בעבר דיברנו על 10 מבנים שאושרו לפי התקן הירוק, היום כבר יש 70 מבנים כאלה שעומדים בתור לאישור. דבר אחד בוודאי נעשה, והוא לעקוב אחר פרסומים של קבלנים שיציגו עצמם לציבור, ונאמר זאת בצורה מאוד ברורה: אם יש לך תקן, הבניין הוא ירוק, אבל אם אין לך תקן, הבניין לא ירוק ואתה מטעה את הציבור".
נסים בובליל: "אני לא אוהב את זה שאמרת שיש כאלה שעושים 'כאילו' בנייה ירוקה. אני חושב שזה אינטרס של כולם שזה יהיה על השולחן, גם אם אנשים עושים רק חלקים מהתקן. אני חושב שהחשיפה והרצון של אנשים להיות ירוקים, זה הדבר החשוב ביותר, וזו תחילת הדרך".
- ואולי נכון להפוך את התקן לחוק מחייב?
בינת שורץ: "זו שאלה מאוד כבדה, כי רגולציה נכון לעשות כשיש כשל שוק. אבל כאן לא אמור להיות כשל שוק. הקונה אמור לרצות את זה כי זה חוסך לו בהוצאות. המוכר, היזם, אמור לרצות את זה כי זה אמור, לפי הפרסומים, להיות לא יותר מדי יקר, זה ייצור לו תשומת לב ויביא לו יותר קונים, וזה ממתג אותו. אין כשל שוק, רגולציה לא צריכה להתערב.
תקן הוא הדבר הנכון. זהו תקן חכם וכלי רך שאפשר להשתמש בו. הוא משאיר שיקול דעת למתכנן לפי המצב הספציפי של הבניין בתוך הרקמה העירונית ולפי מיקומו. אני חושבת שצריך לתת לשוק הזדמנות לבצע בנייה ירוקה בלי להכביד עליו בעוד רגולציה".
ארדן: "אני לא מסכים עם האמירה שאין כשל שוק. בעיניי, יש כשל שוק - לא כשל שוק ריאלי, אבל כשל שוק בתודעה, כשהציבור לא מבין עדיין למה צריך לשלם על בנייה ירוקה שליש אחוז יותר. לא משנה אם זה עולה חצי אחוז, חמישה או עשרה אחוז יותר. הציבור עדיין לא מכיר את הנושא ולא מודע ליתרונות של הבנייה הירוקה כמוצר טוב יותר".
נחום חופרי: "ברעננה הוועדה המקומית החליטה שכל בית חדש שייבנה בעיר יהיה לפי תקן ירוק, ואנחנו עומדים לאמץ את זה גם בתמ"א 38 (בניינים המחוזקים מפני רעידות אדמה ונהנים מתוספת קומות ודירות כתמריץ). אחרי שתרתי את הארץ וראיתי 'גרין וושינג' בכל מיני מקומות, אמרתי 'אצלנו לא יהיה גרין וושינג. אנחנו נעשה ירוק'. אנחנו עובדים לפי התקן עכשיו ואצלנו נבנים 33 בניינים לפיו. אלה 33 מתוך ה-70 בארץ שנמצאים בתהליך לקבל את התקן".
בובליל: "זו חוכמה מאוד קטנה לעשות בנייה ירוקה ברעננה. זה יותר קשה בדימונה, כי אתה מבין שבנייה ירוקה עם התקנים משמעותה 3%-6% תוספת לעלות הבנייה. ברעננה ניתן לעשות את זה כי מחיר הדירות הוא כזה והלקוחות שלך הם כאלו שישלמו את ה-3%-4% הנוספים. בשנים האחרונות התקנים במדינת ישראל עולים לדייר כ-16% מעלות הבנייה, אז צריך לחשוב מה אנחנו רוצים. גם אתה ארדן, כשר, ער למצוקת הדיור ולקשיים של הזוגות הצעירים להגיע לדירה. אז צריך לעשות את האיזונים כך שהתקנים יהיו טובים, שהבנייה תהיה יותר נכונה, אבל מצד שני שזה יהיה בהישג יד לזוגות הצעירים.
"דיליי של עשור"
"במקומות שבהם האוכלוסייה היא חזקה יותר, ברור שאחוז ההשקעה בתקן הירוק מכלל הבנייה הוא נמוך יותר. לכן, באזורים כמו רעננה והרצליה אנחנו נמשיך לראות בנייה ירוקה, אבל ככל שנלך לאזורים שמחיר הדירה הוא מיליון עד 1.2 מיליון שקל, נראה שהבנייה הירוקה תלך ותתמעט, מפני ש-3% מתוך מיליון שקל לזוג צעיר ולקבלן שיצטרך להשית את זה על הרוכש, מהווים חסם רכישה".
ארדן: "עובדה שאתה רואה היום חברות מובילות במשק, כמו שיכון ובינוי וחנן מור, שמקבלות על עצמן את התקן החדש, והן לא בונות רק ברעננה ובכפר סבא, אלא גם בחדרה, יבנה וכרמיאל. יהיה טוב יותר ככל שהציבור יבין, ודווקא במקומות פריפריאליים, שבנייה ירוקה מפחיתה את העלויות השוטפות של אחזקת הדירה ושהם מקבלים מוצר משודרג, טוב ונעים יותר".
