הגרף שלהלן מראה שהמגמה שבה צועד הצמד אירו/דולר היא של ירידה ברורה. הבעיות הכלכליות שאופפות את גוש האירו מתחילות להתבטא בשער החליפין. מבחינה טכנית נראה שהרמה הבאה של האירו תהיה בסביבות ה 1.20 לדולר, או פחות. תהליך היחלשות האירו מובהקת מסוף 2011.
הגורמים הכלכליים מחזקים את המגמה של הגרף הטכני לעיל.
- ניצנים ראשונים לתאוששות הכלכלה האמריקאית באופן כללי וסקטור הנדל"ן בפרט. הבורסה האמריקאית על פי מדד ה DOW-JONES גומרת את 2011 עם ביצוע חיובי מזערי מאוד אבל זה הרבה יותר טוב מאשר בורסות אחרות. בישראל למשל ת"א 25 יגמור את השנה במינוס של כ 18.5% והדאקס הגרמני יגמור את 2011 במינוס של 25%. גם הקאק הצרפתי ורוב בורסות אירופה הציגו תשואות שליליות בולטות.
- בנוסף צפוי מיתון בכלכלה האירופאית. ב-2011 התחיל להתפתח הבדל בין שערי הריבית על אג"ח אירו של מדינות שונות בתוך גוש האירו.
ריבית על אג"ח 10 שנים ( % )
(מקור : ECB)
רמות הריביות הגבוהות בכל המדינות הנ"ל לבד מגרמניה וצרפת מבטאת מדיניות מוניטארית מצמצמת שתביא להורדת שיעורי הצמיחה, להתכווצות הכלכלה ולמיתון באירופה בטווח של כשנתיים לערך. לכן מיתון כלכלי הוא כמעט התנאי ההכרחי להצלת גוש האירו מהתפרקותו.
ציפיות ומציאות
כשנוסד האירו כמטבע אחיד ל 17 מדינות הגוש בתחילת 1999 התנאים הכלכליים ההתחלתיים של רוב המדינות היו זהים. אותה מדיניות מוניטארית (ע"י ECB) אותו מטבע ולכן הציפיות היו שהאג"ח של הממשלות הריבוניות (בעלי אותו מח"מ) ייסחרו בשערי ריבית קרובים אחד לשני ולא תהיה דיפרנצציה מהותית ביניהן . ואמנם כך היה בהתחלה ולאורך מספר שנים.
עם הזמן בגלל מדיניות פיסקאלית לא אחידה, הבדלי תרבויות ותפיסות עולם, נוצרו תנאים כלכליים שונים באופן דרסטי בין המדינות. משבר החוב שהתחיל באירלנד ובפורטוגל עבר ליון ומשם התפשט לאיטליה וספרד.
מעתה ההסתכלות של משקיעים על גוש האירו השתנתה .לא נראה יותר את גוש האירו כגוף כלכלי אחד. אלא מעכשיו נראה מדינות שונות כגופים ריבוניים שונים, עם דירוגי אשראי ושערי ריבית שונים שפועלים תחת מטריה של מטבע אחד. זה כמובן יחייב התאמות כלכליות ופיסקאליות כואבות של מדינות כמו: אירלנד, יוון, ספרד, פורטוגל ואיטליה.
המשך ירידת האירו מול הדולר היא חלק מתהליך ההתייצבות של גוש האירו בעתיד. תהליך שכבר החל כאשר האירו ירד מ-1.40 ל-1.30 וימשך כאמור לרמה צפויה של סביב 1.20 דולר ואף פחות.
ד"ר ארי אוליאל, מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה