הביבי על הסוס

תסתכלו על נתניהו. עכשיו תסתכלו על קדימה. עכשיו שוב על נתניהו

למרות שחג פורים או-טו-טו נגמר, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ממשיך את הקרנבל. אחרי שבוועידת אייפ"ק בוושינגטון עמדו לכבודו 14 פעם ועצרו את נאומו 46 פעמים, הוא סוגר את השבוע המוצלח ביותר שלו מאז הבחירות. בעצם, אפילו בפברואר 2009 הוא לא זכה לכזו אהדה ציבורית.

על פי סקר שפורסם הבוקר (ה') ב"הארץ", ונעשה לאחר נאומו של נתניהו בוושינגטון בתחילת השבוע, זוכה הליכוד בראשותו ל-37 מנדטים, והתמיכה בו נוסקת לגבהים שלא ידע כמוהם שנים. מראות ביקור בוושינגטון ונאומים באנגלית תמיד עושים לו טוב.

ראש הממשלה חזר לנוסחה המנצחת: הוא הכי חזק כשהוא מפחיד ומאיים. בתום מסע ההפחדה בארה"ב, לאחר שגם הציבור האמריקני השתכנע שאיראן עומדת להשמיד את ישראל ולשגר טילים גם לעברם, מקווה נתניהו שמה שהצליח באמריקה, כמו כל דבר טוב, יתפוס גם בישראל.

בקושי יממה מאז חזר מוושינגטון, מדושן עונג מהנאום ומבושם מהסקרים, יסתער הערב ראש הממשלה על מסכי שלושת ערוצי הטלוויזיה. דבר לא יעכיר לו את השמחה, גם לא אם יישאל על פרשת נתן אשל או על דברי ההשמצה של עוזי ארד. הוא לא ייתן לריח הבושם להתנדף, ודאי לא כשעל הדרך קדימה מתרסקת באופן טוטאלי.

אמנם, בתמונה המסורתית שצולמה בחדר הסגלגל בבית הלבן עם הנשיא אובמה, נראה נתניהו כאילו הגיע לזירת אגרוף, ואולם בכיר ישראלי העריך שבתום המפגש התשיעי בין השניים, הצדדים הגיעו להבנה שהם פה כדי להישאר. שהם תקועים יחד, זה עם זה, עוד ארבע שנים לפחות. עכשיו, השאלה היא רק איך הם יצליחו להכניס זה לזה מבלי לפגוע באינטרסים של המדינה.

אובמה מתבסס על סקרים והערכות, אבל גם נתניהו יכול לישון בשקט. גם אם הסקר שפורסם הבוקר נקודתי, ואפקט הטיול לוושינגטון יפוג בעוד כמה שבועות, כשמחירי הדלק והחשמל שוב יעלו, נראה כי אין לו יריב אמיתי. הליכוד יהיה מפלגת השלטון גם בכנסת ה-19, ונתניהו יהיה ראש הממשלה הבא, כשביכולתו לבחור איזו שותפה פוליטית שהוא רוצה, ובמחירי סוף עונה.

בליכוד מחככים את הידיים בהנאה מהמספרים, האחוזים והתומכים, אבל זוכרים היטב: ההיסטוריה של נתניהו מלמדת, שדווקא כשהוא זחוח, עושה ראש הממשלה את הטעויות הכי גדולות שלו. השאלה היא רק אם גם הפעם זה יקרה, ואם כן, איזו טעות הוא יעשה, ומתי.

סגר מרפסת

מתחילת מושב החורף של הכנסת, אי שם בנובמבר 2011, נאבק נתניהו עם כל גורם אפשרי בכנסת להביא את הבייבי שלו, רפורמת המרפסות, סוף-סוף להצבעה. בסביבתו של יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, מזמן לא זוכרים לחצים כמו אלו שהופעלו על ידי אנשיו של נתניהו, במטרה לסיים את הדיונים על רפורמת הדגל של רה"מ עד סוף מארס, ולהביא לאישורה.

לא עזרו טענותיו של יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, שמוטב לדחות את סיום החקיקה למושב הבא, שכן הצבעה על הרפורמה בשבוע האחרון של הכנסת תביא ל"סתימה" במליאה, ולאי-אישורן של הצעות חוק רבות אחרות בעלות השפעה קואליציונית. גם המכתב החריף של היועץ המשפטי של הכנסת, אייל ינון, שהכנסת לא תוכל לעמוד בסד זמנים קצר כל כך להעברת חוק בעל הסתייגויות כה רבות, לא שכנע אף אחד בסביבת נתניהו, לא כל שכן איומו של ינון שהחוק לא יעבור את מבחן בג"ץ.

כל מי ששוחח עם נתניהו, הבין כי המוטיבציה הרדיקלית להעברת החוק היא פוליטית גרידא. בשיחות סגורות שקיים ראש הממשלה עם גורמים שונים בכנסת, ובהם ריבלין, הוא התעקש כי לא יצליח להעביר את הרפורמה במושב הקיץ, בטענה כי אווירת הבחירות שתהיה אז, תגדיל את יכולת הסחיטה של השותפות הקואליציוניות.

החוק יצא עקום, אמר לו ריבלין, בוא נחכה למושב הבא. נתניהו סירב. הוא לא חשש מכולם. לא מבג"ץ, לא מביקורת ציבורית על החוק - רק מהעובדה שלא יספיק לפני הבחירות להביא את החוק להצבעה סופית במליאה.

בשבוע שעבר משהו השתנה. התעקשות נעלמה, ונתניהו הודיע שמבחינתו ההצבעה יכולה להיות גם במושב הבא. לא ברור מה גרם לנתניהו לשנות את עמדתו, אבל נראה שההערכה הפוליטית שלו השתנתה: הבחירות היחידות שיתקיימו בנובמבר 2012 יהיו כנראה באמריקה - ולא בישראל.

האופציה האשכנזית שנגוזה

לפני כשנתיים הימר "גלובס" על גבי אשכנזי כאחד הבולטים במערכת הפוליטית לעשור הבא. כמי שעבר את מרבית הקדנציה שלו כרמטכ"ל מבלי להישרט, העריכו אז במערכת הפוליטית, ישתחל אשכנזי לוואקום המנהיגותי שנוצר בשמאל. עד אז, הוא עשה הכול נכון: שיקם את הצבא אחרי מלחמת לבנון השנייה, רשם הצלחה במבצע עופרת יצוקה ובעיקר שתק. בציבור נוצר הרושם, שהרמטכ"ל דאז מקפיד לשמור על דימוי נקי, הרחק מהפוליטיקה.

השבוע, עם פרסום טיוטת דוח מבקר המדינה בפרשת הרפז, התרסקה בשמאל האופציה האשכנזית. המטאור הפוליטי, עטור השבחים ומעוטר דרגות הקצונה הגבוהות ביותר, הפסיד במלחמה ברגע שפשט את מדיו.

עד שהתפוצצה הפרשה, היה הרמטכ"ל לשעבר התקווה הגדולה של השמאל, ומוקד עלייה לרגל. פואד קרא לו להציל את המפלגה, הנשיא פרס אימץ אותו כבן. בעבודה מספרים שעוד לפני פילוג המפלגה, נרקח תרחיש שעבר מפה לאוזן בסיעה: אשכנזי יזכה לשנה חמישית בתפקיד הרמטכ"ל, במהלך השנה הזו ברק כבר לא יעמוד בראש המפלגה ולא יהווה מכשול, חוק הצינון יבוטל, והרמטכ"ל הפופולרי יקפוץ ראש בשיא תהילתו למערכת הפוליטית.

אשכנזי אמנם לא ביקש לכהן שנה חמישית בתפקיד, ואולם על פי דוח מבקר המדינה, קמפיין שלם התנהל כדי לכפות שנה חמישית על שר הביטחון, נוכח האיומים האסטרטגיים על המדינה. יש מי שסבורים שנשיא המדינה ובנו, חמי פרס ששקל קפיצה לפוליטיקה, הכירו מקרוב את התרחיש.

אפשר רק לשער, שעם הסקרים של אוגוסט 2010 שניבאו לאשכנזי 20 מנדטים לו היה מתמודד על ראשות הממשלה, אפשר היום לעטוף דגים. נראה שאשכנזי יצטרך להסתפק בכיכר (שנחנכה כבר בספטמבר 2011), ושדרה שנקראה על שמו באור יהודה. שכונה ככל הנראה כבר לא תהיה על שמו.