ענת קם בעתירה לבג"ץ: "הכנסת מעכבת חוק לטובתי"

קם, המרצה 4.5 שנות מאסר בגין הרשעתה בריגול חמור, טוענת כי ח"כ דוד רותם מעכב במתכוון דיון בהצעת חוק שעשויה להוביל להקלה בעונשה במסגרת הערעור

ענת קם, המרצה 4.5 שנות מאסר בפועל בכלא נווה-תרצה בעקבות הרשעתה בריגול חמור, מנהלת מאבק עיקש במטרה להקל על עונשה בכל החזיתות: לאחר שהגישה ערעור לבית המשפט העליון על גזר הדין שהוטל עליה - ובו טענה, בין היתר, כי העונש לא מידתי, לא סביר ולא הולם את רמות הענישה - עותרת קם לבג"ץ בטענה כי ח"כ דוד רותם מעכב במתכוון דיון ב"הצעת חוק קם", שעשויה להוביל להקלה בעונשה במסגרת הערעור.

בעתירה, שהוגשה לבג"ץ היום (ב') באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן, טוענת קם כי יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם, מונע בכוונה את המשך הדיונים בהצעת חוק לתיקון חוק העונשין שהוגשה בעקבות הפרשה בה הסתבכה, ואשר מהותה הנה הסרת הסטיגמה של "ריגול חמור" מהמעשים שבהם הורשעה והקלה בעונש המקסימום הקבוע לעבירה של "מסירת ידיעה סודית".

על-פי ההצעה, לחוק העונשין יתווסף סעיף של עבירה מסירת והחזקת ידיעות ומסמכים סודיים ללא רשות ולגורם שאיננו מוסמך לכך, תוך הדגשה כי למעביר ולמחזיק המידע לא הייתה כל כוונה לפגוע ביטחון המדינה.

קם עצמה הורשעה, לפי הודאתה, בעבירות של ריגול חמור (איסוף והחזקת ידיעה סודית) וכן מסירת ידיעה סודית בלא היתר לעיתונאי "הארץ" אורי בלאו, אך נקבע כי לא הייתה לה כוונה לפגוע בביטחון המדינה. עד כה, לעבירות מסוג זה לא נקבע סעיף בחוק.

"הצעת חוק קם", מיוזמתם של ח"כ עתניאל שנלר מקדימה וח"כ ציון פיניאן מהליכוד, מציעה ליצור סעיף חדש הנוגע לעבירות שבהן למעביר ולמחזיק המידע לא הייתה כוונה לפגוע ביטחון המדינה, ולקבוע כי העונש המרבי על עבירה זו יהיה 10 שנות מאסר. עד היום עבירה מסוג זה הוגדרה בחוק העונשין תחת סעיף שכותרתו "ריגול ובגידה", שהעונש המרבי עליה עומד על 15 שנות מאסר.

לטענת קם, אך שהצעת החוק קיבלה את תמיכת הממשלה במארס אשתקד; אושרה לקריאה ראשונה, פה-אחד, בישיבת ועדת החוקה שנערכה בדצמבר האחרון; ואושרה פה-אחד בקריאה ראשונה בכנסת בחודש שעבר - "במקום לקדם את הצעת החוק באופן יעיל, מסור והוגן, בשים לב למועד שמיעת ערעורה של העותרת (30.7.12), החליט ח"כ רותם להקפיא את הטיפול בעניין, לפחות עד לאחר מתן פסק הדין בערעור הפלילי, על מנת שהתיקון לחוק העונשין לא יחול בעניינה".

בעתירה נטען כי במהלך דיון שנערך בדצמבר האחרון בועדת חוקה הודיע רותם כי בכוונתו לעכב את הדיון ב"הצעת חוק קם", מאחר שערעורה תלוי ועומד בבית המשפט העליון, והוא אינו מעוניין שעונשה יופחת בשל התיקון לחוק.

רותם מצוטט בעתירה כאומר: "מצדי החוק הזה יכול לחכות עוד שנתיים עד אחרי שהתיק ייגזר".

עו"ד בומבך מציין בעתירה כי בכך מפלה רותם לרעה את קם ביחס לחקלאי שי דרומי, אשר ירה למוות בפורץ שחדר לחוותו אך זוכה מאישום הריגה שהוגש נגדו בשל שינוי בחוק העונשין, המכונה "חוק דרומי", שקבע הגנה מפני הרשעה פלילית בגין מעשים כמו אלה שביצע.

"התנהלותו של ח"כ רותם מונחית מאידיאולוגיה פוליטית בה הוא אוחז, מפלה לרעה את העותרת..., פוגעת שלא כדין בזכויות יסוד של העותרת, ושלובים בה - בעליל - שיקולים זרים ופסולים המחייבים את התערבותו של בית המשפט הנכבד באמצעות מתן הצווים המבוקשים", נכתב בעתירה.

העתירה הוגשה גם נגד יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, בטענה כי מתוקף תפקידו עליו לקדם את הדיון בהצעת החוק.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), מסר בתגובה: "ענת קם, אשר ביצעה עבירה חמורה נגד מדינת ישראל, לא יכולה לצפות שחברי כנסת אשר מאמינים כי נאמנות ואזרחות כרוכים אחד בשני יסייעו לקדם חוק שיכול להקל עליה. סדר היום של ישיבות הוועדה נקבע על-ידי יושב-ראש הוועדה, על-פי שיקול-דעתו ועל-פי סדר חשיבות הניתן על-ידו. על-פי קריטריונים אלה ייקבע גם בעתיד הדיון בחוק שבנדון".

ח"כ רותם הוסיף כי אם בית המשפט יכפה עליו לקיים דיון, הוא ידאג שיהיה רוב נגד הצעת החוק.

לעניין טענתו של עו"ד בומבך על קידומו בכנסת של "חוק דרומי" בשעתו, אמר יו"ר ועדת החוקה: "כחבר כנסת אכן תמכתי בשי דרומי ובזכותו להגן על עצמו. עם זאת, באותה עת לא הייתי יושב-ראש הוועדה, וסדר היום נקבע לפי הסמכות ושיקול-הדעת של היושב-ראש דאז. בנוסף לכך, לא היתה לי הזכות להיות אחד מהמציעים הרבים של הצעת החוק, כך שלא ברורה כלל ההשוואה בין המקרים".

בג"ץ הורה לחברי הכנסת דוד רותם וראובן ריבלין להגיש תגובה מקדמית לעתירה בתוך 30 יום. בנוסף, ביקש השופט עוזי פוגלמן מהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין להציג את עמדתו בנושא בתוך אותו פרק זמן.