מס הכנסה חייב לשכירים רבים במשק הרבה מאוד כסף, אך - כרגיל - הציבור לא מודע לכך. העודף שנצבר הפעם בקופת המדינה על חשבון "האזרח הקטן" הנו החזרי מס המגיעים לציבור בגין הפסדי הון מניירות ערך סחירים, שאינם מוחזרים לו בשל חוסר מודעות לזכויותיו ולמימושן.
הוראות פקודת מס הכנסה מאפשרות כיום קיזוז הפסדים מני"ע כנגד הכנסות מדיבידנדים ומריבית מני"ע. בספטמבר האחרון פירסמה רשות המסים תיקון לתקנות מס הכנסה, לפיו יתאפשר כבר בשלב ניכוי המס במקור לקזז הפסדי הון מני"ע נסחרים בבורסה ומעסקאות עתידיות כנגד רווחים שנוצרו באותה שנת מס, גם כשהרווח קדם להפסד. עד התיקון, ניכוי המס במקור התאפשר כשהרווח נוצר באותו חודש שבו נוצר ההפסד או לאחריו.
התקנות, שנכנסו לתוקף בחודש שעבר, חלות על ניכוי מס במקור המתחשב בהפסדים שייווצרו מיום זה ואילך. התיקון מאפשר לנישומים שעברו להפסד לאחר היווצרות הרווח באותה שנה, לשלם כבר בשלב ניכוי המס במקור את המס המתחייב, כשהוא מתחשב בקיזוז ההפסד.
מדובר בשינוי שמיועד להקל במיוחד על יחידים שמשקיעים בהיקפים קטנים יחסית שאינם מחייבים דוח, כאשר ניכוי המס במקור מתבצע באמצעות המוסדות הכספיים בהם מתנהל תיק ניירות הערך. כלומר, הבנק בו מנוהל תיק ניירות הערך מקזז את ההפסד כנגד רווח ההון, ולא משולם מס.
אלא שמרבית השכירים לא מודעים לכך, שלא בכל המקרים נערך להם הקיזוז המיוחל באופן אוטומטי. כך, כאשר לנישום ני"ע בשני בנקים לא נערך קיזוז של הפסדי ההון מני"ע, המס המלא משולם למס הכנסה וניתן לקבל החזר בגינו רק באמצעות הגשת דוח למס הכנסה. במקרה של עצמאיים, אין שום בעיה היות והם מחויבים להגיש דוחות למס הכסנה, וכוללים בהם את הפסדי ההון. המפסידים הגדולים, גם הפעם, הם השכירים. היות שמרבית הציבור לא מודע לכך, כספים רבים המגיעים לו נשאבים לקופת המדינה.
אובדן החזרים
עו"ד משה שקל מסביר, כי "קיזוז הפסדי הון מני"ע סחירים כנגד רווחי הון מני"ע סחירים של שכירים, נעשה רק במידה ותיק ניירות-הערך מנוהל בבנק, שבו מנוהל חשבון הבנק הרגיל של הנישום השכיר. מס הכנסה, ולא משנה איזה סוג של רווח הון או הפסד הון יש לנישום, לא יעשה לו קיזוז ביוזמתו אף פעם, ואין לו מנגנון לעשות את זה. זה לא נובע מרשעות של הרשות, אלא מכך שאין לה כלים לעשות זאת וזו גם לא חובתה".
כאמור, על הבנקים הוטלה החובה לנכות מס במקור מרווחי הון. לדברי שקל, "במסגרת הסמכות והחובה שהוטלה עליהם לנכות מס במקור, הם צריכים להגיש דוח חצי שנתי, ובמסגרתו גם לקזז הפסדי הון, גם לשכירים. אך המגבלה היא שמדובר רק בהפסדי הון באותו בנק עצמו.
"אם שכיר מחזיק חשבון בבנק הבינלאומי ונותן שם הוראות קנייה ומכירה של ני"ע, לבנק יש דרך לראות מתי הוא הפסיד ומתי הרוויח, ואז הבנק מחויב על-פי חוק לעשות את הקיזוז. אבל אם יש לנישום תיק ני"ע בבנק הפועלים וחשבון בבנק לאומי, לאומי לא יכול לראות את תיק ניירות-הערך שלו, ולכן לא עושה לו קיזוז, והפועלים לא רואה את החשבון שלו - וגם לא עושה לו קיזוז".
לכן, מבהיר שקל, "ברגע שנוצר לך הפסד בחשבון בבנק אחד ורווח בחשבון בבנק אחר, אתה בבעיה, כי הבנק לא יעשה לך את הקיזוז הזה, וגם רשויות המס לא יעשו לך אותו. הדרך היחידה לבקש את הקיזוז הזה, היא להגיש דוח באופן עצמאי".
אלא שככלל, השכירים בישראל אינם נוטים להגיש דוחות למס הכנסה, לעתים בשל חשש - לא תמיד מוצדק - מרשות המסים, ובמקרים רבים מכיוון שאינם מודעים לזכותם, וכך מאבדים כסף רב, שהם זכאים לו.
לדברי שקל, "דוח מס הכנסה זה דבר מרתיע את הציבור. הנישומים לא רוצים להיכנס למשטר הזה של הדוחות - ורוב השכירים צריכים לדעת שהם ניזוקים מזה. לא סתם רשויות מס הכנסה מעדיפות לפטור את רוב השכירים מהגשת דוח - הן המרוויחות העיקריות. רוב השכירים שיגישו דוחות בישראל, יקבלו הרבה מאוד החזרים.
"גם במקרה הזה, של קיזוז הפסדי הון מול רווחי הון, מדובר בהרבה מאוד כסף, שהשכירים מאבדים באופן שוטף ולא מודעים לכך בכלל".