ד"ר יוסי קורי: "בסוף זה הרי מגיע ללקוח ולאדריכל, ושם נסגרים העניינים. עמידה בתקן לחלוטין לא כרוכה בנושא עלויות הבנייה ואסור לכרוך אותה בעלויות. ברגע שאתה עומד בתקן ירוק אתה יכול לעשות תכנון פסיבי שלא עולה שקל אחד יותר. אתה יכול לחסוך המון כסף וזו הנקודה הקריטית. העמידה בתקן ירוק היא הכרחית בעידן שאליו אנחנו נכנסים. המשרד להגנת הסביבה באמת עשה צעד ענק ברגע שהושק תקן שפועל לפי הסטנדרטים של התקנים הבינלאומיים, אבל אני חושב שצריך ללכת אפילו רחוק יותר. במקום לראות מה קורה בעולם ולחקות זאת אצלנו ב'דיליי' של 10 שנים, אני מציע לבוא ולהגיד שאנחנו בעוד שלוש שנים הופכים את העמידה בתקן הירוק לחובה, ואני מזכיר שזה לא כרוך בעלויות בהכרח. אם נדע שאנחנו המדינה הראשונה שבה הבנייה הירוקה היא חובה, זה יביא תנופה לתחום ויהפוך למשהו הרבה יותר היי-טקי ומתקדם, אחרת יהיו לנו רק עוד 20-30 אלף מבנים ירוקים, שזו טיפה בים".
- גם תמריצי מס הם דרך לעודד בנייה ירוקה.
ערן יעקב: "ניסינו שלוש שנים לבחון הטבה לבנייה הירוקה, אבל תמכנו ודרשנו שיהיה תקן חדש ורציני יותר. כרגע, ככל שיש תקן, מטרתנו היא לתמוך בתקן הזה גם בהטבות מס. הכוונה היא להטבות מס בתקופה שבה התקן בחיתולים, בתקופה בה הוא וולונטרי, וזו לא הטבה לעולם. בשלב המאוחר יותר, בסופו של תהליך, התקן אמור להיות מנדטורי, חובה. עד לשלב שבו התקן לבנייה ירוקה יהיה חובה נכון שיעמדו על הפרק הטבות כמו מס רכישה על הקרקע, שעוד על 5%, וזה יעמוד לבחינה. אופרטיבית, זו אחת החלופות, וצריך לבחון איך לעשות זאת".
"עירוב שימושים"
קורי: "אני רוצה להבין למה אנחנו צריכים לתת תמריץ למי שהולך לבנות טוב ונכון. החשיבה צריכה להיות שמי שלא עומד בתקן ישלם מס".
ארדן: "שלא יובן לא נכון. היעד שלנו במשרד הוא בוודאי להפוך את התקן למנדטורי ומחייב עם השנים".
יש משהו מעט בעייתי בהגדרת בניינים, גם צמודי קרקע, כירוקים, כשתכנון הסביבה כולה, הצפיפות, ריכוז האוכלוסין וכו', חשובים בהרבה.
שורץ: "אין ספק שמדינת ישראל צריכה להתייחס לעצמה כאל סוג של מרחב מעוייר אחד איכותי, גדול, שיש בו חייצים של פארקים ושטחים פתוחים, אבל המהות היא עירונית. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתייחס לאזור שבין חיפה, נצרת, ירושלים, באר שבע וגוש דן, כאל איזשהו מרחב שיש בו יותר מאשר מרחב מעוייר. הכי חשוב בעיניי זה צמצום הזמן והאנרגיות שאנשים משקיעים היום בנסיעות, מה שפוגע מאוד באיכות החיים".
ארדן: "חובתנו היא גם להשיק את התקן לשכונה הירוקה, מה שעד היום לא הושק, כי התקן הנוכחי מדבר על בניינים".
בובליל: "הייתי רוצה לראות יותר בניינים עם עירוב שימושים. במקום לדאוג כל הזמן להגדיל את מערך התחבורה, מדוע לא מאפשרים עירוב שימושים ברוב מרכזי הערים? מדוע אין בניינים שישמשו בחלקם למשרדים, בחלקם למגורים ובחלקם לשימושים מסחריים? כך אדם לא יצטרך לנסוע שעה וחצי להגיע לכל מקום ולחכות לרכבת שמתעכבת. אני חושב שהרבה יותר נעים יהיה לכולנו אם נרד במעלית וניכנס למשרד. הדברים האלה נעשים בעולם ואני חושב שזו בנייה ירוקה קלאסית".
- מהו היעד מבחינתך להיקף הבנייה הירוקה בישראל בתוך מספר שנים?
ארדן: "אני משתדל להיות אחראי בהערכות שלי. אין לי שום דרך לתת מספרים, אבל אני יכול להגיד שאם בעוד שנתיים מהיום התחלות הבנייה לא יהיו כאלה שלפחות 40% מהשוק הן התחלות בנייה לפי התקן הירוק, אז זה בהחלט יהיה די כישלון בשבילנו. אני מקווה להגיע ליותר מזה, אבל אני אומר שזהו יעד מינימלי לעוד שנתיים מהיום. גם אנחנו כממשלה צריכים לעשות את העבודה ואני חושב שגם הקבלנים והאדריכלים רואים היטב מה שקורה בעולם".