נסו לדמיין: שביתה במגזר השלישי. לא נשמע דרמטי, נכון? אך כשחושבים מה כולל המגזר, אילו עמותות חיוניות, מבינים שכדאי להימנע משביתה. ארגוני המגזר השלישי והחברה האזרחית, לא יעלו על דעתם לשבות, אך במפגש שנערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" בשבוע שעבר, היו מי שציינו כי אולי על הארגונים לעשות כן, כדי שיתחילו "לספור" אותם.
הבעיות שעמן מתמודד המגזר השלישי, בימים של מחאה חברתית מצד אחד, ומשבר כלכלי מצד שני, עמדו במרכזו של פאנל בנושא, בהנחיית ד"ר ניסן לימור, ראש המכון לאחריות אזרחית המכללה ללימודים אקדמאים ומנהל חקר המגזר השלישי מכון ון ליר. "הלבטים", ציין לימור, "הם לא רק בישראל. בישראל יש ירידה בפילנתרופיה ובהתנדבות, ויש פער של מיליארדי שקלים בין המצוי ובין האפשרי. אין שוק הון פילנתרופי, יש תלות גבוהה במגזר הציבורי, וזאת בד בבד לצמצום תקציבי הממשלה".
פרופ' בנימין גדרון, מנהל המרכז הישראלי לחקר מיזמים כלכליים-חברתיים בבית ברל, התייחס להשפעת המשבר הכלכלי ב-2008 על המגזר השלישי. לדבריו, באותה שנה נקבע הישג, כאשר פותחה מדיניות כוללת כלפי המגזר השלישי, אך המשבר הכלכלי טרף את הקלפים. "הממשלה לא יכולה להוריד את ידיה ולהתנתק מאחריות. אולי יש צורך, לאור המחאה החברתית, לחשוב מחדש על השימוש עושה הממשלה במגזר השלישי, מצד אחד. מצד שני, המחאה החברתית העלתה את כל הרעיון של ניסיון לעשות סדר בנושא החברתי".
חה"כ זבולון אורלב, המלווה את המגזר השלישי בשנים האחרונות כיו"ר השדולה לקידום החברה האזרחית ויו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, אמר כי "המדינה לא לוקחת באופן ראוי את המגזר, ויש עיוותים, נתקלים בחומות ברזל ומטילים על המגזר חובות שאין באף חברה אחרת. העובדה שיש מעט מתנדבים אומרת דרשני, שכן אנחנו חברה שהיא לכאורה ערכית, שבה רק שורקים ויש התגייסות מיידית לכל משימה".
ומה עם הקשר למגזר העסקי? "המגזר העסקי לא יכול להחזיק החבל משני קצותיו: מצד אחד לבוא למדינה ולומר שהוא יכול להבטיח את החוסן הכלכלי ומקומות התעסוקה ולכן יש להוריד לו מסים, לאפשר לו להיות ריכוזי ולבנות פירמידות. ומצד שני, להיות במקום נמוך בתרומות הממוסדות לחברה. המגזר השלישי לא יכול לבנות על המגזר העסקי ותרומתו לחברה, אותה חברה שמאפשרת למגזר העסקי לצמוח באופן כה מהיר ורחב. לכן, העולם העסקי צריך להחליט: או מסים או תרומות ממוסדות".
נעמי סטוצינר, יו"ר ומייסדת בית איזי שפירא, הדגישה את הצורך בהידברות ובשת"פ עם המגזר העסקי. "בכל שנה אנחנו שומעים מחדש על הבעיות הכלכליות של העולם ושלנו, וצריך להמציא שיטות ופתרונות של הישרדות. המציאות מאתגרת למצוא פתרונות חדשים".
"לא דבר חובבני"
יגאל בן-שלום, יו"ר ארגון מנהיגות אזרחית, ביקש להפריך מיתוסים. "מקובל לחשוב שעמותה היא דבר חובבני, אבל למגזר השלישי יש עוצמה בלתי רגילה. אך גם הממשלה וגם המגזר העסקי לא רואים במגזר השלישי פרטנר. הממשלה מניחה שבכך שהיא מקצה משאבים, הפערים והאי-שוויון יבואו על תיקונם; ואילו המגזר העסקי רואה במגזר השלישי מקום להתנדב בו. התייחסות שונה למגזר השלישי תוכל להביא להישגים".
