עד כמה רחבה ועמוקה הייתה פעילות הבנק המחתרתי בבורסת היהלומים? השבוע נמשך מצעד הנחקרים בפרשת "הבנק המחתרתי". 3 יהלומנים נוספים ובעל מלטשת יהלומים - מתתיהו ויצחק אימבר, רפי חן וראובן עוז - נחקרו ביחידת יהלום של רשות המסים.
הפרשה נחשפה בראשית החודש, כאשר המפלג לחקירות כלכליות ביחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה, בשיתוף רשות המסים ופרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), פתחו בחקירה גלויה בעניין בנק מחתרתי לא מדווח, אשר פעל במתחם הבורסה ליהלומים ברמת-גן, ושניהל במשך שנים פעילות פיננסית של הלוואות, העברת כספים לחו"ל, ניכיון צ'קים והמרות מט"ח בהיקפים של מיליארד שקל.
לפי החשד, מתתיהו ויצחק אימבר, אחים מהרצליה, שותפים ומנהלים פעילים ב"א. אימבר", היו לקוחות של הבנק המחתרתי. מהחקירה עולה כי במהלך השנים 2008-2011 השמיטו החשודים הכנסות בהיקף מיליוני שקלים בכוונה להתחמק מתשלום מס. זאת, תוך הסתייעות בשירותים הפיננסיים השונים המוענקים על-ידי הבנק המחתרתי.
בית משפט השלום בראשון-לציון שחרר את השניים ממעצר תחת מגבלות.
חשוד נוסף, רפי חן מתל-אביב, המחזיק במספר חברות, נעצר בחשד כי הוא ושתיים מהחברות שבבעלותו - יהלי יהלומים בע"מ ואופל יהלומים בע"מ - הינם מהלקוחות העיקריים של הבנק המחתרתי.
מהבקשה להארכת מעצרו עולה כי במהלך השנים 2008-2011 קיזז חן חשבוניות מס פיקטיביות, אשר הועברו אליו בתיווכו של הבנק בהיקף של מיליוני שקלים. אתמול (ב') הוא שוחרר ממעצר בתנאים מגבילים.
החשוד הרביעי, ראובן עוז מרמת-השרון, שותף ומנהל פעיל במפעל לליטוש יהלומים ברמת-גן ושותף במשרד במתחם הבורסה, נחקר בחשד כי בשנים 2007-2011, במסגרת פעילות עסקית במלטשת היהלומים שבבעלותו, אשר פעילותה לא דווחה מעולם לרשות המסים, השמיט הכנסות במיליוני שקלים. זאת, בין היתר באמצעות שימוש בשירותים הפיננסיים השונים המוענקים על-ידי הבנק המחתרתי.
בית משפט השלום בראשון-לציון האריך את מעצרו ב-3 ימים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
