גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיום האמיתי על כלכלת איראן

ב-3 השנים הקרובות מחיר הנפט יירד בחדות בשל עודף היצע - ואיראן תספוג מכה קשה

האיחוד האירופי, המייצג מעל 500 מיליון נפש ותוצר של כ-15 טריליון דולר, החליט להטיל אמברגו על קניית נפט איראני מ-1 ביולי 2012. האיחוד האירופי, צרכן נפט ענק המייבא מעל 9 מיליון חביות נפט ביום (כמעט 10% מהיצע הנפט העולמי), החליט להפסיק לקנות נפט מאיראן והצטרף בכך לארה"ב, יבואנית של עוד 13% מהיצע הנפט העולמי. ואולם, למרות החשיבות של המסר לעולם, בסיכום כולל מעל 70% מיבואני הנפט בעולם לא נכללים באמברגו.

ואמנם, ההחלטה הזו לא גרמה לשום זעזוע עולמי והיא באה לביטוי בעלייה חסרת משמעות, של 0.9%, במחיר חבית נפט מסוג ברנט (אירופי), זאת כאשר התנודתיות היומית במחירי הנפט יכולה להגיע אפילו ל-10%. מפליא גם שנמשכה התחזקות האירו ביחס לדולר, תוצאה הפוכה ממה שאפשר היה לצפות.

בסופו של יום, הבורסות בעולם, שבשנים האחרונות אחוזות תזזית מכל ידיעה חסרת משמעות, היו רגועות לחלוטין והיו שאפילו רשמו עליות קלות.

מהם האינטרסים של כל אחד מהצדדים?

כל צד והאינטרס שלו

ראשית, איראן. תלותה של הכלכלה האיראנית בהכנסות מנפט היא מלאה. כלכלת המדינה כושלת, היא צריכה "להאכיל" 75 מיליון נפש, וללא ההכנסות מנפט סביר להניח שכלכלת איראן בדרך לקריסה. האיום הגדול על איראן הוא שמחירי הנפט ירדו בחדות בשנים הקרובות וכלכלתה הרעועה לא תוכל לתפקד כאשר תהיה נפילה חדה בהכנסותיה מנפט. להערכתי זה מה שצפוי לקרות בתוך 3 שנים.

באשר לסעודים, גם אם תיפסק כל מכירת הנפט האיראני, לסעודים יש עודף כושר הפקה מיידי של מעל 3 מיליון חביות ליום, כך שהם יכולים להשלים את כל המחסור האיראני.

לסעודים יש אינטרס עליון שהאמריקנים והאירופים ימשיכו ללחוץ על איראן כדי שלא תגיע לייצור נשק גרעיני שמאיים כנראה עליה ישירות, יותר מאשר על כל מדינה אחרת בעולם. לכן הסעודים, שחוששים שמא עליית מחירי הנפט תגרם להפסקת הלחצים על איראן, ישמחו להשלים את כל המחסור בנפט, אם ייווצר, ולא לאפשר למחירים לעלות.

מנגד, לא נראה שהסינים, ההודים ושאר יבואני הנפט יפסיקו לרכוש נפט מהאיראנים. נהפוך הוא, סביר שהם יגדילו את הקניות מהאיראנים על חשבון קניות מהסעודים שימכרו יותר לאירופים ופחות למדינות המזרח.

באשר לארה"ב ואירופה, במצב הנוכחי של המשבר הכלכלי העולמי סביר להניח שהן זו והן זו אינן מעוניינות בעליית מחירי הנפט או במחסור בנפט. נראה שהמהלך של אמברגו אירופי והכנסת נושאות מטוסים אמריקניות למפרץ הפרסי הם בגדר משחק בניסיון להגיע לשיווי משקל שגם האיראנים וגם המערב ילמדו "לחיות" אתו. לכן, מההיבט הכלכלי יש סבירות נמוכה שהמצב הנוכחי יידרדר לעלייה חדה במחירי הנפט, או לחסימת זרימת הנפט ממצרי הורמוז.

למרות הכול, אני מקווה שהאוסף המצטבר של הסנקציות הכלכליות על איראן יגרום לה בסופו של דבר להאט את הפיתוח המלא של נשק גרעיני בשלוש השנים הקרובות.

לאן הולכים מחירי הנפט?

המחירים הגבוהים של הנפט בהווה הם תוצאה של הביקושים הגדולים של סין בשנים האחרונות, שלא הובאו בחשבון בתכנון היצע הנפט העולמי של סוף המאה ה-20. הביקוש לנפט בסין גדל מכ-3 מיליון חביות ליום בשנת 2000 ליותר מ-9 מיליון חביות ליום בשנת 2012.

ואולם, מ-2005, עם עליית מחירי הנפט וההערכות שהביקושים מסין יימשכו, התרחבו חיפושי הנפט בכל המקומות בעלי הפוטנציאל. תהליך החיפושים האינטנסיבי לוקח זמן רב. קרוב לעשר שנים עוברות מההחלטה על קידוח ועד להפקה מסחרית, אבל ברור שהסוף יהיה עודף היצע של נפט.

במקביל, נוכח עליית מחירי הנפט לסביבות 100 דולר כיום, נעשים מאמצים אדירים לחסוך בנפט באמצעות התייעלות. גם תהליך זה לוקח כעשר שנים והוא צפוי להביא כמעט לקיפאון בביקוש העולמי לנפט.

קרטל מדינות אופ"ק אפקטיבי רק כאשר אין עודף היצע. כבר כיום כל יצרניות הנפט בעולם מפיקות את מלוא כושרן, להוציא ערב הסעודית שהיא המווסתת היחידה של כמויות הנפט. כאשר עודף ההיצע יהיה משמעותי, גם ערב הסעודית לא תהיה אפקטיבית והקרטל יתמוטט כפי שקרה בין 1986 לבין 2005.

גם במשבר הנפט הראשון, ב-1981, הדעה הרווחת הייתה שיש מחסור כרוני בנפט והעולם צפוי לחוות המשך עליות מחירים לאורך זמן. התוצאה הייתה של נפילת מחירים מ-110 דולר ל-25 דולר בממוצע שהחזיקה מעמד קרוב לעשרים שנה, עד 2005.

לאור הניסיון המצטבר של משבר הנפט הראשון והתהליכים המתרחשים עתה, אני מעריך שבתוך 3 שנים, עד 2015, ייווצר בעולם עודף היצע נפט של מעל 7 מיליון חביות ביום, כך שמחירי הנפט יירדו במידה ניכרת.

הירידה יכולה להיות לרמה של מתחת ל-70 דולר לחבית, ולא יפליא הדבר אם לתקופה לא קצרה, המחיר יירד אף ל-50 דולר. כיום הערכה זו נשמעת הזויה בדיוק כפי שהיא נשמעה ב-1981.

הירידה החדה הצפויה במחיר הנפט בשנים הקרובות היא הסנקציה האמיתית על איראן. כאשר יהיו עודפי נפט שום דבר לא יעזור לה. הכנסותיה יצטמקו משמעותית וכלכלתה תעמוד בפני קריסה. קשה להניח שהיא תוכל להתקיים כמו צפון-קוריאה, ולכן תיאלץ כנראה להפסיק את פיתוח הנשק הגרעיני.

מוסיפים שמן למדורה

הכותב הוא מנכ"ל מודלים כלכליים בע"מ

עוד כתבות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 ● זאת, בעיקר בשל העלאות המיסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות