תיירות בעולם סוער

בתחילת שנת 2011 עתיד ענף המלונאות נראה היה אופטימי למדי. נמשכה מגמת ההתאוששות מהמשבר הכלכלי העולמי ברוב מדינות העולם וסכומים גדולים של הון החלו לזרום להשקעות במלונאות, בעיקר בארה"ב. בסיכום 2011 צמחה ההכנסה לחדר פנוי ב-13.7% באירופה, ב-10.4% באסיה-פסיפיק ו-8.3% בארה"ב, צמיחה שהתבטאה בתיירות העסקית ובתיירות הנופש.

אלא שאירועים פוליטיים וכלכליים ברחבי העולם - ה"אביב הערבי" (שגם סייע לצמיחה באירופה, לאחר שתיירים אירופים העדיפו לתכנן את חופשותיהם במקומות יציבים באירופה, במקום במקומות זולים יותר במדינות ערב וצפון אפריקה), הורדת דירוג האשראי של ארה"ב על ידי S&P, משבר החוב באירופה, אסונות טבע במזרח אסיה ועוד, יצרו סביבה של חוסר ודאות והאטו ההשקעות בכלל, ובענף המלונאות בפרט.

בסופו של דבר, שנת 2011 יכולה להיחשב במבט לאחור כשנה רעה, מאחר שלמרות ההתאוששות בהכנסות, רמת הרווחיות לא גדלה. ההתאוששות בתחום היתה בעיקר בהשפעת השווקים המתעוררים ובעיקר מדינות BRIC - ברזיל, רוסיה, סין והודו. הצמיחה בתנועת התיירות בעולם היתה 3.2%, בזמן שתנועות התיירים ואנשי העסקים ממדינות BRIC גדלו ב-14.9%. כלומר, אלמלא תנועה של תיירים ואנשי עסקים ממדינות אלו, היתה נרשמת נסיגה עולמית.

ירידה במזה"ת

חרף המכשולים שהיו בסוף שנת 2011, קיימת ציפייה להמשך התאוששות ענף המלונאות בשנת 2012. יהיה ככל הנראה קושי בגיוס מקורות מימון, לפחות בתחילת השנה, אולם תנועת התיירים והעסקים בעולם תמשיך לצמוח, בעיקר על-ידי המדינות המתפתחות, אירועי ענק צפויים בשנים 2012 עד 2016 באירופה ובדרום אמריקה (אולימפיאדות ומשחקי המונדיאל), ואלה יסייעו למגמת השיפור בענף, על ידי הגדלת מספר חדרי המלון ותנועת התיירות למדינות המארחות (אנגליה, ברזיל ורוסיה).

עם זאת, התחזיות לשנת 2012 עודכנו כלפי מטה והן זהירות יותר. עליית מחירי המזון וחוסר היכולת לצמצם עלויות - שצומצמו ממילא בתחילת המשבר בשנים 2008-2009 - מביאים לקושי בשמירה על רמת רווחיות.

לעומת אירופה, באזורים שקשורים ישירות ל"אביב הערבי" נרשמות ירידות חדות בתנועת התיירים. כך למשל, במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (מצרים, תוניסיה, מרוקו, ערב הסעודית ובמידה מסוימת גם פלחי שוק מסוימים בישראל, בעיקר שוק הקבוצות המשולבות עם מדינות נוספות באזור) יש ירידה ב-85% בהזמנות וב-37% במחירים מאז תחילת ה"אביב הערבי". מנגד, באסיה יש שיפור, המונע גם על-ידי מדינות המפרץ, בעיקר דובאי, וגם בתנועת אנשי עסקים ותיירים מסין ומהודו, בעיקר לתאילנד ולסינגפור.

גדולים בארה"ב

בארה"ב, הצמיחה בשנת 2011 ניכרה בעיקר בערים הגדולות ובמרכזי עסקים - כגון בוסטון, שיקאגו, לוס-אנג'לס, מיאמי וסן-פרנסיסקו, שם נרשם גידול דו ספרתי בעקבות עליות מחירי החדרים בפלח העסקי.

ככלל, התחזיות ל-2012 מדברות על צמיחה בביצועי המלונות, אם כי בקצב נמוך יותר, בעיקר עקב אי-הוודאות בקשר למשבר החוב בגוש האירו, האטה מסוימת בארה"ב בתוספת לקיפאון הצפוי בשנת בחירות, והאטה בקצב הצמיחה במדינות המתפתחות (בעיקר סין והודו).

ההשקעות בבניית מלונות חדשים והגדלת היצע החדרים משתנות אף הן בהתאם לאזור. בארה"ב צפוי גידול קטן במספר החדרים הנבנים, בעיקר בשל זהירות הגופים המלווים. עיקר הפיתוח העולמי צפוי באסיה-פסיפיק (בעיקר בדרום מזרח אסיה), וזאת בשל העלייה בכניסת תיירים ואנשי עסקים מהודו וסין, בעיקר לתאילנד וסינגפור. גם באירופה נבנים מלונות, אבל התחזית היא לצמיחה איטית, בשל חוסר הוודאות לגבי חלק מהמדינות בגוש. בכל העולם נטיית יזמים בענף היא מיזעור סיכונים, ולכן משקיעים במקומות מרכזיים ובערים גדולות באירופה (כגון לונדון ופריז), באסיה (סינגפור ותאילנד) ובערים הגדולות בארה"ב.

הקושי העיקרי ליזמים המעוניינים לבנות מלונות חדשים נטוע במקורות מימון. לכן, ניתן להבחין היום במגמת קונסולידציה של רשתות, בשל יתרון הגודל המרגיע את חשש נותני האשראי, וחיפוש מתמיד אחר מקורות מימון אחרים (הנפקות וגיוס הון מהציבור).

בנוסף, קיימים קשיים ספציפיים במדינות BRIC אשר מאטים את מגמת הצמיחה בבניית חדרי מלון במדינות אלה, המניעות כיום את הצמיחה העולמית. קשיים אלה מתבטאים למשל בבעיות להשגת אשרות ובמחירי המזון הגבוהים ברוסיה, בבעיות אספקת מים וחשמל בהודו, במערכת מיסוי מורכבת ומסובכת בברזיל, ובביורוקרטיה ורגולציה חזקה בסין.

רו"ח שמשון אדלר ורו"ח ואלי חדז'ס Ernst &Young Israel

מותגים שונים לרמות שונות

בעשור האחרון התחזקה המגמה של בניית מותגים שונים, שמתאימים לרמות שונות, בתוך רשתות בתי המלון הגדולות - כמו מלונות עירוניים, מלונות בוטיק, מלונות נופש, מלונות ספא ועוד.

על מנת לעמוד בתחרות הגדולה, הרשתות הגדולות בעולם מפעילות מספר רב של מותגים ובתי מלון מסוגים שונים. הקושי בגיוס מימון אילץ את החברות גם לגוון את סוגי ההסכמים להפעלת המלונות, וקיימות היום יותר עסקאות של שכירות או ניהול של בתי מלון עבור אחרים, לצד בעלות על נכסים ותפעולם. פעילות שיפוץ ומיתוג מחדש של נכסים קיימים מאפשרת לבעלי המלונות להרחיב את מגוון השירותים שלהם ולהגדיל את הכנסותיהם, בעלויות נמוכות יחסית לבנייה או לרכישה של מלון.

גם לניהול בתי מלון עבור אחרים יש יתרונות מבחינת השקעה נמוכה של עלויות, תזרים רציף ומובטח ברוב המקרים. באירופה, בה מבנה הבעלות על הנכסים עצמם יותר מבוזר (קיימים הרבה מלונות, בעיקר עירוניים, בבעלות פרטית ולא בבעלות של רשת), רואים יותר ויותר חברות המתמחות בניהול מלונות עבור צד ג'.