עתירה נגד הממונה על שוק ההון: להפסיק את גביית דמי הניהול המפלים בקופות הגמל

בעתירה לבג"ץ מיוחס לקופות הגמל "עושק רחב ממדים במספרים ענקיים, מאות מיליוני שקלים בכל שנה", של "האנשים הקטנים" * העתירה הוגשה לצד תביעה ייצוגית המתנהלת בימים אלה, נגד קופות הגמל הגדולות, בהיקף מוערך של כ-2 מיליארד שקל

המלחמה על גובה דמי הניהול מגיעה לבית המשפט העליון. הבוקר (א') הוגשה לבג"ץ עתירה, כי זה יורה לממונה על שוק ההון, עודד שריג, להורות למנהלי קופות הגמל להפסיק באופן מיידי את גביית דמי הניהול המפלים בקופות הגמל.

בעתירה, שהוגשה על-ידי אורי הדר, באמצעות עוה"ד יצחק אבירם, נטען כי "חברות מנהלות של קופות הגמל בוחרות להעדיף חלק מהעמיתים ולתת להם הטבה בדמי הניהול הנגבים, בגין ניהול קופת הגמל שלהם. עמיתים אחרים אינם נהנים מההטבה, או שאינם נהנים ממלוא ההטבה. העדפה זו היא בבירור על חשבון יתר העמיתים, שמשלמים את תוצאות ההטבה בגביית נוספת של דמי ניהול. אסור לעשות כן. העדפה זו מהווה אפליה בוטה, והיא מנוגדת לחוק - החוק האוסר על אפליה בין העמיתים בקופות הגמל".

התוצאה, נטען, מקוממת במיוחד. "שני אנשים מפרישים במשך אותה תקופה את אותם סכומים לאותה קופת גמל, ובעת שחרור הכספים האחד מקבל סכום X ואילו השני סכום נמוך בעשרות אחוזים", נכתב בעתירה.

לגבי הפרט הבודד, צוין בעתירה, דמי הניהול מהווים, באופן מצטבר ובהיות החיסכון בקופות גמל חיסכון ארוך טווח, 40% עד 60% מהכספים שנחסכו בקופה. "מדובר בסכומי עתק לחוסך היחיד לפנסיה, סכום שאם בית המשפט הנכבד לא יתערב ובאופן מהיר, ירד לטמיון", נכתב.

העותר מציין עוד, כי "בכל יום שחולף גובות החברות המנהלות קופות גמל, דמי ניהול עודפים של כמיליון שקל מעמיתים המופלים לרעה בקופות הגמל, ובשנים האחרונות נגבו מעל מיליארד שקלים, מהעמיתים המופלים לרעה".

בעתירה, מבקר העותר את התנהלותו של שריג, נוכח התלונות על הנושא, וטוען כי שריג גילה "אוזלת יד", ונמנע מלהפעיל את הסמכויות שהוקנו לו עפ"י החוק, ולפקח על פעולות החברות המנהלות את קופות הגמל בישראל.

חיזוק לייצוגית

העתירה הוגשה כחיזוק לתביעה הייצוגית המתנהלת בימים אלה בבית המשפט המחוזי בת"א, בהיקף מוערך של כ-2 מיליארד שקל, נגד 6 קופות הגמל הגדולות - מגדל גמל פלטינום, הראל גמל, אקסלנס נשואה גמל ופנסיה, מיטב בית השקעות, כלל גמל ופסגות קופות גמל - בטענה לעושק הציבור בגביית דמי הניהול.

בתגובת לבקשה לאישור התביעה הייצוגית, טענו החברות המנהלות, כי פעלו על-פי החוק, תקנוניהן וההנחיות המפורשות של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. אלא שלטענת העותר, המצב הפוך והן פועלות בניגוד לחוק. העותר מבסס את עתירתו על הוראות חוק קופות הגמל לפיה, לא תהיה אפליה בין העמיתים בקופה, וכן היעדר הוראות בתקנוני הקופות לגבי מתן הנחות, וקיום הסדרים סודיים עם גופים מסוימים לעניין ההנחות.

סבסוד צולב

בעתירה הוזכר, לדוגמה, התקנון של חברת מגדל פלטינום, הקובע כי שיעור דמי הניהול יהיה אחיד לכלל עמיתי המסלול ולא תהיה אפליה בגובה דמי הניהול שישלמו עמיתים שונים במסלול בקופה. בניגוד לכך, נטען, גובה מגדל פלטיניום דמי ניהול מפלים.

תוצאת גביית דמי הניהול הגבוהים יותר, יחסית ליתר העמיתים בקופה, נטען, הינה שלקבוצה המופלית ייצבר בסופו של דבר סכום נמוך יותר באותה קופת הגמל. "שני עמיתים שיפקידו סכומים זהים לתקופות זהות, האחד יקבל הטבה בדמי ניהול והשני לא, יגיעו לגיל הפנסיה והאחד יקבל סכום גבוה יותר מהאחר. פשוט כך", כותב העותר.

עוד נטען בעתירה, כי החברות המנהלות הצהירו בעבר, כי אין בידיהן את הכספים שגבו ביתר מעמיתים בגין דמי ניהול, ולכן הן לא תוכלנה להחזיר כספים אלו כשבית המשפט או הממונה על שוק ההון יחייב אותן להחזירם. "יהיה זה ראוי כי בית משפט זה ימנע מצב בו החברות המנהלות יגיעו כדי פשיטת רגל כלכלית (הגם שמוסרית כבר הגיעו לכדי פשיטת רגל) ויורה על דיון דחוף ומיידי בעתירה", צוין.

בעתירה נטען עוד, כי אופן גביית דמי הניהול, כך שחלק מהעמיתים מקבל הנחות גבוהות, מהווה סבסוד צולב, כך שלצורך מתן הנחות לחלק מהעמיתים הקופה מטילה על עמיתים רבים דמי ניהול גבוהים יותר.

לטענת עו"ד אבירם, "המשמעות בפועל היא עושק הציבור הרחב. עושק רחב ממדים במספרים ענקיים, מאות מיליוני שקלים בכל שנה. עושק האנשים הקטנים המחויבים בדמי ניהול גבוהים במיוחד שנועדו להטיב עם המקושרים והחברים והפרוטקציונרים המשלמים דמי ניהול נמוכים במיוחד. והכל באותה הקופה! עושק שתוצאתו בהקטנת כספי הפנסיה של חלק מהעמיתים בעשרות אחוזים לעת הפרישה".

בנסיבות, מתבקש בג"ץ להורות לשריג לחייב את החברות המנהלות לפעול בשוויון מלא בכל קופות הגמל שבניהולן, לגבות דמי ניהול שווים מכל העמיתים ולהחזיר לעמיתים שנגבו מהם דמי ניהול בניגוד לחוק, את החלק שנגבה מהם בניגוד לחוק ובניגוד לחובת השוויון (בג"צ 2030/12).