גדרון ציין בהומור, ש"יש אנשי עסקים נאורים. לא כולם תאבי בצע. יש להם רצון לעשות הרבה יותר לטובת החברה מאשר פילנתרופיה של שבריר מההכנסות. המנהיגות של המגזר השלישי צריכה להתחבר לאנשי העסקים האלה".
דפנה ליפשיץ, מנכ"לית עמותת תפוח, ציינה כי גם העסקים מרוויחים. "אינטל מבינה שבהכשרות הפדגוגיות שאנו נותנים למגזר ערבי ובדואי, אנו מגיעים למגזרים שהממשלה לא מגיעה אליהם. הסיבה שאינטל קלטה והשקיעה היא האמונה שלה כי היא מקדמת גם את האג'נדה האישית. המגזר השלישי הוא לא רק כר להתנדבות ולניקוי מצפון".
"אין תודעה"
שלמה דושי, מנכ"ל תנועת שיתופים, היה נחרץ לגבי מה שיש לעשות. "אנו רואים מה קורה באירופה ובארה"ב. המערכות נכנסות לגל שני של משבר וקשה לראות איך זה הולך להיפתר. בישראל זה עוד טוב, אבל היקף הכסף שיגיע בשנים הקרובות, ילך ויקטן וזה ברור כשמש. קו פרשת מים חשוב היה המחאה החברתית, והמגזר העסקי חייב להיכנס לבדק בית רציני בעקבותיה. חברות שנתפסו כמעוז התום, הטוהר והפריון, מתמודדות היום עם הפגנות ליד בתי המנכ"לים.
"התפיסה שלנו, שמשהו ישתנה מבחוץ, בלי שהמגזר השלישי יחולל שינוי, היא אשליה. שום דבר לא יקרה לבד, אלא אם המגזר השלישי יוביל אותו".
גיורא רוזן, מנכ"ל "מנהיגות אזרחית", הסכים. "ללא נייר, אין תודעה. אתה לא יכול לנהל מאבק חברתי ללא ספר, וראינו את זה במאבק החברתי בקיץ. גם למגזר השלישי אין תודעה. הוא מגזר שנולד מתוך מצוקה, מתוך דינמיקה שהייתה, והוא די הוקם בפאניקה. פיתוח של תודעה חדשה הוא הכרח".
אורלב הוסיף: "אף אחד לא מעז לחשוב על כך עכשיו, אבל אני רוצה לראות איך המדינה תסתדר אם המגזר השלישי ישבות אפילו לשלושה ימים".
ד"ר ירון סוקולוב, מהמרכז ללימודים אקדמיים ולשעבר מנכ"ל ארגון "מנהיגות אזרחית", דיבר על הזווית האחרת, שנוהגים להתעלם ממנה: הערכים הכלכליים של המגזר השלישי.
"קחו למשל את עמותת ידיד לחינוך, במסגרתה המתנדבים תורמים מאה שעות חונכות", אמר. "הכפלת השעות ב-22 שקל מביאה לערך כלכלי של 2.2 מיליון שקל. המשמר האזרחי מונה 70 אלף מתנדבים, והמשמעות הכלכלית היא 74 מיליון שקל. אני לא מדבר על ערך התרומה רק מבחינת שעות: דוח של האו"ם מדבר על התנדבות כמנוף לצמיחה ולפיו עצם ההתנדבות גורמת לאיכות חיים טובה יותר, תוחלת החיים של המתנדבים ארוכה יותר והם זקוקים פחות לשירותי בריאות - מה שתורם לחיסכון בהוצאות של המדינה. הם תורמים לירידה באלימות וחוסכים משרות. אנו מזהים מנוע צמיחה כתוצאה מהתנדבות, וזה דבר שלא נראה לעין".