פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, לא רצה לעסוק בדמי הניהול, זה היה הדבר האחרון שעניין אותו, אבל לא הייתה לו ברירה. לחץ תקשורתי ממוקד הוביל אותו להכרה שצריך לעשות מעשה ובנובמבר 2010 הוא פרסם את התוכנית "להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני".
במסגרתה, תקרת דמי הניהול תרד בינואר 2012 מ-2% ל-1.5% ובהמשך, בשנת 2015, תיקבע תקרה מרבית של 1.2%. לרוע המזל, מאז לא קרה דבר. במשך יותר משנה שריג גרר רגליים ולא הביא את התוכנית לאישור הכנסת.
כפי שנחשף ב"גלובס" בשבוע שעבר, ח"כ חיים כץ, שלזכותו ייאמר כי הוא מהבודדים שמבין את השוק הפנסיוני, הניח הצעה חדשה ופרובוקטיבית - חיתוך מהיר ודרסטי של דמי הניהול וקביעת תקרה של 0.7%. אך ככל שנשמח לחזור לדמי ניהול של 0.7%, לצערנו כיום זה אינו ריאלי ומדובר בהצעה בעייתית מאוד.
במבנה השוק הנוכחי, דמי ניהול בשיעור 0.7% נמוכים מדי, יגרמו נזק גדול מאוד לחוסכים, יפגעו ביציבות הגופים המנהלים, ימנעו השקעות נדרשות במחשוב, בשירות ובניהול השקעות איכותי יותר ויביאו ליציאת גופים קטנים מהשוק. לכן ההצעה של כץ היא פיל בחנות חרסינה שתגרום לשבירה מוחלטת של האיזון בשוק הפנסיוני.
האימפוטנציה של האוצר
מדוע כץ הרשה לעצמו להעמיד הצעה נגדית לזו של האוצר? משני טעמים טובים: (1) אגף שוק ההון פישל בכך שהתמהמה ולא עשה דבר למרות לוחות זמנים ברורים שהציג; (2) משרד האוצר חלש ואימפוטנט כפי שלא היה שנים.
שר האוצר יובל שטייניץ יודע להתעמת עם אנשי עסקים כמו יצחק תשובה ועידן עופר, אבל כשזה מגיע להעברת החלטות בכנסת, שטייניץ מתקשה. בקדנציה הנוכחית הנחיל כץ לאוצר שתי תבוסות קשות: ביטול תוכנית ויסקונסין ורק לאחרונה ביטול העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64. אם שטייניץ ושריג לא יתעשתו, התבוסה השלישית עומדת לפתחם.
כעת נדרשת פשרה. תוכנית שריג הייתה סבירה לזמנה. יחסית למצב הנוכחי, תקרה של 1.2% מהווה צעד גדול קדימה. אבל הזמנים השתנו. על שטייניץ ושריג להגיע להבנות עם כץ ולהציג הצעה חדשה, שתאיץ את לוח הזמנים, תקדים את ההורדה משנת 2015 ותקבע תקרת דמי ניהול נמוכה יותר, למשל של 1%.
בהזדמנות זו על שריג להפסיק סוף סוף לרעוד מפחד מסוכני הביטוח ולהביא הצעה שתגביל את העמלות שהם מקבלים ל-0.25% מהצבירה. בדיוק כמו שמקבלים הבנקים. אין סיבה שסוכן ביטוח בתמורה לשיווק יקבל עמלה של חצי אחוז מהצבירה במשך כל חיי הקופה. עמלה נדיבה שבעלותה נושאים העמיתים. באמת שלא יקרה כלום אם שוקה לא יטוס השנה לסקי באלפים אלא יסתפק בחרמון.
ומה עם קרנות ההשתלמות?
ובאוצר צריכים לטפל בעוד עניין - דמי הניהול בקרנות השתלמות. משום מה שריג השאיר את קרנות ההשתלמות (38% מהנכסים בשוק) מחוץ לתוכנית להורדת תקרת דמי הניהול. אמנם לא מדובר בחיסכון פנסיוני, אבל אין שום סיבה להשאיר את דמי הניהול הנוכחיים והמופרזים על כנם. צריך להפחית גם את התקרה המרבית בקרנות ההשתלמות לשיעור של 1.2%.