עקב סדרת תביעות: הוגבר הפיקוח על פרומואים בטלוויזיה

לא אחת הפרואים הופכים להיות הפעם הראשונה בה האדם העומד בלב התחקיר מגלה את עוצמת העיסוק בו; כתוצאה הוא יחל במאמצים לבלום את שידור התחקיר

במהלך השנים הפכו הפרומואים, הקדימונים, לתוכניות התחקירים לכלי הברק של התוכניות עצמן. לא אחת, גוף השידור, שמשדר את הכתבה השנויה במחלוקת, סופג את תביעות הדיבה של גיבורי התחקיר בגין הפרומו, למרות שעיקר העיסוק בהם - בשידור עצמו - חף מכל טענה.

המקרה האחרון היה כשערוץ 10 נאלץ להתנצל בחודש שעבר בפני הקבלן, משה בובליל, על האשמות שנשמעו נגדו בפרומו לתוכנית "המקור", בהנחיית מיקי רוזנטל ורביב דרוקר, ששודרה ב-2010. בתוכנית עצמה לא חזרו אותן ההאשמות.

לא אחת הקדימונים הופכים להיות הפעם הראשונה בה האדם העומד בלב התחקיר מגלה את עוצמת העיסוק בו. כתוצאה, הוא יחל במאמצים לבלום את שידור התחקיר עצמו. הלחץ בו מצוי הנחקר מצית איומים משפטיים, לצד חשיפה של פרטים נוספים, שמביאים לשינוי הכתבה המשודרת - שלעתים קרובות עדיין נמצאת בתהליך עבודה עד רגע שידורה. לכן, במקרים רבים, לא ממומשת ההבטחה כפי שהובאה בקדימונים.

מקרים על טענות שניצתות בשל קדימונים זכורים גם כנגד "כלבוטק" - שם מטשטשים מסיבות משפטיות את פני מושא התחקיר בפרומואים - וכנגד תוכניתו של אמנון לוי בערוץ 10.

מחלקות הפרומו פועלות בנפרד ממחלקת התוכניות בזכייניות הטלוויזיה, ולא אחת הן ריבוניות בהחלטות הקידום שלהן. ואולם, בכל הנוגע לתוכניות התחקיר בשנים האחרונות, ולא מעט בשל פרשת סרן ר' ואילנה דיין, חברות ההפקה, עורכי התחקיר ובעיקר המחלקות המשפטיות פעילות במיוחד בשלבי הפקת הפרומו.

לדברי איש תקשורת בכיר בתחום, "במקרים האלה יש השפעה בצד הקריאייטיבי להפקה יותר מאשר למחלקת הפרומו, בגלל סכנת התביעה המשפטית. רמת הזהירות גבוהה מאוד. עם זאת, קורים מקרים, כמו בפרשת בובליל, שבין הפרומו לשידור הכתבה, מתחיל הדיון עם הגורם המדובר, ואת הפרומו ששודר אי-אפשר לתקן, אבל את הכתבה אפשר. היום יש יותר פיקוח. בעבר זה היה רופף".